הנשיא הרצוג הגיע היום לביקור בבריטניה. בין מקבלי פניו גם שגרירתנו בממלכה, ציפי חוטובלי, איתה שוחחנו על הביקור ומשמעויותיו, על ההחלטה הבריטית להוציא את חמאס מחוץ לחוק, על המלכה ועוד.
טרם השיחה שעסקה גם במדיניות הבריטית מול חמאס מבקשת חוטובלי להביא צער עמוק ותנחומים בעקבות הפיגוע הרצחני הבוקר בירושלים בידיו של חבל איש חמאס.
על ביקורו של הנשיא הרצוג קובעת חוטובלי כי מדובר ב"ביקור מאוד משמעותי כי הנשיא הישראלי נחשב לדמות בכירה והנושא שהנשיא בחר להתמקד בו הוא הנושא האיראני ואין דבר חשוב מעיסוק בנושא הזה מול הגורמים הכי בכירים בממשלת בריטניה, ראש הממשלה ושרת החוץ".
בשבועות אלה, אומרת חוטובלי, בריטניה, כמו כל העולם, מחשבת את המסלול מחדש ביחס לאיראן לנוכח הרצון להתכנס לסבב שיחות נוסף "כאשר ברור לכולם שהאיראנים מושכים זמן ואין להם שום כוונה להתכנס להסכם שיגרום להם להפסיק את תכנית הגרעין, ומאחר והבריטים שותפים משמעותיים שלנו בחילופי מידע מודיעיני הם מבינים שלא מדובר במשטר שבא להסכם פיוס, ולכן קריטי בשעות האלה לעסוק בעניין הזה".
אמנם נשיא ישראלי אינו בעל יכולת ביצועית, אך הוא מעביר מסרים ממשרד החוץ הישראלי, מדגישה חוטובלי ומציינת כי הקשר המדיני לונדון-ירושלים עסוק מאוד בימים אלה לאחר שלפני כשבועיים התארח ראש הממשלה בועידת גלזגו ובעוד שבועיים יתארח בלונדון שר החוץ, יאיר לפיד.
בהמשך השבוע צפויה לעלות להצבעה בפרלמנט הבריטי ההחלטה שהתקבלה שם להוציא את החמאס על זרועותיו השונות, המדינית והצבאית, אל מחוץ לחוק, מה שיוביל למאסר של עשר שנים למי שיביע תמיכה בארגון. שר החוץ, יאיר לפיד, הגדיר את ההחלטה כהישג למדינאות הישראלית בבריטניה ואת חוטובלי שאלנו על המהלכים שקדמו להחלטה.
"החלטה מהסוג הזה מתקבלת בריטניה דרך שלושה גורמי ממשל. הגורם הראשון והחשוב מכולם הוא משרד הפנים הבריטי האחראי על ביטחון הפנים, ואכן שרת הפנים הבריטית היא שהחלה את התהליך. הגורם השני הוא שרת החוץ הבריטית שהיא ידידה טובה של ישראל שהייתה צריכה לתת חוות דעת והסכמה למהלך הזה, והגורם השלישי הוא כמובן לשכת ראש הממשלה ג'ונסון שהייתה שותפה פעילה במהלך".
"בחצי השנה האחרונה הייתי מעורבת בפגישות רבות וכל גורם שנפגשתי אתו, יועץ לביטחון לאומי, יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה ג'ונסון, ראש הממשלה ג'ונסון עצמו, כל אלו קיבלו מאיתנו את הדרישה שלא תהיה הפרדה בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית של חמאס, כפי שאנחנו קוראים לזה 'טרוריסטים בחליפות הם טרוריסטים'. אנחנו שמחים מאוד שבריטניה שותפה לעמדה שלנו בעניין הזה והחוק הבריטי שאמור לעבור בפרלמנט יהיה מאוד דרקוני, הפסקת העברת כספים בעמותות וארגונים ולא פחות חשוב, כל מגע עם אנשי חמאס הוא עבירה פלילית שהעונש עליה יכול להיות עד עשר שנות מאסר, איסור לנופף בדגלי חמאס ברחובות בריטניה. כל אלה מוכיחים את ההבנה הבריטית שהמאבק בטרור הוא מאבק גלובלי והוא לא מאבק ישראלי בלבד".
חוטובלי מדגישה כי בעוד רבים סבורים שעבודת השגרירה מתמקדת בעבודת הסברה, החלטה שכזו מלמדת על חשיבות המאמצים המדיניים להפוך את ההסברה למהלך מדיני של ממש. בריטניה, היא מציינת, בוחרת לנקוט בצעד מרחיק לכת יותר משאר מדינות האיחוד האירופי שמכירות בהגדרת הזרוע הצבאית של חמאס כארגון טרור, והיא עושה זאת בין השאר כחלק מהעצמאות שהיא נוטלת לעצמה במסגרת הברקזיט.
בשיחתנו עם חוטובלי הזכרנו את התקרית החמורה בה הפגנה פרו-פלשתינית ליד בית הספר לכלכלה בלונדון בו הרצתה הביאה להברחתה מהמקום ושאלנו אודות הביקורת שעלתה בישראל סביב השאלה אם ההברחה הייתה הכרחית או שהיא הקרינה חולשה מול המפגינים.
בתשובתה מדייקת חוטובלי וקובעת כי "לא הייתה הברחה". לטעמה הייתה פאניקה מוגזמת בתיאור האירוע שעליו היא מספרת: "הרציתי במוסד האקדמי החשוב הזה. הוזמנתי על ידי הסטודנטים של המוסד החשוב הזה. ההרצאה התקיימה כסדרה, והיא אפילו התארכה מעבר למתוכנן כי הסטודנטים התעניינו בסוגיות המזרח תיכוניות שלנו. למעשה יצאתי בנוהל אבטחה רגיל לחלוטין. צריך להבין שאלה חיי בלונדון. אני מאובטחת באבטחה כבדה כמו כל שגרירי ישראל בעולם. יש לנו ניסיון קשה של ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון שלמה ארגוב ולכן כולם מבינים ששגריר ישראל בבריטניה הוא דמות מאוד מאובטחת".
"הייתה הפגנה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. היא לא הפריעה להרצאה. לא הוברחתי, אלא מדובר בנוהל בסיסי של פינוי האישיות המאובטחת מהשטח במהירות האפשרית ולא מעבר לכך. בעיניי הייתה פאניקה מוגזמת מהתיאור", אומרת חוטובלי ומוסיפה כי "בגלל שההפגנה הייתה אלימה עם קריאות נוראיות לפגוע בי וברכב שלי, ממשלת בריטניה יצאה בהתבטאויות שהן אולי מהחריפות ביותר, להגנתי ותקפה באופן חסר תקדים את ההתנהגות האלימה הזו. בעקבות זאת יצאתי לשורת ראיונות בתקשורת הבריטית והכותרת של כולם הייתה שישראל מנצחת כי זכותה של ישראל להשמיע את קולה והבעיה היא בבריונים הללו. התהפכו היוצרות".
מה הוביל לשינוי? "המציאות מדברת. הם רואים ברחובות לונדון מראות שלא מוצאים חן בעיניהם. לא יתכן שלא יתאפשר לשגרירה של מדינה ידידותית לדבר עם סטודנטים באקדמיה. בעיני הבריטים זו פגיעה בחופש האקדמי והם נאבקים בהשתלטות של השמאל הרדיקלי על חופש הביטוי בקמפוסים. הם רואים באירוע הזה חציית קו אדום כשמפעילים אלימות ובריונות כלפי שגרירת מדינה ידידותית שרק רוצה להרצות באוניברסיטה במרכז לונדון, ולכן ראינו שורת גינויים, שרת הפנים התקשרה אישית ופרסמה הודעת גינוי וכך שרת החוץ ושרים נוספים. זה מסוג הדברים שמלמדים על שינוי הכיוון בממשלת בריטניה".
עד כמה האירוע הזה מייצג אווירה פרו-פלשתינית בלונדון בפרט ובבריטניה בכלל? "לצערינו זה מייצג את האווירה בקמפוסים, שם יש אווירה אוד עוינת כלפי ישראל, ולכן חשוב שנהיה שם ולא נפקיר את הזירה הזו שמעצבת את הדור הבא של האליטה הבריטית ואולי גם האליטה הבינלאומית כי מגיעים לכאן סטודנטים מכל העולם", היא אומרת ומספרת על עובדת שגרירות שתפקידה הוא לתפור עוד ועוד הופעות באוניברסיטאות הבריטיות.
עוד שאלנו אל חוטובלי אודות עצם כהונתה הנמשכת כשגרירה, הזוכה לגיבוי מצד ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי על אף שינוי השלטון בישראל ועל אף היותה שרה בעבר.
"חשוב להבין שהעבודה שלנו כנציגי משרד החוץ בחו"ל עוסקת בסוגיות שאין להן דבר וחצי דבר עם ימין ושמאל. המאבק בחמאס והמאבק בגרעין האיראני הם עניינים שבקונצנזוס בישראל. אפשר לומר שכשגרירה בלונדון אני עוסקת בסוגיות שאין להן שום היבט פוליטי. יש לנו מאבק על שמה הטוב של ישראל מאבק בארגוני טרור ובמי שרוצה לפגוע בישראל, פעילות להסכמי סחר עם בריטניה שהיא השלישית בגודלה בסחר הישראלי, בכל אלה אין שום הרגשה של חילופי השלטון בישראל. היחס והתמיכה של שר החוץ גם אחרי האירוע בבית הספר לכלכלה וגם אחרי קבלת ההחלטה החשובה בלונדון זו בעיניי ממלכתיות אמתית. לאורך כל ההיסטוריה מעולם לא הוחלף שגריר בגלל חילופי שלטון. זו המסורת בישראל שצריך לכבד אותה והיא מעבר לעניין המשפטי".
לסיום השיחה עם השגרירה חוטובלי שאלנו על שלומה של המלכה לאור הדיווחים המודאגים מהארמון. "הרבה שואלים אותי על כך. מובן שאני לא פוגשת אותה, אבל כולם במלכה מחכים שהיא תמשיך בעבודה הציבורית החשובה שלה. כרגע הרופאים שלה ממליצים לה שלא להופיע בפומבי בגלל הקורונה וכו', והאירוע המצער ביותר היה כשהיא ביטלה את ההשתתפות שלה באחד האירועים היקרים לליבה, אירוע הזיכרון ללוחמים הבריטים שמתקיים מדי שנה בנובמבר, חודש הזיכרון הבריטי. לצערינו היא לא מופיעה באירועים, אבל למיטב הבנתי היא מתפקדת וחשה בטוב והקליטה גם הודעה מרגשת לועידת האקלים ואנחנו מאחלים לה אריכות ימים".