"הרבה רעש, הרבה צעקות וצווחות", כך תיאר נפתלי בנט בנאומו בעצרת הזיכרון לבן גוריון את ההתנגדות לממשלתו. "ואנחנו מנסים להבין... על מה המחלוקת? האם זה על תוכן, מהות, עקרונות?". בנט סקר כמה מחלוקות מהעבר שהיו להבנתו מהותיות ועקרוניות (מעניין שבחר לאזכר רק מחלוקות בנושאי ביטחון), ואז פסק ואמר: "היום המחלוקת היא לשם מחלוקת. על מה כל הדרמה?"
מסכן ראש הממשלה. הוא בא לעשות טוב, "לשמור על המדינה מאוחדת", לקדם "ערבות הדדית" ו"יחד ישראלי", ומגזרים קטנוניים, שאינם מסוגלים להתנתק מ"זיקתם לשבט" ולראות את "טובת הממלכה", כל הזמן צועקים וצווחים ומפריעים לו להתרכז, והוא אינו מצליח להבין, מה הם רוצים בכלל? למשמע דבריו אלה חשתי רצון לסייע לו בניסיונו להבין על מה המחלוקת, והריני לפרוש בפניו מעט מה"תוכן, מהות, עקרונות" אשר מניעים את מתנגדיו הקולניים.
עיקרון אחד, יסודי ביותר, הוא העיקרון הדמוקרטי. בנט, על פי דבריו ומעשיו, סובר כי תפקידו להציל את העם מידי עצמו. העם, בחוסר תבונה התוקף אותו לעיתים, בחר בתמהיל מפלגות שאינו מאפשר להקים קואליציה יציבה ומאוחדת סביב ערכים משותפים. באו מר בנט ושותפיו והחליטו לפעול בניגוד להתחייבויותיהם לבוחר, כך שיוכלו להקים קואליציה ולהימנע מבחירות חוזרות. מתנגדי הממשלה סוברים שמהות הדמוקרטיה היא התלות בשיקול דעתם ובבחירתם של האזרחים. אומנם עמים עלולים לנהוג בחוסר תבונה, אולם עובדה זו אינה מתירה ליחיד, נבון ומתוחכם ככל שיהיה, להתעלם מבחירתם ולפעול בדרך שנראית לו נכונה וטובה. זוהי מחלוקת עקרונית על מהות הדמוקרטיה, והיא מלאת דרמה מכיוון שבנט ושותפיו הקימו ממשלה נגד רצון בוחריהם ונגד רצון רוב העם, כפי שהתבטא בבחירות.
עיקרון נוסף שעליו חלוקים בנט ומתנגדיו הוא עיקרון קדושת החיים. בנט סובר שחיי אדם חשובים, אך קיומם של חיי שגרה, בעיקר בהיבט הכלכלי, חשוב מהם. ובלשונו "כואב לנו על כל חולה קשה או על מי שמת אבל כואב גם על כל בעל עסק, ועל הילד שיושב מול הזום, ועל מיירט של כיפת ברזל שלא נוכל לקנות". מבקריו רואים בקדושת חיי אדם עיקרון מוסרי, ערך מרכזי מאוד בזהות היהודית, שראוי שינחה את התנהלותה של מדינת היהודים. בנט, נאמן לתפיסתו, ניהל את הגל הרביעי של הקורונה בניגוד לחוות דעתם המקצועית של מומחי משרד הבריאות והביא למותם של עשרות רבות של אנשים, חיים שהוקרבו על מזבח הכלכלה הפתוחה ללא כל מגבלות. יש כאן מחלוקת על ערכים, על ערך החיים. ומוות שיכול היה להימנע הוא תמיד עניין מאוד דרמטי.
יהדותה של המדינה נמצאת אף היא בשורשי המחלוקת. ממשלתו של בנט מתנגשת חזיתית בסטטוס-קוו. המפלגות החברות בה - ישראל ביתנו, העבודה־נקדם־תחבורה־ציבורית־בשבת, מר"צ־פונדקאות־ללהט"ב־ומדינת־כל־אזרחיה, ימינה־מהפיכת־הכשרות־והגיור, וכמובן יש עתיד, שמחויבת במצעה (המשתנה מול עינינו) לשינוי הסטטוס־קוו, וכחול לבן המחרה־מחזיקה אחריה - חלוקות ביניהן בסוגיות רבות, אך מאוחדות סביב המרוץ לערער את צביונה היהודי של מדינת ישראל ולפרום את הרשת המוזרה והעדינה שמאפשרת לה להתנהל כחברה יהודית מגוונת ועתירת מחלוקות. מתנגדי הממשלה, אשר רואים ביהדותה של המדינה את סיבת קיומה, מתקוממים נגד היוהרה והיומרה להכריע באבחה חדה מחלוקות כבדות משקל ומסובכות. הם צועקים כי המדינה יקרה להם וכי הם נחרדים מול ההתנהלות קלת הדעת והמזלזלת הפוגעת בערכי יסוד יהודיים.
סקרנו כאן, לטובת הקורא נפתלי בנט, מעט מהעקרונות המניעים את מתנגדיו להשמיע קולם ברמה. יש לקוות שהדבר יסייע לו בניסיונו להבין על מה המחלוקת, ניסיון שיש לשבח ולעודד כי הוא ראוי וחשוב. תמיד נכון יותר לנסות להבין את אלו שחלוקים עליך מאשר לבטלם כרועשים, צווחניים ודרמטיים ללא הצדקה.