בנימין נתניהו רגיל משנותיו הרבות כראש ממשלה להיות זה שמבריז מאירועים של אחרים. כשנאלץ השבוע לסוב על עקביו ולצאת מבית המשפט המחוזי בירושלים כלעומת שבא, זה היה משבר לא קל. כל הפמליה – בנו אבנר, חברי הכנסת אוחנה, דיסטל־אטבריאן וקרעי, ועוד כמה עשרות תומכים – הכינו את התותחים לקראת פתיחת עדותו של עד המדינה ניר חפץ, אך נאלצו לשנע את התחמושת בחזרה אל הבונקר. ההצגה נדחתה בשבוע, והכול בגלל עוד פשלה מביכה של הפרקליטות, שמצליחה באורח פלא לרכז את כל השלומיאליות שבאמתחתה אל התיק החשוב בתולדותיה. יותר מחמש שנים מאז נפתחה החקירה בתיק 1000, נזכרו שם בעוד איזה צמיד שקיבלה שרה וביצעו השלמת חקירה נוספת תוך כדי שהמשפט מתנהל. זו הייתה סיבה מספקת לסנגוריו של נתניהו למרוח עוד שבוע במסגרת מלחמת העצבים שהם מנהלים נגד התביעה.
לא רק נתניהו וחפץ הגיעו לשווא ביום שלישי האחרון לרחוב צלאח א־דין בירושלים. גם גדודים של עיתונאים ואנשי צוות הקיפו את המתחם. הסיבה להתרגשות הגדולה היא זהותו של העד שהיה אמור להתיישב ליד הדוכן – ניר חפץ. פרט לכך שהוא עד המדינה הראשון שמעיד במסגרת תיק 4000, חפץ הוא גם דמות המפתח שאמורה לסדר את הררי הפרטים ולהפוך אותם לסיפור של שוחד. המיקום של עדותו בסדר העדים מכוון ומדויק, ולמעשה כולם שימשו עד כה רק כהרמה להנחתה.
נעשה קצת סדר. עד כה אפשר לחלק את העדים שעלו לדוכן לשתי קבוצות: קבוצת המתת, שבה חברים אנשי אתר וואלה לתפקידיהם השונים, וקבוצת התמורה שכוללת את אנשי חברת יורוקום ומשרד התקשורת. אילן ישועה, אבירם אלעד ומיכל קליין שעבדו בוואלה בשנים הרלוונטיות ידעו לספר על היחס שהתבקשו להעניק למשפחת נתניהו, אך לא ידעו להצביע על הנסיבות שהכתיבו אותו. גם פליקס כהן ודרור שטרום שעבדו אז עם קבוצת יורוקום שבבעלות אלוביץ', ומן העבר השני אבי ברגר שהיה אז מנכ"ל משרד התקשורת, סיפרו בהרחבה על העסקה של מיזוג 'יס' שבה רצה אלוביץ' ועל הלחצים שהיו סביב מימושה, אך לא ידעו לומר האם היה מי שדחף ומדוע. את ראיית הזהב הזאת צריך להביא ניר חפץ.
חפץ היה יועץ התקשורת של משפחת נתניהו בתקופה המדוברת. הוא זה שעל פי כתב האישום שמע את פרטי עסקת השוחד, תיווך בה בפועל וראה את האימה בעיניהם של הזוג אלוביץ' ושרה נתניהו כשהתחילו להבין שהמשטרה סוגרת עליהם. על פי המפורט בכתב האישום חפץ העביר את רוב הבקשות של נתניהו לפרסום או הורדת ידיעות באתר וואלה לאלוביץ' או ישועה, והסגנון האדנותי שמרמז על סיכום מוקדם היה שייך לו. כתב האישום מתאר כיצד ארגן חפץ את המפגשים בין נתניהו לאלוביץ', כאשר הוא מכניס אותו למעון בבלפור דרך כניסה צדדית כדי ש"נוכחותו לא תתגלה לגורמים אחרים" שמסתובבים בבית.
עדותו של חפץ אמורה לשפוך אור גם על הביצוע של הצד השני בעסקה – התמורה. כתב האישום מתאר כיצד פנה חפץ לשלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שהחליף את ברגר, ופעל איתו כדי לקדם את אישור עסקת בזק. על פי כתב האישום הוא העביר גם תלונות של אלוביץ' על שר התקשורת דאז גלעד ארדן ועל גורמים נוספים במשרד שפעילותם הפריעה לענייניו של אלוביץ'. חלקו האחרון והחשוב בסיפור הוא פגישות עם שרה נתניהו ובני הזוג אלוביץ' שבהן דובר על חקירת משטרה שמתבשלת, ושכללו שיח מפוחד ודרישה למחוק כל תיעוד של השיחות ביניהם. חפץ הבטיח, אך לא מחק. אל תחנת המשטרה הוא הגיע מצויד בהקלטות לרוב.
רבים מחככים ידיים בהנאה לקראת המופע שיחל בשבוע הבא, אם לא יארעו תקלות נוספות. אם גם אחרי החקירה הנגדית עדותו של חפץ תישמע קוהרנטית ואמינה, לפרקליטות תהיה ביד המסכת העובדתית כפי שהיא קיוותה לצייר. משם יישארו לה שתי משוכות משמעותיות כדי להשיג הרשעה: שהשופטים ישתכנעו בתזה התקדימית שהמציאה התביעה של הגדרת סיקור אוהד כשוחד, ושאמצעי החקירה הפסולים שהופעלו על חפץ והוכרו ככאלה גם על ידי השופטים לא ישפיעו יותר מדי על קבילות הטענות. בין אם הכוכבים כולם יסתדרו לתביעה ובין אם לאו, ההמלצה לחפצי הרשעתו של נתניהו היא לא לבזבז מקום חיוני במקרר לטובת שמפניות. אם יש משהו שברור במשפט הזה עד כה, זה שהוא יארך עוד תקופה ארוכה מאוד.
אידיאולוג הולך לאיבוד
מעולם לא הייתה ממשלה שעשתה לעיתונאים עבודה קלה יותר בעימות של חבריה עם הבטחות הבחירות שהפרו. חברי האגף הימני בממשלה – מפלגות ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו – לא משאירים אבן על אבן. לפעמים נדמה שהם הולכים לארכיון כדי לחפש הבטחות שטרם הספיקו להפר, וממהרים לעשות ההפך מהן. אך מבין כל המפלגות, ימינה סופגת את המטר התקשורתי הכבד ביותר, בזמן שתקווה חדשה וישראל ביתנו חוסות תחת אצטלה מדומיינת של "הכול היה על השולחן". הפעם נעשה צדק גם עם תקווה חדשה, או ליתר דיוק עם הצח והישר שבין חבריה.
כמה עמל השקיע חבר הכנסת בני בגין ביצירת התדמית היקרה מפז של איש ערכים נקי כפיים ואידיאולוג אמיתי. הוא הצביע בעבר באומץ נגד הקואליציה שבה היה חבר, ספג עונשים משמעתיים וצעקות של ראשי קואליציה, והכול כדי לשמור על עמוד שדרה אידיאולוגי יציב.
כך בימים האחרונים והסוערים של היישוב עמונה, לפני חמש שנים, כאשר כל חברי הליכוד והבית היהודי שברו את הראש כיצד להציל ברגע האחרון את המשפחות מחרב הגירוש של בג"ץ, היה חבר כנסת אחד אמיץ שלא ויתר על עקרונותיו. הקואליציה דאז העבירה את חוק ההסדרה בעזרת 60 אצבעות בלבד, כשהיא חסרה את אצבעו של חבר הכנסת מהליכוד בני בגין. "לפנינו הצעת חוק רעה מאוד למדינת ישראל", התריע בתקשורת. "בפעם הראשונה ב־50 שנה מציעים לכנסת לחוקק חוק מקרקעין שמשפיע ישירות על זכויות הקניין של תושבים ערבים ביהודה ושומרון שאנחנו שולטים בהם שלא מרצונם". גם הרמת היד בקודש הקודשים של בית המשפט העליון הייתה לצנינים בעיניו: "הכוונה היא לבטל באופן רטרואקטיבי פסק דין, לא היה כדבר הזה. זה חוק שאסור לכנסת לחוקק".
בגין הושעה על ידי יו"ר הקואליציה דוד ביטן מפעילות בכנסת, אך קיבל עליו את הדין באומץ האידיאולוגי המפורסם שלו. הוא הביע צער עמוק על כך שלא יוכל לפעול למען הציבור בכנסת, אך עמד על כך שלא יוכל להצביע בעד "חוק גזל", כלשונו.
אך בזה לא תמו מאבקיו האידיאולוגיים. ב־2018, כשפסקת ההתגברות הגיעה לרגעים הכי בשלים מאז ומעולם לחקיקתה, היה זה בגין יחד עם סיעת כולנו שעמדו בפרץ. בגין הביע חרדה של ממש לגורלו של שלטון החוק, ששרת המשפטים דאז איילת שקד עשתה בו שמות לטעמו. "יש בינינו מי שערכים אוניברסליים הם לצנינים בעיניהם, ובהם גם שרת המשפטים במדינת ישראל", הטיח בכנס השקה לספרו של מי שעתיד להיות חברו למפלגה, יועז הנדל. "המונח הזה הפך בפיהם לשיקוץ ובעזרתו הם מנגחים בדברי שקר את מגדל העוז של הדמוקרטיה שלנו, את בית המשפט העליון שלנו, כאילו חבריו אינם קשובים דיים, אינם לאומיים דיים, אינם פטריוטים דיים, כלומר... מוטב שאפסיק כאן". מגדל העוז, לא פחות.
בגין לא רק אמר אלא אף עשה. אומנם אצבעו התייתרה אחרי שמשה כחלון וסיעתו הודיעו כי יתנגדו לפסקת ההתגברות, אך גם זה לא מנע ממנו מסע ראיונות, אידיאולוגי כמובן. "ועדת שרים לחקיקה הפכה את עצמה לזירת תחרות בקיצוניות", אמר בריאיון לרשת ב' אחרי שההצעה עברה את ועדת השרים לחקיקה. "זה כאילו נותנים צעצוע לבית המשפט ומיד לוקחים אותו. בית המשפט יישב ויחליט שהחוק פוגע בזכויות אדם, ואנחנו הכנסת נבטל ברוב מינימלי של 61. זה לא חוק, זה צחוק", חתם בהלצה שלכשעצמה מצדיקה השעיה מפעילות פרלמנטרית.
כמה עגום היה לראות ביום שני השבוע את מיטב החזונות האמיצים של חבר הכנסת בגין מתנפצים אל חומת הציות העיוור של הממשלה הנוכחית לסיעת רע"מ. אחרי ניסוחים, מתווים והסכמות הניח יו"ר ועדת הפנים וליד טאהא מרע"מ נוסח חדש משלו לחוק החשמל בפני חברי הוועדה. בעוד חברי האופוזיציה צועקים ומתנגדים בכל תוקף לחוק שיכשיר דה־פקטו עשרת אלפי מבנים בלתי חוקיים על סמך תוכניות אמורפיות שיוגשו לאחר מעשה, ישב לו אחד – בני בגין – ועלעל בספר עד שיגיע תורו להניף את היד בעד.
אותו בגין שהקריב את פעילותו הפרלמנטרית כדי לא להצביע בעד "חוק גזל" שמסדיר בדיעבד יישובים יהודיים ביו"ש, לא הביע אפילו גרם של התנגדות להסדרה דיעבדית של בנייה פרועה שנעשתה תוך צפצוף מתמשך ומופגן על החוק הישראלי. היה מקום לחשוב שבגין, שתלה את התנגדותו לחוק ההסדרה בכך שהערבים ביו"ש נשלטים שלא מרצונם על ידי ישראל, יחיל את החוק עד האות האחרונה שלו על ערבים תושבי ישראל בדרום. אבל כנראה שאצל בגין ערבים באשר הם פטורים מציות לחוק.
ומה באשר למגדל העוז של הדמוקרטיה הישראלית, בית המשפט? הרי גרסת וליד טאהא לחוק, זו שעלתה לדיון ביום שני, כוללת סעיף שמאפשר הסדרה של בתים שבית המשפט כבר חרץ את דינם להריסה, ובלבד שעברו שנתיים מיום פסק הדין. פתאום "דברי ההבל" של שרת המשפטים שקד נגד בית המשפט, ש"מאיימים על יכולתנו לשמר את מסגרת היחד החיונית", הפכו פחות מאיימים, ו"הכוונה לבטל רטרואקטיבית פסק דין" שכמוה לא נהיה היא דווקא בסדר גמור.
בסופו של דיון טעון, ההצבעה על החוק בוועדה נדחתה ליום שני הבא אחרי התעקשות של מי שהפכה מאז לשרת הפנים – איילת שקד. שקד עמדה על כך שהחוק יחזור למתכונת שעליה הסכימה עם טאהא, שגם היא לא מציאה גדולה. ההצבעה הזו תהיה מבחן למי שהתיימר להציג חוט שדרה אידיאולוגי בעבר. האם גם הפעם יידע להצביע נגד הקואליציה?
מחבר הכנסת בגין נמסר בתגובה: "על פי הצעת החוק, אחד התנאים לקבלת היתר לחיבור בית לחשמל הוא קיומה של תכנית מתאר ליישוב, כזאת המאפשרת לועדת התכנון המחוזית לבדוק האם הבית שלגביו מתבקש האישור אכן מצוי בתחום התכנית, אינו בנוי על שטח המתוכנן כשטח ציבורי ואינו מסכל מימוש תכניות הפיתוח ביישוב. מכאן שאין הצעת החוק מעודדת בניה במקומות שאינם מקיימים תנאים אלה.
בנוסף, על פי חוות הדעת של משרד המשפטים, שהוצגה בועדת הפנים, חיבור לחשמל של בית המצוי תחת צו הריסה אינו מונע את ביצוע הצו. מכאן שחיבור כזה אינו בבחינת ״הסדרה דה פקטו״.
לתגובות: yoniro770@gmail.com