לפני כשבועיים בערך קראתי כתבה על מכירה פומבית של חותמת קעקוע ששימשה את הנאצים יימח שמם לקעקע מספרים על היד של אסירים במחנה אושוויץ.
התפוצצתי מזעם. לסבתא שלי ששרדה את אושוויץ היה מספר מקועקע על היד. נשמתי עמוק וכמנכ״ל משרד ירושלים ומורשת פניתי מייד אל בית המכירות בבקשה לבטל את המכירה הבזויה הזאת ולתרום את המוצר למוזיאון יד ושם.
לטעמי, גם בתורת ההכלה הלאומית יש קווים אדומים שאסור לקבל בשום צורה ואופן.
לשמחתי קרו בו בזמן שני דברים מקבילים:
1. משרדי ממשלה נוספים וכמובן היועמ״ש לממשלה נכנסו לשורש העניין.
2. יהודים נהדרים מכל העולם יצרו קשר כדי להציע כסף גדול לרכוש המוצר ולתרום אותו ליד ושם.
היום התבשרתי כי בדיון בבית המשפט מוכר חותמת הקעקע כנראה יעשה את הדבר הנכון ויחזור בו מהמכירה ואולי אפילו ויתרום את המוצר ליד ושם.
זה ניצחון קטן גדול של שכל ישר וצדק היסטורי על פני רווח כלכלי שכולם מפסידים ממנו. ולאותו מוכר אנונימי אני אוסיף ואומר- יישר כוחך. גדולה כוחה של חזרה בתשובה. זה שתדע לחזור בך מעיד עליך טובות בהרבה יותר מאשר היצר הראשוני למכור.
הכותב הוא מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת