פרופ' ידידיה שטרן
פרופ' ידידיה שטרן צילום: דוברות המכון הישראלי לדמוקרטיה

בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' למשפטים ונשיא המכון למדיניות העם היהודי, להצעת החוק שמקדם שר המשפטים, גדעון סער, ואתמול עברה בקריאה ראשונה להגבלת כהונות ראש ממשלה.

"נראה שהחוק יעבור אבל אני סבור שזה לא חוק שצריך לשמוח בו", אומר פרופ' שטרן המציין כי הוא רואה את היתרונות שבחוק, אך לטעמו חסרונותיו רבים יותר.

את ביקורתו על החוק פותח פרופ' שטרן בהתייחסות כוללת לעצם המציאות בה חוקי יסוד משתנים חדשות לבקרים: "עצם הרעיון שמשנים אצלנו בכל שני חמישי שלישי ורביעי את חוקי היסוד שלנו על פי קואליציות משתנות ואינטרסים זה הרס שיטתי של יכולת המשפט חוקתי לתת לנו כללי משחק לניהול המחלוקת בינינו".

"כשכללי המשחק משתנים על פי קואליציה משתנה כל פעם לצד אחר זה הופך גם את הכללים לחלק מהמשחק והסכנה בכך גדולה מאוד כי כל מי שייקח את השלטון ברוב של 61 יוכל לשנות דברים שלכאורה מובטחים וברורים כאן", אומר פרופ' שטרן ודבריו מקבלים חיזוק מהכרזותיהם של חברי האופוזיציה שברגע שבו ישובו להגה השלטון חוק זה יהיה הראשון שאותו ישנו ויחזירו לקדמותו.

"כל הרעיון של משפט חוקתי הוא שלא נותנים לרוב כזה או אחר להחליט איך לנהל את המחלוקת, אלא מסכימים מראש על הכללים וכדי שהכללים יהיו תקפים קובעים שכדי לשנות אותם נצרך יהיה רוב גדול יותר, ואז יודעים שיש דברים שלא ניתן לעשותם. בשנים האחרונות עשרות תיקונים לחוקי היסוד עברו בישראל, בעוד בארה"ב, שהיא משטר חוקתי דומיננטי, והתיקון האחרון היה לפני ארבעים שנה. אצלם מדובר בחוקה שנקבעה במאה ה-18 ואצלנו עדיין אין חוקה ולמרות זאת אנחנו משנים את הכללים כל הזמן".

לאחר טענתו זו הכללית על עצם ניהול כללי המשחק הפוליטי בישראל, פונה פרופ' שטרן לעיסוק בפרטי החוק עצמו ובראש הדברים הוא סבור שעלינו לתהות ולשאול מה מבקש החוק לתקן. "עד היום לא היה אף אדם שכיהן ברציפות שמונה שנים, חוץ מאשר נתניהו. האם העובדה הזו מחייבת התערבות חוקתית ושינוי כללי המשחק? אני לא בטוח".

עוד מזכיר פרופ' שטרן את הטענה המרכזית אותה מעלה שר המשפטים, טענה שמופיעה גם בדברי ההסבר לחוק, ולפיה הישארותו של מנהיג בתפקידו תקופה ארוכה משחיתה את התנהגותו. על טענה זו אומר שטרן כי "בדקתי את העניין וראיתי שאין שום מחקר שמלמד שמי שהיה יותר שנים בעמדת שלטון יותר מושחת מאחרים. יכולה להישמע טענה הפוכה, שאם אדם יידע שהאופק הפוליטי שלו כראש ממשלה עומד להסתיים סופית בעוד שנתיים אולי דווקא אז הרסנים שלו יוסרו והוא ישתמש חלילה בכוחו לרעה כי אין לו אופק פוליטי".

על הטענות הללו מוסיף פרופ' שטרן ומציין כי ניסיון העולם מוכיח שרבים מהמנהיגים שנותרו בתפקידם תקופה ארוכה דווקא שיפרו את תיפקודם ברבות השנים. כך אנגלה מרקל וכך גם רבים אחרים.

"אני מבין מצד אחד את הרצון לחלק את הכוח ולא לתת לאדם אחד לסתום את המערכת הפוליטית ולאפשר לכוחות חדשים ורעננים עם חשיבה יצירתית להגיע לכיסא ראש הממשלה, אבל במשקל הכולל עדיף היה שהחוק הזה לא יעבור".

בדבריו מעיר פרופ' שטרן שמוזר בעיניו שהחלוקה בכנסת בין תומכי ומתנגדי החוק אינה עניינית אלא מתחלקת לאופוזיציה וקואליציה, בעוד דווקא כאשר מדברים על חוקי יסוד ראוי היה שהטיעונים לכאן ולכאן יילמדו ויישקלו על ידי חברי הכנסת באופן ענייני ומהותי מבלי להתייצב אוטומאטית על פי הצו הפוליטי.

לשאלתנו אודות טענת האופוזיציה שהחוק יסתום את פיו של העם ולא יאפשר לו להביע עמדתו בעד מועמד כזה או אחר, אומר פרופ' שטרן כי דווקא טיעון זה אינו מוצדק, שכן ברגע שבו נקבע שאלו הכללים על פיהם פועלת השיטה הדמוקרטית הרי שהדבר תקין ואין בכך בעיה עקרונית או אנטי דמוקרטיות כטענת נתניהו.

עוד ביקשנו מפרופ' שטרן להסביר את הקביעה לפיה הניסיון האמריקאי המגביל כהונת נשיא אינו רלוונטי בשל הבחירה הישירה שם. "ניתן לחלק את השיטות לבחירת מנהיגים לשתי קבוצות, קבוצת דמוקרטיה נשיאותית כמו ארה"ב וצרפת, והקבוצה השניה שישראל משתייכת אליה היא הדמוקרטיה הפרלמנטרית, שבה לא מובטח תפקידו של ראש ממשלה. קואליציה יכולה להשתנות מהיום למחר בגלל עריקה של חבר כנסת אחד והרעיון הוא שהבלמים והאיזונים לכוחו של ראש ממשלה מסורים בידי הכנסת ואין צורך הליך הדחה רשמי ודי במעבר של ח"כ מאחד מכאן לכאן או בהחלטת מפלגה לסלק את ראש הממשלה העומד בראשה".

"זה סוג אחר של איזונים לעומת ארה"ב ששם הנשיא לא תלוי במערכת הפוליטי למעט מקרים קיצוניים של הדחה, ולכן נטען על הצעת החוק שלמעשה היא לוקחת הסדר שמתאים לשיטה נשיאותית ומנסים לשתול אותו לשיטה הפרלמנטרית. אני יכול לשער שאם ההשתלה הזו תתבצע היא תעלה הרבה שאלות חוקתיות מעניינות וקשות לפתרון כי אין לכך תקדים בעולם למעט שווייץ, שבה יש שיטה פרלמטארית עם הגבלת כהונות, אבל שם זו מדינה שהיא פדרציה שאי אפשר ללמוד ממנה. השיטה שם שונה לגמרי. לעשות ניסויים על גופה של המדינה שלנו שנמצאת במלחמת תרבות בין חלקיה, זה רעיון רע", הוא מסכם.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו