בני הזוג אוקנין
בני הזוג אוקנין צילום: הפייסבוק

רק לפני כמה חודשים היה נראה שישראל וטורקיה מצליחות להתקרב מעט, אחרי נתקים ארוכים ומחלוקות עמוקות.

שיחת טלפון ארוכה שהתקיימה סמוך לכניסתו של יצחק הרצוג לתפקיד נשיא המדינה עם נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן, כך קיוו במערכת המדינית, הייתה אמורה להיות סימן לבאות.

אבל מסתבר שאצל ארדואן לא השתנה דבר. המעצר של בני הזוג נטלי ומורדי אוקנין, כמה ימים לאחר טענות לחשיפת "רשת ריגול של המוסד" שלא נמסרו עליה שום פרטים משמעותיים פרט לזהות חבריה – כולם פלשתינים – מוכיחות שהטורקים תחת הנשיא הנוכחי משחקים משחק כפול: מאותתים על קרבה אבל מנסים בעיקר להביך את ישראל בכל דרך אפשרית.

באירוע הנוכחי מעורבים הדרגים הבכירים ביותר. אחד האנשים המעורבים ביותר בהתנהלות מול טורקיה הוא ראש המוסד דדי ברנע, שמצד אחד ניהל שיחות עם מקבילו הטורקי ועם בכירים אחרים ומצד שני מעביר את המסר שהאשמת בני הזוג אוקנין בריגול מגוחכת. משרד החוץ הוא הגורם השני שמפעיל את כל התותחים ואף הצליח להשיג ביקור קונסולרי אצל בני הזוג.

במערכת המדינית אין תמימות דעים באשר לדרך שבה יסתיים האירוע הנוכחי, אבל אין ספק שאם הוא יימשך זמן רב הדבר יעיד על הסתבכות גדולה יותר. עם זאת יש הסכמה מקיר לקיר שלא מדובר באירוע מקרי אלא בניצול הזדמנות של הטורקים בניסיון להביא להישג.

סגן שר החוץ והשגריר לשעבר דני אילון, מי שניהל בעבר משברים מול הטורקים, מעריך שמדובר כאן בניסיון טיפוסי של ארדואן להתנגח בישראל. "זה נראה כמו ניצול הזדמנות. טורקיה היא מדינת משטרה ותחת ארדואן יותר עיתונאים יושבים בכלא מכל מדינה אחרת כולל איראן. האווירה שם היא כזו שמעודדת הלשנה של אדם על חברו ומשם הכול התחיל. מה שחמור יותר הוא שאחרי שהם נעצרו והביאו אותם בפני השופט, הוא ביקש הפסקה לפני שקיבל את ההחלטה הסופית, ולאחר ההתייעצות האריך את מעצרם ב־20 ימים. מכאן ניתן להבין שזו החלטה מדינית שהמטרה שלה היא להשפיל את ישראל".

אז הקו של ארדואן הוא לחפש את הנקודות שבהן יוכל להשפיל את ישראל בזירה הבינלאומית?

"ארדואן ניסה לאורך כל השנים להרים את קרנה של טורקיה על חשבון מדינת ישראל. יש לו בעיות פנימיות לא פשוטות מול העם שלו ומדובר באפשרות להסטת תשומת הלב הציבורית לעניינים אחרים לחלוטין. ברור שזה לא משהו מקרי אלא מתוכנן לגמרי".

אתה מצליח להבין מה ארדואן רוצה מישראל? הוא כבר 20 שנים בשלטון ויש איתו אינספור היתקלויות ובעיות.

"לפני ארדואן היינו בשותפות אסטרטגית עם הטורקים כולל בתחומי הצבא והמודיעין. ארדואן הוא אסלאמיסט - כמו חמאס. המפלגה שלו היא סוג של האחים המוסלמים עם התאמות לטורקיה. הוא קיצוני, לאומן שרוצה להחזיר את טורקיה לימי הסולטנות והאימפריה העות'מאנית. כל זמן שהוא שם זו בעיה. ארדואן בהחלט הוא אויב של ישראל. הטורקים מסייעים לחמאס. טרוריסטים של חמאס יושבים בטורקיה והם מסיתים את המוסלמים בהר הבית. לאורך כל הדרך מאז החל להנהיג את המדינה הוא מתנהג כמו אויב שלנו".

מה צריך להיות הפתרון המועדף של המערכת המדינית כרגע?

"הדבר הטוב ביותר יהיה להוציא אותם בשקט מהמדינה. כל זמן שהאירוע הזה לא מקבל פרופיל גבוה בטורקיה וכמעט לא מדווח שם באמצעי התקשורת, יש סיכוי להוציא אותם בשקט ובמינימום מחיר. בשביל זה חשוב שמי שיטפלו באירוע מול הטורקים באופן רשמי על אדמת טורקיה יהיו קונסולים. כך זה נשאר ברמה הטכנית ויש לכך משמעות. אבל אין ספק שאם זה לא ילך בשקט נצטרך להפעיל כלים יותר כבדים.

"בימים הקרובים עוד אפשר להשאיר את זה במישור הטכני־קונסולרי ולהוציא אותם. אם המעצר יימשך המצב יתקבע כאירוע חמור ואז גם אם הטורקים יבינו שהם טעו הם יתקשו להודות בטעות ולשחרר את הישראלים. בינתיים קרן האור היחידה היא שזה לא הגיע לתקשורת הטורקית וארדואן לא מדבר על זה. הוא היה מסוגל, אם התקשורת הטורקית הייתה עוסקת בזה, לחגוג על הסיפור. ייתכן שגם הטורקים שומרים על מרחב תמרון".

הזכרת צעדים קשים. מה ישראל יכולה וצריכה לעשות מול הטורקים במצב כזה?

"צריך קודם כול להגדיר את האירוע הזה כחטיפה ואז לנקוט באמצעים מדיניים ומשפטיים שמופעלים בזירה הבינלאומית כשאזרח המדינה נחטף. כמובן אפשר לנסות להפעיל גם גורמים חיצוניים כמו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין או נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, כדי להעביר לטורקים את המסר שצעדים כאלה לא יתקבלו על ידי הקהילייה הבינלאומית. ברגע שנחליט להפעיל את הזירה הבינלאומית, נצטרך להבהיר היטב שכמו שעצרו ישראלים כך יכולים להיעצר אזרחי מדינות אחרות בגלל סכסוך כזה או אחר. הבנה כזו עלולה לפגוע בתיירות לטורקיה וזה אמצעי שמעביר את המסר. גם פרסום אזהרת מסע קשה נגד טורקיה יכול להיות צעד תגובה חשוב".

הטורקים מעוניינים בקרבה האמריקנית, אבל נראה שפוטין מאיים עליהם יותר.

"אם יש מישהו שארדואן חושש ממנו זה ולדימיר פוטין. אחרי הביקור המוצלח של בנט אצל פוטין, אפשר להפעיל אותו במידת הצורך כדי שיתערב. גם יורש העצר של איחוד האמירויות, שהקשרים איתה חשובים לטורקים, מבקר במדינה בימים אלה וגם אותו אפשר לרתום לעניין על רקע הידוק הקשרים בין האמירויות לישראל".

יכול להיות שהטורקים מנסים ללכת כאן למהלך גדול יותר וליצור בעצם צד ישראלי לאותה "רשת ריגול" שהם תפסו ולא כללה ישראלים?

"המעצר היה מקרי לגמרי. אבל יכול להיות שהם מנצלים את זה באמת כדי לקבל משהו מישראל. אולי גם איזו הודאה בקשר לאותה 'רשת ריגול' שהם תפסו. הרי רוב הרשת המדוברת היא בכלל של פלשתינים. יכול להיות שמדובר בצעד שנועד להשיג מישראל משהו בעניין הזה של הרשת".

כוכבי מסע פרסום של אגד

יש לציין שראש המוסד, מהרגע שנכנס לתמונה, הבהיר לטורקים כמה מגוחכות ההאשמות כלפי בני הזוג, שניהם נהגים מוכרים באגד כבר שנים והאישה אף הופיעה במסע הפרסום של החברה, משהו מאוד לא אופייני למרגלים שמעדיפים להימלט מכל סוג של חשיפה, בוודאי מאור הזרקורים. ברנע העביר את המסר, ולמרות שנראה שברור לטורקים שהם אינם מחזיקים במרגלים, הרצון להוריד את ישראל על הברכיים כה עז עד שלשם כך שלחו את שר הפנים הטורקי, סולימאן סוילו, אל המצלמות כדי להצהיר: "מדובר בריגול פוליטי וצבאי". "הם צילמו את משכנו הנשיאותי של הנשיא ארדואן וסימנו אותו, וכוחות ביטחון שהיו באזור ראו את מה שקרה והתערבו", טען השר.

בהקשר הזה מעניין להזכיר דיווח מלפני יותר משנה של העיתון הלונדוני 'טיימס' שציטט את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. כהן צוטט ידי העיתון כמי שאמר בשיחה עם גורמים ממצרים, מסעודיה ומאיחוד האמירויות כי "טורקיה תחת שלטונו של ארדואן מהווה סכנה גדולה יותר מאשר איראן". פרשן העיתון ציין שכהן לא התכוון שאיראן אינה איום קיומי על ישראל, אלא שיש דרכים לבלום אותה באמצעים שונים, בעוד שטורקיה "שולפת מהמותן" והפעולות שלה נגררות מאירועים מקריים ולא ממדיניות סדורה מספיק.

הפרשן לענייני ערבים יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, טוען כי "ישראל איננה יודעת לקרוא נכון את כוונותיו של נשיא טורקיה ואיננה יודעת כיצד להתנהל מדינית מולו".

הוא מזכיר כי "לפני כחודש ימים טענו שלטונות טורקיה כי גורמי הביטחון שלהם עצרו 15 סוכנים של המוסד הישראלי שפעלו בטורקיה והודו במעשים שיוחסו להם, וכי הם יועמדו לדין. כל חברי הרשת שנעצרו היו ערבים ולא היה בהם אפילו יהודי או ישראלי אחד. למרבה הפלא, שלטונות טורקיה נמנעו מלהודיע על נקיטת סנקציות כלשהן נגד ישראל בעקבות הפרשה. ההערכה בישראל הייתה אז שייתכן שאין להם מספיק הוכחות לטענות כי המוסד הוא שהפעיל את רשת הריגול, או שהנשיא ארדואן אינו רוצה להחריף עוד יותר את היחסים עם ישראל".

לדעתך המעצר של בני הזוג מוכיח שההערכה שארדואן אינו רוצה להיכנס לעימות עם ישראל הייתה שגויה?

"אין ספק שההנחה הזאת הייתה מוטעית. עם גילוי רשת הריגול כביכול ישראל הייתה צריכה לצאת במתקפה חריפה על טורקיה, לדרוש הוכחות להאשמותיה ולגנות את עלילת הדם על המוסד הישראלי בכל המוסדות הבינלאומיים. ההמצאה הטורקית הזאת העידה על המגמה של הנשיא ארדואן. אילו נקטה ישראל בצעד הזה ייתכן שהייתה מונעת את ההתנכלות הנוכחית לזוג התיירים הישראלים. אבל שר החוץ יאיר לפיד החליט להתעלם מהפרובוקציה הטורקית ולהוריד פרופיל".

מה הסיפור של ארדואן? מה הוא בעצם רוצה מישראל?

"הנשיא ארדואן מסתובב כמו שבשבת וקובע את היחס לישראל על פי האינטרסים שלו. היו לישראל לא מעט עימותים איתו לאורך השנים, הגדול שבהם סביב פרשת המרמרה. כבר עשר שנים הוא מתעלם מבקשת ישראל לסגור את משרד הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול, אשר מנוהל על ידי צאלח אלעארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביו"ש לשעבר וממגורשי עסקת שליט שמנסה לפגוע לא רק בישראל אלא גם ברשות הפלשתינית".

איך אתה מסביר את העובדה שרק לפני כמה חודשים הטורקים דווקא ניסו להתקרב לישראל?

"בחודשים לפני שהנשיא גו’ ביידן נכנס לבית הלבן החלה טורקיה לחזר אחרי ישראל במגמה להפשיר את היחסים הקרים עמה ולהתקרב לנשיא האמריקני. ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן נפגש בנושא כמה פעמים עם ראש המוסד דאז יוסי כהן כדי לקדם את המגעים בין שתי המדינות.

"הנשיא ארדואן חשש מאוד מהנשיא ביידן, אשר הבהיר כבר בקמפיין הבחירות שלו את הביקורת הקשה שיש לו על הפרת זכויות האדם בטורקיה ועל המדיניות של הנשיא ארדואן במזרח התיכון. היה נדמה שהוא עובר תהליך של התפכחות אחרי שסיבך את ארצו בשורה של סכסוכים אזוריים מיותרים. אבל הכול נבע מאינטרסים, בעיקר כלכליים, ושוב התברר כי מדובר במנהיג מוסלמי קיצוני והפכפך שאי אפשר לסמוך על המילה שלו".

אז מה הדרך הנכונה שיכולה להביא לשחרורם של בני הזוג במינימום רעש?

"מדובר כאן במשחקי כבוד וצריך להיות זהירים. הרשעה בסעיף ריגול כרוכה בעונשים כבדים מאוד על פי החוק הטורקי. הטיפול בערוץ המשפטי בלבד איננו מספיק, לכן ישראל חייבת לפעול בעוצמה מבחינה מדינית כדי למנוע את הגשת כתב האישום נגד הזוג אוקנין ולהביא לגירושם מטורקיה מהר ככל האפשר. הפעילות המדינית צריכה להיות שקטה ומאחורי הקלעים, אבל היא חייבת להיות עוצמתית באופן שיאפשר לארדואן לרדת מהעץ בלי שכבודו ייפגע.

"ישראל נתונה במלכוד משום שהנשיא ארדואן מחזיק בשני הישראלים כבני ערובה. לא אתפלא אם טורקיה תדרוש מישראל שחרור מחבלי חמאס בתמורה לישראלים, אם הסיפור הזה יימשך יותר מכמה ימים".

בדרך לשבירת הכלים?

במערכת המדינית ממשיכים לפעול בכל המישורים. העובדה שראש המוסד מעורב עמוק בתוך הסוגיה, כאמור, מלמדת על כך שבירושלים אומנם פועלים כעת במישור הדיפלומטי אבל חושבים גם כמה צעדים קדימה.

הטורקים בינתיים לא מבקשים דבר במישור המדיני. ברור להם גם – והדבר הובהר בשיחות עם גורמים ישראלים – שבני הזוג אוקנין אינם מרגלים של המוסד או של כל גוף ביון ישראלי אחר. עם זאת הם לא עומדים בסירובם להתקדם לקראת שחרורם של השניים. בירושלים יודעים שהטורקים ידרשו משהו בתמורה לשחרור ומנסים לזרז את התהליך.

במשרד החוץ אין ספק שהמהלך כולו מונע על ידי הדרגים הגבוהים ביותר בטורקיה, אבל היגררות לקרב איומים מול ארדואן תשחק לידיו של מנהיג טורקיה שרק מחכה לתגובה מסוג זה. הימים הקרובים יהיו מכריעים במיוחד ויסמנו האם מדובר בהמשך של מדיניות ההתגרות המתמשכת של שלטון ארדואן לאורך שנים, או בניסיון חדש לשבור את הכלים שאיתו ישראל תצטרך להתמודד בצורה כוחנית יותר ובעיקר מסוכנת יותר לעתידם של שני הישראלים, שכל חטאם היה לצלם את אחד מארמונותיו של הנשיא, עניין שסביר להניח היה עובר בשקט לו היה מדובר בתייר ממדינה אחרת.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו