ח"כ אופיר סופר
ח"כ אופיר סופר צילום: ערוץ 7

בקרב בו נפצעתי בקבר יוסף כמ"מ צעיר, איבדתי פקודים, מפקדים וחברים.

הקרב היה משמעותי ומכונן עבורי. במהלך הקרב נפצעתי מספר פעמים, בתחילה קל ולאחר מכן קשה. כשנפצעתי באופן קל בתחילה, היה לי ברור, למרות הכל – שאני ממשיך להילחם.

באותם רגעים עמדו מולי אותן המילים של מפקדי בצנחים, חגי מרדכי, שאמר "כשמפקד בצה"ל נפצע, זו נורמה שהוא חייב להמשיך להילחם".

בשבוע שעבר מלאו 26 שנים לנפילתו של ארן צבג שהיה בן מחזור שלי. לאחר שנים רבות בהן לא השתתפתי באזכרתו, החלטתי בשבוע שעבר ללכת ולהשתתף באזכרה.

באזכרה השתתף גם חגי מרדכי שהיה מפקד האירוע, ובדברי ההספד שנשא דיבר שוב על ה"נורמות". לא יכולתי שלא להיזכר בדבריו על הנורמה המצופה ממפקד שנפצע בקרב.

הבנתי שמי שעיצב לי את הנורמה בשדה הקרב היה חגי מרדכי.

כיום, כנבחר ציבור, אני מבין יותר ויותר שגם אנחנו כנבחרי ציבור נדרשים לקבוע את הנורמה. את הדרך. השירות ביחידות הטכנולוגיות חשובות ומשמעותיות ככל שיהיו ואלה שהפכו למשאת נפשם של רבים מהמועמדים לגיוס בשנים האחרונות – הביאו לכך שמעמדם של הלוחמים בצה"ל נשחק.

מי שבחר לסכן את חייו עבור הארץ שלנו, הוא, ורק הוא, ראוי להיקרא לוחם.

חובתנו המלאה לטפל ולשקם את כלל פצועי צה"ל ומערכות הביטחון. אבל החובה שלנו גוברת פי כמה כשמדובר בלוחמים שלנו שמסרו עצמם עבור המדינה.

כך בדיוק קבעתי כשהקמתי את הוועדה לנפגעי הפוסט טראומה. אני עוסק דווקא בלוחמים. החוב של מדינת ישראל עומד בראש ובראשונה לאלה שנלחמו באימונים ובשדה הקרב עבורנו.

אני נלחם ואמשיך להילחם עבור אותם לוחמים שמסרו את נפשם וגופם עבור המדינה. גם מה שנחשה לעיתים לא פופולרי – צריך להיאמר. ובאומץ.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו