יום השוק
יום השוק צילום: לורה טוכמן -מוזיאון ישראל

תערוכה חדשה במוזיאון ישראל בוחנת את יום השוק מעיניהם של ציירים, רשמים, דפסים, ואומני חרסינה.

זאת ועוד. לצד תיאורי שווקים במחוזותיהם, היו אמנים שסקרנותם הרחיקה אותם גם אל מחוזות שנדמו בעיניהם אקזוטיים, כגון השווקים בארצות צפון אפריקה, בארצות המזרח - וגם שווקים של יהודים באירופה.

לצד טעמים, ריחות וצבעים מעוררי חושים השוק היה גם מפגש בין טיפוסים מכל שכבות החברה, ואמנים רבים בחרו לתאר את החגיגה הזאת בציוריהם.

גם במאה ה-21 השוק הוא מעוז של חוויית קניות אותנטית, חושנית ועסיסית. כבר בימי קדם היה השוק בערים גדולות וגם בעיירות ובכפרים ברחבי העולם הרבה יותר מאוסף של דוכנים לממכר מוצרי מזון, סידקית, הלבשה זולה וכדומה.

פתוח או מקורה, בכיכר העיר או בירכתי שכונה או פרבר, השוק היה מקום מפגש לאוכלוסייה המקומית ולעוברי אורח מזדמנים. יום השוק היה תמיד שעת כושר לשיחה בטלה והזדמנות להתעדכן בחדשות המחוז. באי השוק שלחו ידם לצבוט עינב מתוך אשכול גם אם לא רכשו אותו, טעמו גבינה בשלה והיטיבו ליבם במשקה קל או חריף. זה היה המקום לרקום שידוכים, לבשר על נישואין או לחלופין על גירושין, ללוות כספים ולבקש "בהקפה", ליהנות משירתו של זמר שלכובעו הושלכו מטבעות ולקבל תחזית ממגדת העתידות.

התערוכה נותנת ביטוי חזותי לכל אלה ולעובדה כי על השוק הפליגו מאז ומעולם בתיאורים ספרותיים, הוא כיכב בשירה עממית והיה למשל ולשנינה בשפות ובתרבויות במזרח ובמערב. כאן מוצגות יצירותיהם של אמנים אירופים וישראלים בציור, ברישום, בהדפס ובפיסול זעיר בחרסינה מאז המאה ה-16 ועד שלהי המאה ה-20. מוזיאון ישראל, ירושלים.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו