עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר צילום: שורת הדין

השבוע, ערב כינוס ועידת המדינות התורמות לרשות הפלשתינית, פנה גנץ לגורמים בממשל בארה"ב בבקשה ללחוץ על אירופה ומדינות ערב להגדיל את תמיכתן הכספית ברשות. הוא ביקש שהם יעבירו תרומות משמעותיות ויקימו פרוייקטים רבים בשטחה של הרשות, בניסיון להציל אותה מקריסה כלכלית.

מדינות אירופה הקפיאו בשנים האחרונות את תרומותיהן לרשות בגין מדיניות התשלומים למחבלים וההסתה לטרור, ואילו סעודיה, המדינה הערבית העיקרית שתורמת לרשות, הקפיאה תרומותיה בגין הסירוב של הרשות לקבל את הסכמי השלום שטראמפ רקח.

כיצד איפוא גנץ אינו רואה את מה שמדינות אירופה וערב רואות, וסבור שהרשות הפלשתינית ידידותית למשתמש?

‏נוציא לרגע את העניין שלאחר 25 שנה, הגיעה העת שהרשות הפלסטינית תלמד לעמוד על רגליה באופן עצמאי, תהפוך לחברה יצרנית, ולא תוסיף עוד להיות פרזיטית מלקטת נדבות. שתתנקה מהשחיתות הפושה בממשלה שלה, ‏ותעביר את כספי התמיכות שהיא מקבלת לתושביה. שלא תעשה לעסקיהם הפרטיים של מנהיגיה ולחשבונות הבנק האישיים שלהם.

נתמקד בשאלה, כיצד ישראל לא הפנימה, שהרשות הפלסטינית הייתה ונותרה ישות טרור שיש להיזהר מפניה. ‏ישות שמסיתה את תושביה לרצוח יהודים, ומשלמת להם אם הם מבצעים זאת. ישות שמבקשת מטריבונל אנטי ישראלי בהאג להעמיד את חיילינו לדין בגין פשעי מלחמה.

‏לא מובן איפא, היאך שר הביטחון של מדינת ישראל משחר לפתחי מדינות בעולם, ומבקש תמיכה בישות הזו. לא לפני כמובן שהוא עצמו משמש דוגמה ונותן מכיסו - מכיסנו - חצי מיליארד שקל הלוואה לאותה ישות, ושופך על אבו מאזן מחוות אינספור, כגון החלת מע"מ פלסטיני, הגדלת מכסת יחידות הבנייה ותחנות דלק, וכניסת תיירים פלסטינים. היתכן שגנץ עדיין שוגה ‏באשליית אוסלו? הרי לא צריך להיות חד עין כדי להבחין מי עדיין אויב של מדינת ישראל, גם אם משתוקקים שפניו יהיו לשלום.

ראו את יעקב אבינו בפרשת השבוע. בפרשת וישלח, יעקב מתכונן לפגישתו עם עשיו. ‏הוא מבקש מהקב״ה: ״הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אני אותו״. מדוע הכפילות? הרי אח אחד לו? ואם הוא אחיו, מדוע ירא מפניו וצריך שיצילו ממנו? אלא שיש כאן שני סוגי אויב: אחי - מי שנחזה כבא אליו בפעמי שלום, ועשו - הידוע כאויבו משכבר הימים.

וכשנפגשים יעקב ועשיו כתוב: ״וירץ עשיו אליו ויחבקהו ויפול על צוארו וישקהו״. מאחר ומעל המילה וישקהו יש נקודות, פירשו חכמים שלא ביקש לנשקו אלא לנשכו. שאין זה חיבוק של אהבה אלא חיבוק שבא לאגפו ולהשתלט עליו בדרך מתעתעת. האויב אותו אויב, רק מעמיד פני אוהב.

כך היו גם הסכמי אוסלו. מה שערפאת לא הצליח בדרך הנשק, הוא ניסה ב״תהליך שלום״. ״רק שמור אותי מאוהבי, ומשונאי אשמר בעצמי״, שרה מרגול. אולי כדאי שגנץ יאזין מידי פעם לשירים שלה.

עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר עומדת בראש ארגון שורת הדין הנלחם למען מדינת ישראל במישור המשפטי

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו