חברי מפלגת הציונות הדתית בסיור במעלה הזיתים
חברי מפלגת הציונות הדתית בסיור במעלה הזיתים צילום: ג'וש וונדר

"איך אני אמורה לחזור הביתה הלילה?" שאלה בחרדה תושבת שכונת מעלה הזיתים בירושלים את השוטרים במוצאי השבת האחרונה. הללו הציעו לה בקור רוח: "כדאי לך לחפש מקום אחר לישון בו, מסוכן שתגיעי לפה עכשיו עם הילדים".

מתקפת הזיקוקים, האבנים ובקבוקי התבערה שספגו תושבי מעלה הזיתים במה שנראה כמו מארב מתוכנן במוצאי השבת האחרונה נמשכה בערך שעתיים. המשטרה, כמה מפתיע, הגיעה באיחור ניכר וגם אז עסקה בעיקר בהדיפת היהודים שנחלצו להגן על עצמם באין כוחות אכיפה בשטח.

הילדים, שהשתתפו במופעי שבת הארגון בסניף ברובע היהודי, לא יכלו לחזור אל השכונה הנצורה, ויולדת שהייתה צריכה לצאת ממנה נזקקה למבצע לוגיסטי־ביטחוני כדי להגיע לבית החולים.

נהג יהודי ומשפחתו ספגו מטח של אבנים בדרכם אל השכונה. איפה היו השוטרים? "אחד השוטרים סיפר לתושב כאן שאת השוטרים החזקים שלחו למחאה נגד רצח אהוביה סנדק שהייתה באותו זמן בכניסה לעיר, ואת השוטרים החלשים השאירו פה", מספרת עדי שרגאי, תושבת מעלה הזיתים.

גם עד מוצאי השבת הזאת לא היו חייהם של תושבי השכונה הצופה אל הר הבית נוטפים חלב ודבש. מאז מבצע שומר החומות מתרחשות התנכלויות והצקות ברמות שונות ליהודים היוצאים ובאים מהשכונה. קללות, צעקות, אבנים, ניסיונות דריסה ושפיכת כוסות קפה על אימהות שעוברות עם עגלות בכביש המחבר בין שני חלקי השכונה.

ימי שישי הפכו לסיוט מסוכן עם חסימתו הכמעט מוחלטת של הציר היחיד לשכונה בכלי רכב ומתפללים מוסלמים שמגיעים לתפילות בהר הבית. אבל הפעם, בלי סיבה נראית לעין, בתי התושבים טווחו בכינון ישיר במשך זמן ממושך ועל ידי המון ערבי משתולל. חצרות הבתים עלו באש בקבוקי התבערה ותושביהם התגברו עליה בעזרת מטפים. חלונות ותריסים ספגו נזקים מהאבנים שיודו אליהם. כל זה נגמר כמעט באפס תגובה של המשטרה, גם כאשר תושבים אופטימיים במיוחד הגיעו להגיש תלונה, ובמקרים אחרים אף חסכו לחוקרים את העבודה והביאו עמם חומר מצולם ומתועד ללכידת הפורעים.

"תיקים רבים נסגרים, אפילו בלי להבין למה", מספרת שרגאי. לדבריה, השבוע התברר כי המשטרה יודעת לעבוד היטב אם היא רוצה: "היה פה ריב חמולות עם יריות, תוך שתי דקות היו פה כוחות משטרה. אני עכשיו פוחדת לחזור הביתה, מבררת כל פעם מראש מה המצב. השבוע כשחזרתי ערב אחד הביתה, ציפיתי לפחות לראות איזה כוח משטרתי בשטח אחרי מה שקרה פה. אבל כלום. האם הם פשוט מחכים לאירוע הבא?"

סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג הוא בעצמו תושב ותיק של השכונה. לדבריו, מדובר באירוע יוצא דופן שבו תקפו 20 מחבלים את השכונה בו זמנית ובשני מוקדים סמוכים. "האירוע הזה מעיד על חוסר הרתעה כלפי המחבלים, שנוצר מענישה מגוחכת של שופטי בתי המשפט בירושלים למחבלים שכבר הורשעו בעבר, ומכך ששוטרים חוששים לבצע ירי על מנת להרוג לעבר מי שמוגדרים מחבלים לפי החוק".

קינג מוסיף ומסביר כי "האירוע גם מעיד על תחכום ותעוזה שטרם נתקלנו בהם במחוזות בירת ישראל, ככל הנראה בשל יד מכוונת, מקצועית ואולי אף בעלת ניסיון בתחום. אולי אלה המחבלים עם הדם על הידיים שממשלת הליכוד שחררה לפני שנים ושמסתובבים באין מפריע ברחובות העיר ובשכונותיה".

לקינג, כתושב ותיק בהר הזיתים וכסגן ראש העיר, ברור דבר אחד: התושבים צריכים להיות ערוכים מקצועית למקרי קיצון שכאלה, ועליהם להיות מאובזרים בציוד הגנה ותקיפה שמותר להחזיק על פי חוק. "בעת הצורך עליהם לצאת להגנת השכונה עד לבואה של משטרת ישראל, שמצויה כמעט באורח קבע בכוננות גבוהה ולעיתים נמצאת במצוקת כוח אדם, מה שגורם לכך שאינה נוכחת בנקודות החיכוך או בקרבת מקום".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לאירועים: "אנו רואים בחומרה אלימות מכל סוג שהיא. בהתאם, מיד עם קבלת הדיווח הלילה אודות יידוי אבנים לעבר רכב ובית באזור, הוזעקו למקום כוחות משטרה ומג״ב ופעלו לפיזור המתפרעים תוך שימוש באמצעים לפיזור הפרות סדר. המשטרה פתחה בחקירה ואנו נמשיך בביצוע כל פעולות החקירה הנדרשות בכדי למצות את הדין עם המעורבים".

בנות אולפנת שירת הים במופע
צילום: אמונה אלדרי

רוקדות כל הדרך לתיאטרון

השבוע סימן המאבק בטרור התודעתי של הפמיניזם הרדיקלי וי קטן וחשוב של הצלחה, שמוכיח שלא כדאי להתייאש גם מהמאבקים הסיזיפיים מול מכונת התודעה המשומנת היטב של מובילי הדעה הפרוגרסיבים. מאז הוראות הייעוץ המשפטי שאוסרות קיום אירועים בהפרדה מגדרית, נחסמו בפני ציבור שומרי המצוות לא מעט אפשרויות לבילוי תרבותי מותאם לצרכיהם, או שנאלצו להתגלגל למאבקים משפטיים על קיומם. במיוחד נפגעו הנשים, הן האומניות שמבקשות להופיע בפני נשים בלבד והן קהל הנשים שהופעות מסוג זה אינן מתאפשרות לו. ההוראות הללו גורמות למוסדות תרבות רבים לסגור את שעריהם בפני אומניות שמבקשות לקיים בהם מופע לנשים, גם אומניות בעלות שם כמו אתי אנקרי, שעל סיפורה הורחב בטור זה לפני כמה חודשים.

כך היה גם במקרה של תלמידות אולפנת בני עקיבא לאומנויות שירת הים ביישוב נווה צוף שבבנימין, שהתפרסם בשבוע שעבר בכלי התקשורת. הללו ביקשו להעלות את המופע השנתי שהן מקיימות כשגרה מול קהל אימהות ונשים. לשם קיומו ביקשו לשכור את תיאטרון ירושלים ולערוך בו את המופע כאירוע פרטי. זו ממש לא הפעם הראשונה שבה האולפנה מקיימת את המופע בתיאטרון, ובכל השנים הקודמות הכול עבר חלק.

הפנייה הראשונה לתיאטרון הולידה תגובה עניינית של שריון תאריך מתאים. בשיחה הבאה של תיאום הפרטים הטכניים התברר לנציגת התיאטרון כי מדובר במופע לנשים בלבד. כאן התעוררה התנגדותה, וזו השיבה לנציגת האולפנה כי התיאטרון אינו מקיים אירועים בעלי אופי מגדרי. הטענה של נציגת האולפנה כי מדובר באירוע סגור ולא מטעם התיאטרון לא הניחה את דעתה של נציגת התיאטרון, שאמרה כי תבדוק את הנושא. בשיחות המשך התפתלה הנציגה וטענה לפתע כי אין תאריכים פנויים ביומן התיאטרון. כל התחנונים והניסיונות למצוא חלופות עלו בתוהו: בן לילה התמלא יומן התיאטרון כמה חודשים קדימה, לכאורה.

מנכ"ל האולפנה לא ויתר וביקש לחשוף את התיאטרון בקלונו. הוא התקשר כנציג של רשת אחרת וביקש לתאם תאריך לשכירת האולם. באורח פלא התברר כי יש כמה תאריכים פנויים בחודשים הקרובים. שיחה נוספת שערכה לאחר מכן נציגת האולפנה עם התיאטרון הניבה שוב את התשובה כי אין תאריכים פנויים.

הפגיעה בזכותן של נשים להופיע באופן המותאם להן, בפרט כאשר מדובר באירוע פרטי ולא מטעם התיאטרון, קוממה שורה של נשות ציבור מהמגזר הדתי־לאומי ש'בשבע' פנה אליהן בבקשת תגובה לפרשה. מדובר בנשים שאינן חשודות על הדרת נשים או פגיעה בהאדרתן. גם הן, שבימי שגרה עסוקות בעיקר בקידום זכויות נשים והעצמתן, סבורות כי מופע לנשים בלבד הוא זכות לגיטימית שיש להילחם עליה.

סגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה התבטאה בחריפות כש'בשבע' פנה אליה לקבלת התייחסות למקרה וכינתה אותו "הדרת בנות האולפנה על ידי התיאטרון". "זו שערורייה שאין כדוגמתה", זעמה, "תיאטרון תפקידו לאפשר תרבות ולא לחנך אנשים, בטח כשזה אירוע פרטי. אבל גם אם זה מכספי משלם המיסים, אני בעד לאפשר לכל מגזר לחיות את חייו. אי אפשר להיות הומניסטים כלפי חתולים ומנגד לא לאפשר לציבור לחיות לפי אמונתו בלי לנסות לחנך אותו. ישנו ציבור עצום של נשים המעוניין באירועים על פי דרכיהן ואמונתן, ומגיע להן לקיים את האירועים הללו". משה מעידה על עצמה כי נאבקה בעבר בניסיונות לבטל אירועים בהפרדה לנשים או גברים, ואף נחלה הצלחה.

בתוקף סמכותה בעירייה, אשר מתקצבת את תיאטרון ירושלים, הבטיחה משה ל'בשבע' כי תפעל בכל כוחה לעצור את התקציבים לתיאטרון בעקבות החלטתו: "אני קוראת לעצור את התמיכות לתיאטרון ירושלים עד לבירור העניין, חד וחלק. תיאטרון ירושלים עשה טעות ושגה בהחלטתו, והוא צריך או לשנות את ההחלטה או לשלם מחיר. התיאטרון מתוקצב מקופת העירייה ובהחלט יש לה מה לומר בנושא. במסגרת ועדת התמיכות לשנה הבאה אני אדאג לשכנע את כל חברי הוועדה לא לתמוך בתיאטרון הזה. לא נשלם לתיאטרון שרוצה לחנך אותנו ולהפוך אותנו לחד מימדיים".

גם בתנועת האישה הדתית־לאומית 'אמונה' הביעו צער על כך "שהשאיפה לשוויון מביאה לאבסורד ניהולי מצד התיאטרון ולכך שלא מאפשרים קיום אירוע המיועד לבית ספר דתי תורני שלומדות בו רק בנות". באמונה מדגישים כי מדובר באירוע שבו מוסכם על אוכלוסיית הורי התלמידות שכך ינהגו בהופעות האומנותיות. "אם אכן זו הסיבה שבגינה התיאטרון לא איפשר את קיום האירוע, אנו מקוות שהנהלת התיאטרון תחזור בה. חבל שבשם הליברליות חוטאים לאמת הפשוטה שזכותן של תלמידות לקיים אירועים המיועדים לנשים בלבד. אירועים מגדריים לגיטימיים כל עוד אין בהם ובמסגרתם ביזוי של המגדר השני".

אושרית סטבון, יו"ר ארגון הגג של ארגוני הנשים, הביעה גם היא שאט נפש מהתנהלות התיאטרון. לדבריה, "לכל אישה שמורה הזכות לאוטונומיה על הגוף שלה. רק היא תחליט בפני מי היא תופיע, תשיר ותרקוד. איפה הליברליות, הפתיחות, קבלת האחר, לכבד כל אדם באשר הוא אדם, לכבד את אמונת האחר?" היא תמהה, "כל זה נמוג כשמדובר בציבור הדתי בכללו". מבחינת סטבון, כל התערבות כזו בכפייה היא אנטי־דמוקרטית במהותה ומתאימה למשטרים דיקטטוריים, כלשונה. "זו פטרונות והתנשאות כלפי נשים ואומניות יוצרות שרוצות ליצור, אבל לפי אמונתן. הכול פשוט נמוג בתוך משטר המחשבות שיודע היטב מה הן מחשבות נכונות ומה הן לא".

מי שכיהנה בעבר כיו"ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת וידועה בפעילותה לקידום נשים היא חברת הכנסת לשעבר ד"ר עליזה לביא. היא נזהרה מהתייחסות ספציפית למקרה שאת פרטיו אינה מכירה, אולם הביעה את עמדתה כי "במישור העקרוני איני רואה כל סיבה שאולפנה לבנות לא תוכל לקיים אירוע סגור לבנות בלבד. מערכות חינוך נפרדות הן חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך הישראלית ואין כל בסיס לפגוע במודל החינוכי שלהן. אין להטיל ספק בחשיבות הצורך להימנע מהדרה מגדרית פסולה. אולם מכאן ועד כפיית תפיסת עולם של עירוב מגדרי בכל מקום ובכל מצב, ארוכה הדרך".

תלמידות אולפנת בני עקיבא שירת הים לא שקטו על השמרים, ויחד עם הנהלת האולפנה החלו במסע לחצים על התיאטרון. התלמידות פרסמו במהלך השבוע עצומה שעליה חתמו יותר מ־2,000 איש, שקראה לתיאטרון לאפשר את ההופעה. הנהלת האולפנה שלחה לתיאטרון מכתב התראה ובו התבקשה הנהלת התיאטרון, על ידי עורכת הדין צפנת נורדמן, לשריין מחדש את התאריך המבוקש לטובת מופע האולפנה או שתוגש נגד התיאטרון תביעת פיצויים. גם שר התרבות חילי טרופר הפעיל את סמכותו בעניין, כמו גם חברות כנסת רבות מהקואליציה ומהאופוזיציה.

התיאטרון עצמו שמר על שתיקה תקשורתית מאז התפוצצה הפרשה, אך השבוע התברר כי השתיקה הבשילה לכדי סיום חיובי שלה. כתוצאה ממסע הלחצים שתואר לעיל, הנהלת התיאטרון נכנעה והציעה לאולפנה תאריכים חלופיים לקיום האירוע. מאולפנת בני עקיבא שירת הים נמסר: "אנו שמחים שהנהלת התיאטרון התעשתה וחזרה בה מההחלטה הלא ראויה אשר הדירה ציבור שלם, ומאפשרת לאולפנה לקיים את המופע כסדרו". עוד הביעה ההנהלה תקווה להמשך שיתופי פעולה מתוך חיבור, הכלה ועידוד היצירה היהודית גם בין כותלי התיאטרון.

לחץ דם גבוה

והנה עוד מאבק שהתעורר באופן ספונטני על ידי אזרחים בשטח שסירבו להיכנע לבעלי אג'נדות פרוגרסיביות וגם לו, על פי בדיקת 'בשבע', יש היתכנות להגיע אל קו הסיום עם הישג ממשי. לפני שבועות אחדים גילו בחורי ישיבות דתיות לאומיות במהלך התרמת דם שגרתית כי בטופס שעליהם למלא שונתה הרובריקה אב ואם להגדרה הורה 1 הורה 2. השינוי, שמבטא בעיקר את חייה של קהילת הלהט"ב אולם כעת כופה את עצמו על כל תורם, קומם בחורים בכמה ישיבות והללו סירבו להמשיך בתרומת הדם. בחלק מהישיבות מחקו הבחורים את הנוסח ושינו אותו לאב ואם. בישיבת חברון הליטאית, על פי הוראת ראש הישיבה, ניאותו הבחורים להמשיך בתרומה רק לאחר שאיש מד"א שינה בעצמו את הכתוב בטופס.

כך או כך החלה סערה תקשורתית וציבורית, ובמד"א כנראה ביקשו להרגיע את הרוחות. כבר לפני שבועיים פורסם כי הנוסח שונה על פי החלטת מד"א, אולם אנחנו ביקשנו לוודא האם מילים לחוד ומעשים לחוד. כשפנינו לדובר מד"א בשאלה האם אכן קוימה ההבטחה והטפסים שונו, הוא ניסה לדחות אותנו תחילה בכך שמדובר בסיפור ישן והחיטוט בו מיותר. הפעלת לחצים נוספת הניבה שיחה ממושכת שבה הסביר לנו דובר הארגון זכי הלר כי מד"א כלל אינו מונע מאג'נדות כאלה ואחרות. לדבריו, השינוי הורה 1 הורה 2 היה החלטה של מד"א כאשר הותר לאנשי קהילת הלהט"ב לתרום דם, ולא כתוצאה משום לחץ של בעלי אג'נדה. משהתברר כי יש מי שנפגע מהנוסח, אומר הלר, הועלה הנושא לדיון בוועדה הרלוונטית ושם הוחלט לשנות בחזרה לאב ואם. אין לנו עניין לפגוע באף אחד, שב והדגיש הלר.

ביקשנו לוודא את הדברים, ובדקנו כיצד נראה כיום טופס לתורם דם. באתר מד"א הטופס – הפלא ופלא – נשאר עם הנוסח הורה 1 הורה 2. אומנם על הקובץ מצוין כי זה נכון לחודש העשירי למניינם, ולכן פנייה נוספת לדובר מד"א הניבה תשובה חד משמעית כי זהו טופס ישן וכעת הטפסים תוקנו. לא ויתרנו, ופנינו לאיש מד"א העוסק בהתרמות דם בשאלה כיצד נראה כיום טופס שכזה. האיש השיב לנו כי הם אומנם מחכים לשינוי המיוחל, אולם הוא טרם קרה. בינתיים, אמר איש מד"א, מי שהנוסח מפריע לו מוחק ומשנה את הכתוב על הטופס.

בניסיון לוודא זאת פעם נוספת, בדקנו את הנושא עם גורם שיש לו קשר לבנק הדם. שם נאמר כי הטפסים החדשים נמצאים כעת בשלב ההדפסה וכי הם יגיעו לשטח בשבוע הבא. הארגון אף הוציא הודעה לתקשורת ברוח זו ביום רביעי האחרון.

קשה לנבא מה הפער בין ההבטחות של מד"א ובין קיומן בפועל, אולם ככל הנראה הלחץ שהופעל לכל הפחות מחזק את רצונו של הארגון לרצות את המגזר שממנו הם זוכים למנות יפות של תרומות דם. הנה דוגמה שבה לחץ דם גבוה יכול להביא גם לתוצאות חיוביות.

Hagitr72@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו