כוחו של חסד
בצוואתו מצווה דוד המלך את שלמה בנו: "ולבני ברזילי הגלעדי תעשה חסד והיו באוכלי שלחנך כי כן קרבו אליי בבורחי מפני אבשלום אחיך" (מלכים א' ב, ז). ברזילי אכן עזר לדוד באחד מרגעי המשבר והשפל הקשים ביותר בחייו. מצבו של דוד, ימים ספורים לפני שברזילי גמל עמו חסד, מתואר בפסוק הבא: "ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף וכל העם אשר איתו חפו איש ראשו ועלו עלֹה ובכֹה" (שמואל ב' טו, ל).
הכתוב משתמש בביטוי "וַתְּכַל" (שם יג, לט) מלשון חמדה וכיסופים כדי לתאר את יחסו של דוד לאבשלום. דווקא בן זה מורד בדוד, ויחד עמו בוגד בדוד גם רעו אהובו, אחיתופל.
בזמן שכל רעיו בגדו בו, היו לו לאויבים, בולט החסד שגמלו עמו ברזילי ורעיו. וזו לשון הכתוב: "ויהי כבוא דוד מחנימה ושובי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלוא דבר וברזילי הגלעדי מרגלים: משכב וספות וכלי יוצר וחיטים ושעורים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי: ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר איתו לאכול, כי אמרו העם רעב ועייף וצמא במדבר" (שמואל ב' יז, כז-כט).
גם חז"ל משבחים אותו: "אמר ר' יודן ה' פעמים כתוב בני ברזילי כנגד ה' ספרי תורה, ללמדך שכל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאילו קיים כל התורה" (בראשית רבה, פרשת נח). חבריו של ברזילי לא היו יהודים. בנו של ברזילי הוא כִמְהָם-כִמְהָן (שמואל ב' יט, לח), שם בעל צליל לא יהודי, לכן סביר שגם הוא התקרב מרחוק. שלמה, כנראה, נתן לבניו של ברזילי בראשות כמהם נחלה באזור ירושלים וממנה הם התפרנסו. בכך גמל דוד חסד מידה כנגד מידה עם מיטיבו.
הוכחה לכך ניתן למצוא דווקא במקום אחר. לאחר חורבן בית ראשון ואובדן התקווה, עם רצח גדליה בן אחיקם, עוזבת שארית הפליטה עם ירמיהו הנביא את המצפה בדרכם מצרימה. בדרך מוצאת השיירה מנוחת מה במקום הבא: "וילכו וישבו בגרות כמהם אשר אצל בית לחם ללכת לבוא מצרים" (ירמיהו מא, יז).
ארץ יהודה חרבה באותן שנים. חז"ל תיארו זאת בדרך הבאה: "רבי יהודה אומר: חמישים ושתיים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר 'על ההרים אשא בכי ונהי מעוף השמיים ועד בהמה נדדו הלכו'. בהמ"ה בגימטריא חמישין ותרתין הוו" (שבת קמה, ב).
גם מי שאיננו מומחה באקולוגיה מבין מה המשמעות של שינוי מסלול נדידת הציפורים כך שלא עברה ציפור ביהודה במשך עשרות שנים. איך קרה שדווקא מקום זה "גרות כמהם" לא עמד בשיממונו ואיפשר לגולים למצוא מנוח לכף רגלם ולנפשם העייפה? התשובה, כנראה, פשוטה: כוחו של חסד.
רש"י בעקבות התרגום מזהה את "גרות כמהם" עם הנחלה שנתן שלמה על פי צוואת דוד לצאצאי ברזילי הגלעדי. מקום זה יוסד על אדני החסד, ו"עולם חסד ייבנה" (תהלים פט, ג). גם אחרי יותר מארבע מאות שנים עדיין החסד עובד. ורק מה שנבנה על בסיס של חסד מחזיק מעמד גם בימי חרון אף וחורבן ומאפשר זמן קצר של חסד, עם שיירת הגולים הסחופה והדוויה בירידתה מצרים, תרתי משמע.
ארגון מקימי החשוב עוסק בחסד ובנוי על אדני חסד, חסד במדרגה הגבוהה ביותר המאפשר לאנשים ללמוד כיצד אפשר וצריך לעמוד על הרגליים אחרי משבר. הצלחתו של ארגון מקימי היא חלק חשוב במשימה של עולם חסד ייבנה.
הרב יוסף כרמל הוא ראש כולל ארץ חמדה