אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: איסטוק

מחר (שני) יתקיים בכנסת דיון מיוחד של ועדת זכויות הילד אודות מצבם של בני נוער וילדים יתומים בישראל.

לקראת הדיון מפרסמת עמותת 'חמניות' דו"ח' מיוחד ומדאיג על מצבם. עם הדר קס, מייסדת העמותה, שוחחנו על הסוגיה שלא זוכה לתשומת לב של ממש אבל נוגעת לרבים מאיתנו.

בישראל כ35,000 ילדים ובני נוער יתומים, מספרת קס ומציינת כי המדינה אינה יודעת את מספרם, כך עולה מדו"ח של הכנסת עצמה. "אין משרד שלוקח עליהם אחריות", היא קובעת ומספרת כי על מנת להגיע לנתון המספרי של הילדים ובני הנוער היתומים בישראל שילבה העמותה שלה נתונים מהביטוח הלאומי וממכון מחקר איתו עבדה.

לפי הדו"ח שמפרסמת 'חמניות' ילדים ונערים יתומים מתמודדים פי 3 עם הפרעות נפש, פי 15 סובלים מהפרעות אכילה ופי 13 נושרים מהלימודים. מדי שנה 2220 משפחות חוות מוות של אחד או שניים מההורים, ומתייתמים 4,700-4,500 ילדים נוספים.

"למרות שהמציאות בשטח מצביעה על כך שילדים ונוער יתומים הם בעלי סיכון גבוה יותר להידרדר למצבי סיכון חמורים, נתוני הדו"ח מצביעים על הפקרתם על ידי מערכות המדינה. על פי הנתונים, 75% מהיתומים לא זכו לביקור על ידי הרווחה לאחר האובדן, ו-67% כלל לא מוכרים לשירותי הרווחה. בנוסף, פחות מ-2.5% מכלל הילדים היתומים בישראל זוכים למעקב, טיפול ומעטפת כלכלית משמעותית שלה ילדים יתומים נזקקים".

קס מציינת כי הילדים היתומים בישראל "מתוקצבים באפס שקלים בכל שנה... והם מתדרדרים לסיכון. לילדה יתומה יש סיכון של פי 25 להגיע לזנות, לילד יתום יש סיכון של פי עשר להגיע לסיכון כללי ומדינת ישראל עומדת מוכת תדהמה ולא עושה כלום. את המציאות הזו אנחנו מבקשים ב'חמניות' לשנות ולכן הקמנו מסגרות לתמיכה בנוער שהמדינה לא לוקחת עליהם אחריות. אנחנו מעניקים להם תמיכה חברתית משפחתית ומונעת סיכון לגילאי 4 עד 18 ב-25 סניפים ברחבי הארץ כשהמטרה היא שהם לא יגיעו לאותם מצבי סיכון".

לכל ילד יתום שנמצא במסגרת הסניפים הללו מוצמד חונך יתום בעצמו, כך שהוא מכיר היטב את המציאות המורכבת ואת המצוקה והתמיכה החברתית מגיעה מתוך שיח והיכרות עם מי שעבר חוויית חיים דומה.

קס מספרת על אלפי ילדים המבקשים להיכנס למסגרות של 'חמניות' ובמציאות שכזו אין יכולת לברור את מי להכניס ואת מי לא. בכל סניף מטופלים 20-30 ילדים ונערים כאשר הקשר בין הילד היתום לעמותה מתבצע על ידי ההורה שנותר או על ידי היועצת החינוכית בבית הספר.

עד כה, היא מספרת "לא היה עם מי לעבוד בשנים האחרונות. כמו כל העמותות חיכינו לתקציב וסיוע". זאת כאשר ילדים שהוריהם נפטרו בגלל הקורונה הגיעו ל'חמניות' והצטרפו למעגל מבקשי הסיוע מהעמותה. קס מציינת כי בהיעדר תיקצוב מסודר של המדינה מתבססת העמותה על תורמים פרטיים וארגוני חסד חרדיים. לשאלתנו מדוע דווקא חרדים היא משיבה: "חרדים חזקים בכל מה שנוגע לארגוני החסד, מה שבחברה החילונית כמעט ולא קורה. החרדים עושים עבודה קהילתית מדהימה". זאת בעוד ילדי הסניפים של 'חמניות' מגיעים מכל מגזר ומכל פלח בחברה הישראלית.

קס מתארת מציאות בה גם הדיון בכנסת מתבסס על הנתונים של העמותה שלה. גם רשויות מקומיות אינן יודעות כמה נוער ביתמות נמצא תחת אחריותן. בין הדרישות שיעלו בדיון בוועדת זכויות הילד תעלה גם הדרישה למסד נתונים מסודר שדרכו ניתן יהיה לדעת כמה בני נוער וילדים יתומים בכל מקום, מאיזו סיבה ומהם הצרכים הנדרשים כדי למנוע את התדרדרותם.

עוד היא מציינת את הדרישה להסדרת יחס המשרדים השונים לאותם ילדים. "דרושים נהלי עבודה מוסדרים במשרד החינוך ובמשרד הרווחה. 75 אחוז מהאלמנים והאלמנות לא קיבלו ביקור של עבודת סוציאלית אחרי פטירת בן הזוג. דרושים נהלי עבודה גם במשרד החינוך, שיהיה חוזר מנכ"ל כי היום מורה או מחנך לא מחויבים לבקר תלמיד שהורה שלו נפטר".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו