במוצאי שבת התקיימה פגישה בין חבר הכנסת עמיחי שיקלי למועמדי רשימת 'ימינה' שי מימון ורוני ססובר, מתנגדי מהלכיו הפוליטיים של ראש הממשלה, נפתלי בנט.
השלושה דנו במה שהוגדר כעתידם הפוליטי. למהלך ולדיונים שותף מועמד נוסף ברשימה, הפרופ' אשר כהן, עמו שוחחנו על עתיד האופוזיציה שב'ימינה'.
כבר בפתח דבריו מדייק פרופ' כהן וקובע כי השיחות המתקיימות אינן עוסקות בעתיד הפוליטי כפי שנוסח הדיווח התקשורתי שלקח את העניין לאפיק האישי, בעוד "אנחנו כמעט ולא מדברים על זה. הדיבורים הם על איך ראוי וכדאי להתארגן לטובת המחנה הלאומי".
השאלות העומדות במרכז השיחות הן "האם באמת יש מקום למפלגת ימין, האם מספיק שיהיה ליכוד והתארגנות של הציונות הדתית לצד שתי המפלגות החרדיות או שיש צורך במפלגת ימין נוספת?", אומר פרופ' כהן ומספר כי בעקבות טורים שפרסם פנתה אליו קבוצה שביקשה להיפגש אתו ולשוחח, ומהמפגש עלתה מסקנה: "מתברר שללא מעט אנשים חסרה חתיכה בפאזל של המחנה הלאומי. מדובר במצביעים שלא יצביעו לליכוד מסיבות שונות, המפלגות החרדיות לא רלוונטיות עבורם והם גם לא יצביעו לציונות הדתית".
האם המסקנה המיידית היא צורך להקים מפלגה ימנית חדשה? "אני נזהר מאוד מהסקת מסקנות מהירה. אנחנו בשלב שאנחנו מדברים, נפגשים עם אנשים ושומעים מה חסר לאנשים. בסופו של דבר נצטרך לבדוק את הדברים. משום מה הסוקרים לא מציגים את האופציה של מפלגה בראשות שיקלי או עם פורשי ימינה. האם יש לזה היתכנות, האם קולות מגיעים לשם. לא עשינו את הבדיקות האלה".
לצד האפשרות של הקמת מפלגת ימין חדשה עומד תמיד החשש מסיכון לאבדן מנדטים ופרופ' כהן מציין כי ההיסטוריה הוכיחה שגם אם הסקרים ילמדו על חמישה מנדטים למפלגה ברוח דרכו של חבר הכנסת שיקלי לא יהיה בכך ערובה לצליחת אחוז החסימה והסיכון עדיין יהיה קיים.
"הכול נעשה בחוסר וודאות. אנחנו 120 שנה להקמת תנועת המזרחי, 100 שנה להקמת מפלגת הפועל המזרחי וברקע יש עוד התרחשויות סביב הבית היהודי שאנשים חושבים שנגמר הסיפור שלה, בגלל שהמפלגה לא נוכחת בכנסת אבל היא עוד קיימת בסניפים וברשויות המקומיות", הוא מזכיר. האם המשמעות היא שיתכן ודווקא הבית היהודי, המפד"ל ההיסטורית, היא שתיתן מענה לאותם מצביעי שמחפשים כעת בית בימין? פרופ' כהן סבור שאמנם הדלת אינה סגורה בבית היהודי, כהגדרתו, אך מדובר במצביעים שמעוניינים לראות מפלגה המשלבת דתיים וחילוניים יחד. הציבור, הוא אומר, לא יקבל הליכה לבחירות עם חמישה רסיס מפלגות.
באשר למהלך אותו מקווה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לפתוח במפלגת 'הציונות הדתית', לפתיחת השורות למועמדים ולבחירות להנהגה, אומר פרופ' כהן כי אמנם לפריימריס יש יתרונות אך גם בעיה אחת והיא העובדה שהמצביעים אינם בוחרים בקלפי מפלגה בגלל שהיא קיימה פריימריס אלא בגלל שהרשימה נראית להם כמייצגת אותם ואת עמדותיהם. מאחר ואין יכולת בפריימריס לשלוט בהרכב הרשימה בהחלט יתכן וקבוצה מסוימת תשתלט ותעצב רשימה בעלת אופי מסוים שירחיק מצביעים.
"יש בציונות הדתית מחלוקת עמוקה מאוד, לא דווקא בהקשר הפוליטי מדיני אלא דווקא בהיבט התרבותי דתי, ראה סוגיית רפורמת הכשרות, הגיור והכותל. יש ויכוחים לעומק ועולה שאלת הגיוון וצריך לדעת כמה בציבור הדתי רוצים מפלגה דתית מגזרית וכמה רוצים ללכת עם אנשים כמו שיקלי ורוני ססובר, והאם הם יכולים למצוא את עצמם ברשימה כזו. לכן אני לא בטוח שמהלכים של סמוטריץ' יהוו השלמה לפאזל".
ואולי יוכל שיקלי, במידה ולא יוגדר על ידי 'ימינה' כפורש, להקים חטיבה בליכוד? "חטיבה בתוך מפלגה מחייבת מוצא מפלגתי מסוים או שיוך מסוים. בליכוד יש ציונות דתית והוא לא זקוק לחטיבה ציונית דתית. אם לא יוכרז על שיקלי כפורש תהיה לו האפשרות לרוץ בליכוד, אבל תתעורר השאלה אם לא חסר משהו בפאזל. בסקרים רואים שהמחנה הלאומי לא מצליח עם ארבע המפלגות הקיימות להגיע ל-61".
בשלב זה, אומר פרופ' כהן, "עדיין אין שורה תחתונה לשיחות שלנו. אנחנו עדיין בדיונים. מבחינת האווירה התחושה היא שגם אם לא ברור מה נכון לעשות, חסרה חתיכה בפאזל ויש מקום למפלגה למרות הכישלון של הימין החדש עם אחוז החסימה וכו'. חסרה מפלגה שתיקח את הליכוד ימינה". לזאת הוא מוסיף ומעיר כי אחרי הכול "עוד יכולות להגיע הפתעות ממישהו מבחוץ. אדם כמו יוסי כהן (ראש המוסד לשעבר) יכול להופיע ולהחליט שהוא מתמודד עם מפלגה אחרת ולא הליכוד, הוא סוגר את הפאזל ואז הכול נראה אחרת".