מאיר דויטש
מאיר דויטש צילום: חזקי ברוך

שאילתות עלולות להיות אבן נגף בחייהם של פוליטיקאים. או לפחות היו יכולות להיות כאלה לו עדיין הבוחרים היו מצפים מנבחריהם לעמוד במילותיהם טרם הבחירות.

כך למשל בשבוע שעבר פנתה חברת הכנסת אורית סטרוק בשאילתה אודות מעקב אחר מימוש סעיף בהסכם הקואליציוני בין מפלגת תקווה חדשה ליש עתיד, בו הוסכם להוסיף חמישים תקנים לטובת המערכה על שטחי C.

אמנם הדרישה המקורית של אלקין הייתה להקצות לכך מנהלת שתיקח אחריות על התמונה כולה, אך שר הביטחון המיועד דאז בני גנץ התנגד וכך הגיעו לפשרה אותה ביקשה לדעת חברת הכנסת סטרוק אם אכן מומשה.

התשובה אותה קיבלה היא התחזית הקודרת והמציאותית עליה התרענו כבר בעת עריכת ההסכמים: הכל מוסמס. עשרים תקנים נוספים הוקצו ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי ושלושים אחרים הוסטו והועברו למשימות אחרות שאינן קשורות למערכה נגד ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על השטח. ואם תשאלו – ומה בכך? והרי גם תוספת של עשרים תקנים היא יפה לצורך משימה לאומית, הרי שנשיב שמדינת ישראל בכלל והעומדים בראשיה בפרט לא הבינו מהי המערכה להשתלטות פלסטינית על שטחי C.

במשך כל השנים מתייחסת מדינת ישראל אל ההשתלטות המתוכננת היטב כאל עוד אירוע רגיל של בניה לא חוקית ביהודה ושומרון. והרי כמו שאם ביישוב פסגות או מעלה אדומים יסגור מאן דהוא מרפסת או ינסה להוסיף חדר ללא אישורים, כך גם העושה זאת בפזורה הסמוכה למעלה אדומים או באחד מכפרי הבקעה הערביים יקבל מכתב התרעה עם צו הפסקת עבודה ולאחר מכן צו הריסה מתוכנן.

הבעיה היא שבשלב הזה מי שנרתע מאי קיום החוק יירתע ממכתבים אלה ויפנה אל הרשויות לתכתובת ארוכה ומייגעת אודות אישור חוקי לתוספת הבניה שלו. לעומת זאת, מי שהחוק ושמירתו לא עומדים לנגד עיניו ויותר מכך – מטרתו המכוונת היא לפרוע בו ולעשות כטוב בעיניו, האכיפה הזאת אינה יעילה עבורו כלל ועיקר.

המדינה בעצם מנסה למנוע השתלטות מכוונת ומתוכננת היטב על ידי מנגנונים בירוקרטיים שמיועדים לאזרחיה הנורמטיביים החפצים בסופו של דבר לשמור על הסדר הקיים. המערכה על ההשתלטות על שטחי C היא מנגנון משומן היטב ובעצם מלחמה לכל דבר ועניין הממומנת במאות מיליוני יורו בשנה על ידי הרשות הפלסטינית שכמובן מקבלת את הכסף הזה ממדינות אירופיות שונות. התשובה לחשיבה האסטרטגית הכוללת תכנון משפטי, תקציבי וגיאוגרפי היא כמה פקחים שיוסיפו צווים אלה ואחרים על גבי דלתות של מבנים בלתי חוקיים.

משל למה הדבר דומה? לצבא המגיע לכבוש שטח מתוך מדינת ישראל ומצויד בארטילריה כבדה, חייל אוויר מפואר, אוגדות לוגיסטיקה והנדסה שנתקל מצידו בפלוגה נחמדה או שתיים מצידה של המדינה הנכבשת כמעט בקלות רבה מדי.

ממשלות ישראל לאורך השנים עצמו את עיניהן למול התמונה הכללית, והממשלה הזו לא שונה בדבר אלא ממשיכה את ההתעלמות מהאירוע האסטרטגי. כמובן שאין רע בתוספת פקחים למנהל האזרחי, אך זו לא מתקרבת להיות התשובה שמדינת ישראל צריכה להעניק לאירוע.

על המדינה להקים מנהלת, לקדם הסדר מקרקעין ולהקצות פלוגות מג"ב כתגבורת לאותם פקחי מנהלת שכרגע חוששים ובצדק להיכנס לכל מחנה פליטים זה או אחר ולהיכנס לבדם לשטח. על המדינה להגדיר שטחים פתוחים ושטחים בנויים ולהקים במקביל יחידה שמטרתה לשמור ולהגן על השטחים הפתוחים כדי שיישארו כאלה.

האפשרויות כמובן נרחבות ונמצאות כולם בתוך סל רחב מאוד אותו הגשנו בתחינה כמעט לחברי הכנסת עוד טרם הבחירות על מנת לעצור את ההשתלטות. בסוף נותרנו עם עשרים פקחים שנוספו למנהל האזרחי. אוי מה היה לנו.

--

מאיר דויטש הוא מנכ"ל תנועת רגבים

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו