יחיאל רדוצקי
יחיאל רדוצקיצילום: בועז בן ארי

לפני כשתיים עשרה שנים הגעתי ממש במקרה לרשת החברתית פייסבוק. ההתחלה הייתה נעימה, פגשתי חברים מהעבר, הכרתי חברים חדשים ובסך הכל קיבלתי במה נחמדה להביע את דעותיי.

לא אסתיר את העובדה שממש נהניתי מהפלטפורמה וצברתי עם הזמן עוקבים וחברים רבים.

לפני מספר שנים פייסבוק החליטה להפוך את הרשת החברתית ליותר צדקנית מהאפיפיור, במסע טיהור הזוי יצאו אנשי החברה במסע חסימות של אושיות שלטענתם הפרו את כללי הרשת החברתית ועל כך הם ראויים לחסימה.

אבל מה? כוכבי רשת רבים מצאו את עצמם נחסמים שוב ושוב על פוסטים שכתבו שנים לפני ההחלטה, באחד המקרים נחסמתי לשבוע מהפייסבוק על פוסט שכתבתי שבע(!) שנים לפני כן.

על מה הגיעו אז החסימות? אז זהו, שממש לא על הסתה לאלימות או קריאות לרצח, במהלך העשור האחרון הפכו הרבה מילים לאסורות על פי הפוליטילקורקט ועל כן חייבים להעניש את הכותבים ולחסום אותם על אף שבזמן הכתיבה המילים הללו נאמרו בכל מקום ועל ידי כולם.

במעלה הדרך פיתחה פייסבוק אלגוריתם הצד את אותם המשתמשים באותן מילים אסורות או קוראים להסתה ואלימות וחוסמת אותם. המדהים הוא שככל הנקראה האלגוריתם עובד רק נגד צד אחד, נגד אותם המביעים את דעתם הפוליטית הנוטה לצד הימני של המפה הפוליטית. במהלך השנה נחסמתי לאחר שהגבתי לאחד שקילל וגידף אותי במילים קשות שהוא הזוי וסהרורי. אני נחסמתי, התגובה לתלונתי הייתה שהוא אינו מפר את המדיניות של פייסבוק.

לפני כשבועיים נחסמתי שוב, הפעם הגבתי בציניות בפוסט של ynet כי אין כזה דבר עם פלסטיני, לא עברו עשר דקות והאלגוריתם זיהה את תגובתי ובום, חסימה לשלושה ימים. לאחר שלושה ימים חזרתי לפייסבוק וכתבתי פוסט המהלל את העם הפלסטיני, שורת הסיום של הפוסט הייתה "אין על העם הפלסטיני, זו ההמצאה הכי גדולה במאת השנים האחרונות", הפוסט שרד שלושה ימים עד שמאן דהוא החליט שהדבר לא מוצא חן בעיניו ונחסמתי לשבעה ימים.

מסתבר שבנוסף לאלגוריתם של החברה, אנשים רבים שאינם משתייכים לצמד הימין במפה הפוליטית בוחרים לדווח לפייסבוק על כל פוסט או תגובה הנוגדים את דעתם הפוליטית ופייסבוק מאמצת את הדיווח, מסירה את התוכן וחוסמת את המשתמש.

המעניין הוא כי מדובר רק בפניות של הצד הנכון, תלונות אנשי הימין על הסתה מפורשת לאלימות נדחות שוב ושוב בתגובה הקרה כי הנכתב אינו נוגד את מדיניות הרשת החברתית.

הגיע הזמן לומר את זה, פייסבוק בטהרנות שאין כמוה מנסה להוביל את העולם בכוח למקום של ליברליות ופרוגרסיביות, החברה כופה את דעתה על משתמשי הרשת ובסתימת פיות מונעת מאנשים להביע את דעתם. כן, היום אני חושש לכתוב את דעתי בפייסבוק מחשש שכל אחד שהפוסט לא ימצא חן בעיניו ידווח והפוסט יוסר.

ואחרי החסימה אין עם מי לדבר, פייסבוק מציעים לך להגיש ערעור, אחרי מספר רגעים אתה מקבל תגובה כי הערעור נדחה, אין עם מי לדבר, אנשי הפייסבוק גם לא מעונייניםפ לדבר. הם רוצים אותנו קטנים חלשים ונשלטים על ידם.

החסימות מצטרפות להורדת החשיפה של אנשי הימין למינימום האפשרי, אם בעבר היינו מקבלים אלפי לייקים ותגובות לכל פוסט הרי שהיום לעיתים אנו מוצאים את עצמנו עם 20 לייקים אחרי עשרים דקות, ולא, אני לא מכור ללייקים, אני פשוט מרגיש כמו רבים מחבריי בימין שסותמים לנו את הפה ולא מאפשרים לנו להביע את דעתנו.

לא לשווא קיימת נטישה המונית של אנשי ימין את הפייסבוק לטובת הטוויטר ורשתות נוספות, סתימת הפיות כבר עוברת כל גבול אפשרי ומשטרת המחשבות של פייסבוק עובדת שעות נוספות. לעיתים נדמה כי פייסבוק שכחו כי מדובר בעסק כלכלי ובוחרים להיפטר מאנשי הימין שבפיד ולהפוך לשומרי הסף של השמאל והפרוגרסיבים.

טיפ קטן לאנשי הפייסבוק, בסוך אנשים ימצאו את הבמה להביע את הדעות שלהם, אם לא בפייסבוק אז בטוויטר, אינסטגרם, טיק טוק ואפילו בסטטוס של הוואטסאפ. זו עובדה כי קיימת נטישה המונית של הפייסבוק, אתם עסק כלכלי וספינת הדגל שלכם קורסת ולא סתם. בנוסף, ככל שתמנעו מאנשים להביע את דעתם, אתם תגבירו את תחושת המרמור שלהם ובבחירות הבאות הם יצאו להצביע עבור מה שהם מאמינים בו אבל לא נותנים להם את ההזדמנות להביע את עצמם.

אל תדאגו לי, אני תמיד אמצא מקום להביע את דעותיי, אבל מסתבר שלפי תורת הפייסבוק סתימת פיות היא לגיטימית כל עוד הנסתם משתייך לצד הלא נכון מבחינתם.

יחיאל רדוצקי הוא יועץ תקשורת ב'בלומברג תקשורת'