התמודדות עם הבניה הבלתי חוקית של הפזורה הבדואית בדרום נראית כמעט בלתי אפשרית.
כל ניסיון לפתרון של ממש נתקל בסירוב של הבדואים עצמם שבמקביל מעצימים את יכולת האיום הכוחני ואולי גם הטרוריסטי על אזרחי ישראל הנורמטיביים.
בשיחה עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', יו"ר 'הציונות הדתית', ביקשנו לגייס הן את ניסיונו כשר וחבר קבינט בעבר והן כמי שהוביל את תנועת רגבים ומודע היטב למציאות המורכבת בשטח, כדי להציג פתרון מעשי ובעל סיכוי למצב.
"הבסיס הוא תיאורית החלונות השבורים של ג'וליאני", אומר חבר הכנסת סמוטריץ' שקבוע כי הבעיה פתירה לחלוטין. "בסופו של דבר זה או שיש משילות וריבונות שהיא לא עניין תיאורטי, או שאין. סוגיית הבניה הבלתי חוקית לא נפרדת מסוגיות אחרות של שלטון חוק ומימוש הריבונות של המדינה במרחב הנגב וזה לא קיים כבר הרבה שנים".
"זה לא קיים משתי סיבות. האחת היא שלמדינה לא היה אומץ להתעמת עם בעיות הריבונות והמשילות, אבל זה נשען על שורש עמוק יותר, לא היה אומץ להודות באמת, והאמת היא שהעבריינות והאנרכיה היא כפירה בלגיטימיות של המדינה כמדינה יהודית. אנחנו בתוך אירוע לאומני", קובע סמוטריץ'. "כל עוד לא נכיר בבעיה לא נוכל לפתור את הבעיה. החברה הבדואית היא חלק מהחברה הערבית הכללית בישראל שעוד לא השלימה עם תוצאות מלחמת העצמאות בתש"ח והקמת מדינת ישראל. מי שמחנך את ילדיו לכפירה בעצם הלגיטימציה של מקור הסמכות לא יוכל לחנך לציות לצווים של אותו מקור סמכות", הוא אומר ומציין כי לעומת המתכחשים לסמכותה של המדינה, כל אזרח נורמטיבי אחר מציית לחוקים גם אם אינו מסכים לממשלה כזו או אחרת או אינו אוהב חוק כזה או אחר. "ברור לנו שאם יש מדינה אנחנו מצייתים לחוקיה".
בהשאלה לעולם האמונה מזכיר חבר הכנסת סמוטריץ' כי אנו קודם מקבלים עול מלכות שמים ולאחר מכן ומתוך כך מקבלים עול מצוות. "החברה הבדואית כופרת במדינת ישראל כמדינה יהודית, ולכן היא גם לא מצייתת לחוקיה. כדי לפתור את בעיית התכנון והבנייה המדינה צריכה להחזיר קודם כל את המשילות והריבונות שלה, ואת זה עושים באכיפה בלתי מתפשרת של חוקי התנועה, חוקי הנישואין, גביית מיסים, טיפול בעבריינות ופרוטקשן ובהברחת הסמים. את זה עושים באגרוף ברזל והבהרה שנגמרה החגיגה. זו מדינה והמדינה מחליטה ואתם כאזרחים מבצעים ומצייתים. כך זה עובד בכל חברה אחרת".
"בנחישות המדינה צריכה להבהיר לחברה הבדואית שנגמרו הימים שהמדינה היא אקס טריטוריה ואין מדינה בתוך מדינה. להכניס כוחות גדולים של משטרה ורשות המיסים ולאכוף את דיני התכנון והבנייה. התוצאה תהיה שהדיסקט יתחלף ואז הם יתקלו בנדיבות הגבוהה מאוד של המדינה והפתרונות שהמדינה מציגה שבעיניי הם נדיבים יותר מדי. כרגע הם לא רוצים בפתרונות ואת הרצון צריך לייצר דרך צריבה תודעתית חד משמעית שנגמרה האנרכיה ואת זה עושים בעוד יותר כוח ועוד יותר כוח. זה הפוליטקלי-קורקט שאנשים חוששים לדבר עליו. זה תהליך אבל בתוך שנתיים אפשר לחולל שינוי דרמטי באקלים והאווירה בנגב".
ואולי הסוסים כבר ברחו מהאורווה ולא ניתן ליישם את המהלך הכוחני הזה כאשר מאות אלפי כלי נשק נמצאים בפזורה הבדואית וקני הרובים צפויים להיות מכוונים לעבר כוחות האכיפה של מדינת ישראל כך שהדבר יעלה בחיי אדם?
"אין לנו את הפריבילגיה להרים ידיים. כל יום שלא מטפלים רק מחריף את הבעיה. בכל יום יש יותר נשק, יותר כסף ויותר סמים ותעוזה", אומר סמוטריץ' ומספר על כשלושים אחוזים מהמורים בפזורה הבדואית שמגיעים אליה מהפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית והמסרים החינוכיים שהם מטמיעים בנוער הבדואי מחזק את המציאות הזו. עוד הואר מזכיר את ייבוא הנשים שמאפשר לכל גבר בדואי ריבוי נשים שמגיעות מעזה, חברון או ירדן ויחד איתן מיובאות העוינות והאויבות כלפי מדינת ישראל, והן המצע החינוכי של ילדי הפזורה הבדואית.
"אנחנו עמוק בתוך בעיה ולא יהיה פשוט לפתור אותה, אבל אפשרי לפתור אותה וכל יום שיעבור יהפוך את הפתרון ליותר קשה. יש לנו שב"כ משטרה וצבא, אבל אין לנו אומץ של דרג מדיני פוליטי לקבל את ההחלטה הנכונה, להבין שאנחנו באירוע סופר אסטרטגי ודרמטי. ראינו את הפרומו של הקדימון של ההתחלה ב'שומר החומות' כשהכבישים בנגב נסגרו וגם בהם היו לינצ'ים. ראינו את השורש הלאומני המבעבע והדומיננטי באנרכיה שיש בנגב. כל יום הופך את המצב ליותר מסוכן ואת המחירים שנצטרך לשלם אחר כך ליותר ויותר קשים".
סמוטריץ' משוכנע שהמענה שהוא מציג לבעיה יקרה בעתיד כלשהו, וככל שישראל תבצע אותו כשגבה יותר אל הקיר המחיר של המהלך יהיה קשה יותר. "לכן צריך להבין את האירוע ולהיכנס אגרסיבית, כי אך הגזרים אנחנו כבר נותנים כל הזמן. כל בדואי יודע שיש לו מגרש מה שאין לצעיר ששירת בצה"ל תושב נתיבות או דימונה. מחכה לכל בדואי מגרש הגדרה בית ספר ומתנ"ס. הוא צריך רק לבוא. הגזר כבר קיים. מה שצריך עכשיו זה מקל חזק ואסרטיבי. כך ג'וליאני טיפל ברחובות של ניו-יורק וזה עבד. הוא נכנס עם הרבה כוח והבהיר שהכללים השתנו והמדינה לוקחת אחריות ושולטת".
"רוב מה שמבוצע לא מגיע לתושבים שבקצה", מציין סמוטריץ' בהתייחס לכל אותם אלפי מגרשים שמוכנים לפזורה הבדואית על ידי המדינה אך נותרים שוממים כי הבדואים עצמם אינם מגיעים מחשש שיבולע להם מאחיהם. "אם מישהו מאיים או מפעיל אלימות הוא יישלח לעשר או 15 שנות מאסר, וכשיהיו שם שב"כ משטרה ורשות המיסים בצורה מאוד נחושה הם יבינו שהכללים השתנו. זה רלוונטי גם לערביי עכו רמלה לוד וירושלים. שמענו את ההתרסה והכפירה שלהם בכך שהמדינה הזו שייכת לנו ושהארץ הזו שייכת לנו. כשאנחנו מגלים חולשה הם שואבים מזה תקווה, מרימים ראש והתעוזה שלהם לפגע בנו הולכת וגדלה. ככל שנפגין יותר כוח, נחישות ועמידה על שלנו הם יכבדו את זה, בהתחלה כאילוץ ואחר כך יקבלו את זה".
"אנחנו במלחמת עצמאות ארוכה. ניהלנו את המלחמה בעשורים הראשונים של המדינה עם הרבה אומץ אמונה וכוח ולכן קיבלנו שקט וביטחון יחסי. אנחנו מגלים בעשורים האחרונים חולשה, שכנראה נובעת מכרסום באמונה בצדקת הדרך כי כשאין תורה אמונה ויהדות מאוד קל ללכת לאיבוד, והחולשה הפנימית מקרינה החוצה ומניבה תעוזה גדולה שלהם".
ואולי במציאות הנוכחית, כאשר בעם יש סימני שאלה גדולים על צדקת הדרך, לא ניתן כלל להוביל למהלכים משמעותיים כל כך? סמוטריץ' מסרב להיות פסימי. הוא מזכיר את מה שהוא מגדיר כ"תהליכים עצומים של התקרבות חזרה בתשובה ואמונה", ואומר: "אנחנו שומעים את הציבור הליכודי מדבר על המאבק על יהדותה של המדינה שהכול מסתעף ממנו. במשך שנים חשבנו שאנחנו נושאים את העגלה הזו לבד והנה אנחנו שומעים בהפגנות את אנשי הליכוד מדברים כך".
בנוסף, הוא אומר: "התשובה המרכזית היא שזה כוחה של מנהיגות. ציבור הולך אחרי הנהגה. כשהייתה מנהיגות בימי בן גוריון והלאה, שידעה מה אנחנו רוצים מעצמנו והאמינה בצדקת דרכנו ובמקורות שלנו, הציבור הלך איתה, וכשהמנהיגות חלשה רופסת ומגומגמת אז הציבור נמצא במקום הזה. האתגר שלנו הוא לפתח מנהיגות נחושה, ערכית ומאמינה, כזו שיש לה דרך וערכים שהיא מקרינה אותם אל החברה הישראלית ומובילה את החברה הישראלית לאורם. בשביל זה אני הקטן נמצא בפוליטיקה ובשביל זה אנחנו יוצאים למפקד, לבנות כוח ולרתום כוח אמוני גדול מאוד שיוביל את המחנה הלאומי מתוך תורה ואמונה בצדקת הדרך. זה המסר שלנו לעם ישראל".
"כשתהיה הנהגה ברורה ונחושה הציבור הישראלי יילך אחריה. לצערי ההנהגה הנוכחית שלנו בממשלה הזו נכנעה לתומכי טרור, שיעבדה את ישראל והפכה אותה לבת ערובה שלהם וזה מייצר את התנועה ההפוכה למה שאני מדבר עליו. היום הבדואים והערבים בישראל שיכור כוח, ניצחון ותקווה שנבנית על החולשות שלנו. כשאנחנו חלשים שם יש תקווה גדולה והרמת ראש, ומתוך כך התרסה, אנרכיה וכפירה בסמכותה של המדינה".
סמוטריץ' משוכנע ש"זה לא ייקח עשרים שנה. כשהמנהיגות שלנו תחזור לאמונה הפשוטה בכך שזה שלנו, שאנחנו הריבון, שאנחנו אוכפים את הריבונות ומי שרוצה יקבל את השפע, הקדמה והאור שהעם היהודי הביא לארץ הזו, ומי שזה לא טוב לו יפגוש כאן אגרוף ברזל נחוש וחד משמעי. התוצאה תהיה אקלים אחר והחזרת המשילות לנגב והגליל מהר הרבה יותר מכפי שזה נראה".