מי אמר שצה"ל חייב לנסוע דרך נחל עירון? ערבים חוסמים את כביש ואדי ערה
מי אמר שצה"ל חייב לנסוע דרך נחל עירון? ערבים חוסמים את כביש ואדי ערה צילום: באדיבות ynet

העולם שלנו בנוי על שיווי משקל. בכלכלה צריך שיווי משקל בין ביקוש להיצע, בפיזיקה יש את חוק שימור האנרגיה (ואל תשאלו מה זה כי אני לא באמת יודע), אצל ג'רי סיינפלד תמיד כשחבר אחד מצליח חבר אחר נכשל, ובצה"ל כשנגרם נזק תדמיתי מיד מאזנים אותו עם משהו שיסיט את תשומת הלב מהפדיחה.

אולי זו הסיבה שהרמטכ"ל מיהר השבוע להודיע על שינוי בהוראות הפתיחה באש, יומיים בלבד אחרי שראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, האלוף יצחק תורג'מן, אמר שבזמן מלחמה השיירות עם הטנקים ואמצעי הלחימה לא יעברו בוואדי ערה אלא ייסעו בדרכים עוקפות כדי שכל מיני מתפרעים זועמים, לא חשוב מאיזה מגזר, לא יחסמו את הדרך.

תכל'ס, יש בזה היגיון. צה"ל צריך להתרכז בהכרעה מהירה של האויב, לא להתברבר בדרך בגלל חסימות כבישים וירי של מתפרעים, לא חשוב מאיזה מגזר. אין שום צורך שצה"ל ייסע דווקא דרך נחל עירון (זה שהאלוף תורג'מן מכנה בטעות "ואדי ערה"). או הגליל התחתון. או יו"ש. או הבקעה. או עכו. או לוד. או ירושלים. או הנגב. או ישראל.

אז אולי ההודעה של הרמטכ"ל על שינוי הוראות הפתיחה באש לא קשורה ישירות לסערה שעורר ראש אט"ל, אבל עובדתית היא יצאה מיד אחר כך. מה אומרת ההודעה? שהרמטכ"ל בחן את תלונות המילואימניקים על גניבות משטחי אש של כל מיני חבר'ה, לא חשוב מאיזה מגזר, כשלחיילים אסור היה להגיב כדי לא להבעיר את השטח. אבל מעכשיו, אם חייל מזהה מישהו שמנסה לגנוב אמצעי לחימה, מותר לירות בו. לרגליים. אחרי נוהל מעצר חשוד שבמסגרתו החייל צריך לצעוק "עצור, עצור בבקשה, עצור ובוא נכיל את הסיטואציה ביחד, נו די בחייאת אני מתחנן אל תהיה כזה עצור ונדבר בהיגיון", ורק אז דריכת נשק, ירי באוויר, ירי לרגליים וחיפוש עורך דין. אם בכלל קיבלת נשק. כמות הרובים באפסנאות קצת הידלדלה לאחרונה, לא ממש ברור למה.

עניין של כוונות טובות

מה שההודעה של הרמטכ"ל פחות מאזנת זה את מצב הביטחון הכללי בנגב ובעוד כל מיני מקומות שהם לא בין חדרה לגדרה (לא כולל רמלה ולוד שהם כן בין חדרה לגדרה ובכל זאת המצב הביטחוני שם לא משהו). כי צה"ל אולי יכול להרשות לעצמו לברוח ממקומות מסוכנים, אבל מה יעשו אזרחים תמימים שגרים ממש בחזית, נגיד בבאר שבע, ונקלעים לבית החולים סורוקה דווקא בשיאו של קרב יריות של שתי חמולות, לא משנה מאיזה מגזר? או תושבים באזור גב ההר שכל יום חוטפים אבנים באותו מקום ומאותם אנשים, לממ"מ, אבל הצבא לא מטפל בבעיה כי הוא עסוק בפיזור הפגנה של יהודים בצומת תפוח?

ולא שהמשטרה לא עושה כלום, כן? הנה, רק השבוע פורסם ששוטרים אמרו לתושבים ממעלה הזיתים שהם לא חברת השמירה שלהם, ושאם השכנים שלהם (לא משנה וכו') יורים עליהם זיקוקים אז שיחפשו מקום אחר לישון בו. ומפקד תחנת רהט, כך פורסם, ביקש בכל לשון של בקשה מתושבי האזור לא להסס במקרה שהם מגלים פורץ בבית, אלא להיכנס מיד לממ"ד, לנעול מבפנים ולצאת רק כשהם בטוחים במאה אחוז שהגנב עזב את הבית. אפשר גם להתפלל, זה בטח יעזור הרבה יותר מלהתקשר למשטרה.

אבל המשטרה כן פועלת בנחישות לאיסוף כלי הנשק הלא חוקיים, לא משנה מאיזה מגזר. בשבוע שעבר היא הצליחה להחרים בצפון הארץ 70 כלי ירייה, מתוך בערך 978,537 נשקים לא חוקיים שמסתובבים במגזר, לא משנה איזה. המשטרה גם קוראת לכל מי שמחזיק בנשק לא חוקי להביא אותו מיד לאיזו תחנה שירצה באנונימיות מוחלטת, ובאמת עד עכשיו נאספו במסגרת המבצע המיוחד שתי רוגטקות, עשרה עטים חלולים שאפשר לירות מהם כדורוני נייר רטובים, ומקלע נגב שמישהו הביא למשטרה והתלונן שהוא מקולקל. מומחי הנשק מטפלים בו כרגע, ובקרוב ישיבו אותו לבעליו הלא חוקיים כשהוא נקי, משומן ועם כוונות מכוילות. מחווה של כוונות טובות.

רק שעם כל הכוונות המכוונות, הנגב הולך ומתדרדר והופך ממש למערב הפרוע, חוץ מהעניין הזניח הזה שבמערב הפרוע לתושבים היה מותר להגן על עצמם. בנט בעצמו אמר השבוע שאם לא נפעל מיד אז ב־2030 ישראל תהיה חלום בלהות, כאילו הממשלה שלו לא עושה לנו מספיק סיוטים. וכשבנט מבטיח, בנט מקיים. זאת אומרת את המדינה הוא לא יציל, אבל היי, לפחות לא תהיה מערכת בחירות חמישית.

תמונת ניצחון בטיקטוק

בסוף – אולי ב־2030, אולי כשיבוא המשיח – מישהו שם למעלה יבין שהמשטרה לא מסוגלת להתמודד עם הבעיה ואין ברירה, חייבים לערב את הצבא. או אז יכריז צה"ל על מבצע 'בעד ונגב', יגייס מילואים וירד לדרום בלי לעבור בנחל עירון. הנסיעה בצירים העוקפים קצת תעכב אותו, אבל אחרי יומיים­־שלושה יגיע הכוח הראשון של גולני ויתמקם בפאתי קריית גת, שם דיוויד ברוזה כבר יופיע בפני התושבים הנצורים במקלטים. בינתיים טייסינו האמיצים ייצאו למשימות נועזות של הקש בגג, לא משנה של איזו פזורה, יחטפו אש נ"מ מרוכזת אבל יצליחו להכיל את האירוע. כשלוחמי הצנחנים ייתקלו בירי, איתן לא יהסס לרגע. הוא ידווח בקשר, ייתן לחייליו סימן והם מיד יחבשו קסדות, יהדקו היטב את השכפ"צים ויוציאו את המחסניות מהנשק, כדי שאם הוא ייפול לידי הבדואים הם לא יוכלו להשתמש בו. חייל שייתפס יורה ייענש בחומרה, יורד בדרגה ויצטרך לבחור בין העמדה לדין בהאג ובין עבודות שירות בתנועה האסלאמית. "אנחנו צבא הגנה, לא התקפה!" ירעים בקולו המג"ד, "אנחנו פה כדי להשיג תמונת ניצחון ומיד לסגת, זה ברור?!"

הסרטונים שדובר צה"ל יעלה לטיקטוק יהיו ויראליים כמעט כמו הסרטונים שהבדואים יעלו, מה שיכתיר את המבצע כהצלחה אדירה. המבצע ייגמר בהפסקת אש הדדית בתיווכו של מנסור עבאס, שישיג הסכמה שלפיה כל חמולה תמסור מרצונה החופשי שני משגרי טילים וארבעה ארגזי רימונים, ובתמורה צה"ל ישכח בשטחי צאלים 30 נגמ"שים ועשרה טנקים מזוודים, עם אופציה בהמשך לטייסת 35-F מסוג חמקן, כולל הדרכה ותחזוקה שוטפת. בדואים שינסו לבצע ירי או ניסיונות לינץ' ייעצרו עד תום ההליכים, שבמהלכם המדינה תממן להם עורכי דין שיסייעו להם לקבל עסקת טיעון ופיצויים.

אין ברירה, זו כנראה הדרך היחידה לפעול נגד האלימות המשתוללת, לא משנה של איזה מגזר. את ההרתעה זה אולי לא ישיב, כי אי אפשר להשיב משהו שאף פעם לא היה לנו, אבל אולי ייווצר סוג של איזון בינינו ובין הקמים עלינו לכלותנו, לא משנה מאיזה מגזר. שיווי משקל, אתם יודעים, זה מה שבאמת חשוב.

לתגובות:dvirbe7@gmail.com