עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

משה רבנו שעליו מעידה התורה שהיה ענו מכל אדם, ודאי לא למד מידה זו בבית פרעה, אלא למדה מדמותו של סבא רבא יעקב אבינו. ו'ַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם' לומדת הגמרא בשבת, שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן, שלא שינה את שמו, מלבושו ולשונו, במשך כל אותן כ"ב שנים שהיה אצל לבן הארמי.

יתר על כן, היה לו ליעקב קשר שהלך והתחזק עם המלאכים. בתחילת פרשת ויצא, חלם יעקב על מלאכים העולים ויורדים בסולם המונח ארצה וראשו מגיע השמיימה וה' ניצב עליו ומברכו.

בסוף 'ויצא' משהגיע לארץ ישראל, למחניים, עולה במדרגה 'וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים' כאן, הוא כבר רואה מלאכים ממש ולא רק בחלומו, בראשית הפרשה כבר הגיע למדרגה ששולח הוא בעצמו מלאכים: 'וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו'- מבאר רש"י: מלאכים ממש. ואם לא די בכך, הרי שבהמשך הפרשה, יעקב עולה שוב במדרגה ונאבק עם מלאך, מלאכו של עשו, לאורך כל הלילה עד עלות השחר, עד שהמלאך לא יכול לו.

ובכל זאת ממרום מדרגתו אומר יעקב אבינו בענוותנותו: 'קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ'. אומר התרגום יונתן, 'איני כדאי, וקטן אני מכל הטובות ומכל האמת שעשית את עבדך'.

'איני כדאי וקטן אני...', מביא אמו"ר ב'ברכת אשר' תמיהה על מה שאומרת הגמרא בסוטה, 'תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית של גאוה'. אם גאווה הינה מידה מגונה כל כך, לא ראוי שתלמיד חכם יהא צריך ולו גם לשמינית שבשמינית. אבל לגאון מווילנא, היה הסבר מתוק לכך והוא שלשון הגמרא: 'שמינית שבשמינית' כוונתה לפסוק שהבאנו 'קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת וגו'', שהוא הפסוק השמיני בפרשה השמינית של ספר בראשית.

ומעניין לעניין באותו עניין. סיפר חברי הרב ישראל קליין זצ"ל, שלפני שנים נכנס יהודי פוחז לבית מדרשו של הרב דב אליעזרוב זצ"ל, רבה של קטמון, והחל צועק על הרב ומגדף אותו. הרב המשיך בתלמודו והלה בצעקותיו. שמע אחד מתלמדיו את הצעקות, שילח את המגדף, ושאל את הרב מדוע כבוד הרב לא עונה כסיל כאיוולתו? והרי אפילו תלמיד חכם צריך שיהיה בו שמינית בשמינית של גאווה.

הרב, לא ענה לו 'אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה', אלא אמר בפשטות אופיינית: 'שמינית שבשמינית? אני למדתי בתלמוד תורה 'עץ חיים', שמה לא למדו חשבון, אז אני מוותר גם על השמינית שבשמינית'... הרב שנפטר בתשנ"ז היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, ולימד בישיבת כרם-ביבנה למבחני 'יורה יורה'.

כמלאך ה' צבאות זכינו ללמוד תורה מפיהו, להיבחן על ידו ואף לבנות בארצנו עם חתנו, מתתיהו ליפשיץ הי"ו, אך דומה כי יותר מכל למדנו מענוותנותו. דומה כי כיוון אף הוא לפרוש המדהים של הספורנו המסביר את ברכת ה' ליעקב, 'והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת וגו'', זהו שיהיו בתכלית השפלות, אז תפרוץ את כל גבולות הארץ אשר אתה שוכב עליה מכל צד. פירוש אותו הזכיר ד"ר דוד מרצבך ז"ל אחר הפיגוע בקו 961 של אגד מטבריה לירושלים באמצעות יידוי בקבוק תבערה בחודש מרחשוון תשמ"ט צפונית ליריחו, ובו נרצחו 5 ישראלים, ביניהם רחל וייס בת ה-26 ושלושת ילדיה הקטנים והחייל דלרוזה הי"ד שחרף נפשו להצילם.

יעקב אבינו מצויד בהבטחת הבורא, אך בענוותנותו חשש שהתמעטו זכויותיו מרוב חסדי ה' עמו, ומביא תרגום יונתן/ירושלמי בהמשך, שלא מפני זכויותיו שנתמעטו, אלא בשל העדר זכויות מצוות כיבוד אב שיש לו ביחס לאחיו הגדול - 'הצילני נא מיד אחי הגדול מיד עשו', כי ירא אני ממנו שהוא עסק בכבוד אביו, ואילו אני יעקב לא זכיתי לכך במשך כל אותן כ"ב שנים בבית לבן. חשש למרות שיצא בשליחות הוריו לחרן, בין אם כמצוות אמו שאמרה לו 'וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ' והרי עדיין לא שבה חמתו, ובין אם כמצוות אביו ששלחו לחרן לשאת אישה.

ואולי חשש כי יצחק ציווהו לילך לחרן לשאת אישה, אך לא אמר לו להישאר בחרן, והיה עליו לשוב בתום שבע השנים, משנשא את לאה. ירא היה שלמרות שבא מגלותו שלם, הפסיד מצוות כיבוד אב בה זכה אחיו עשו. לפנינו עוד פן המעיד עליו כי בא שלם, שלם בתורתו ועל אף רום מדרגתו, ירא מאי קיום מצווה, הגם שטרם ניתנה תורה. דומה כי לימים ממידות אלה של ענווה ויראת שמים, ינק משה רבנו הענו מאד מכל האדם.

שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו