אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אמר בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה כי תפקיד היועמ"ש בנושאי ביטחון הוא חלק מהביטחון הלאומי של ישראל.

לדברי מנדלבליט המלחמה כיום צריכה להביא בחשבון חזיתות נוספות מודרניות יותר – במישור הלגיטימציה-משפטי ובמישור התקשורתי-תודעתי.

״בסופו של דבר הייעוץ המשפטי האופרטיבי הוא חלק מהמאמץ הלאומי לנצח במלחמה. ההיבט המשפטי הוא משמעותי במיוחד גם בקבינט המדיני- ביטחוני ולכן אני מקפיד להגיע לישיבות האלה, כדי לתת למקבלי ההחלטות את התמונה המלאה ולסייע להם. בסוף זה אינטרס של הדרג המדיני ושל המפקדים, והם אלה שמעוניינים בזה״.

מדנבליט העיד מתקופתו הפצ״ר, ״הרמטכ"ל הוא זה שהחליט שנדרש ייעוץ משפטי אופרטיבי עד רמת האוגדה, ולא הפצ״ר. כך גם ביחס לטענות כאילו הייעוץ המשפטי מגביל את המפקדים, הבהיר היועץ המשפטי לממשלה, שהאינטרס לפעול בצורה שאינה מנוגדת לדין הוא בראש וראשונה של המפקדים, ולפעמים הם אפילו מחמירים הרבה יותר מאשר מה שמתחייב משפטית מטעמים מוסריים וגם מטעמים נוספים, דוגמת שימור הלגיטימציה ומניעת קיצור שעון הלחימה״.

באשר להתחזקות מעמדו של הקבינט המדיני-ביטחוני עם השנים, אמר מנדלבליט כי זו מגמה חיובית, מכיוון שמדובר בגוף שניתן לפתח בו מקצועיות ומומחיות גדולה ויותר קל לנהל בו גם דיונים סודיים שיישארו פתוחים וכנים.

ףשמירה על חופשיות הדיון חשובה גם כדי למנוע אפקט מצנן, אבל עוד יותר מכיוון שבסופו של דבר הממשלה עובדת כגוף קבינטי שיש בו אחריות משותפת, והחברים בה צריכים לעמוד מאחורי ההחלטות והעמדות שמתקבלות. התחזקות המעמד של הקבינט המדיני-ביטחוני גם התחייבה בגלל השינויים בטבע הלחימה.

״בניגוד לעבר שבו הממשלה הייתה עשויה להתכנס ולהכריז על מלחמה, היום בלחימה א-סימטרית המצב השתנה לגמרי ונדרשת יותר סודיות, שימור יכולת הפתעה ותחבולה. לכן מן הראוי לקיים את הדיונים האלה בפורום שהוא מצומצם וחשאי יותר. לכן היה גם חשוב תיקון חוק יסוד: הממשלה שאיפשר לקבינט ולא רק למליאת הממשלה לקבל החלטות על יציאה למלחמה או פעולות צבאיות משמעותיות״.

באשר לביקורת החיצונית על צה"ל, של ועדות חיצוניות כמו ועדת טירקל, ציין היועמ״ש כי הוא "מאוד בעד ביקורת על כל הגופים, כולל על הפרקליטות, כולל על היועץ המשפטי לממשלה וכולל על המנגנונים שבודקים את צה"ל. אבל ביקורת שכזו צריכה להיעשות בצורה מאוזנת ולא בצורה שתשתק את הפעילות של הגוף, כך שתוכל לשפר את פעילותם של אותם גופים״.

באשר לנתונים החוזרים בסקרים בקרב חיילים ובציבור הרחב לפיהם המשפטנים כביכול מגבילים את פעילות צה"ל באופן המסכן את החיילים, אמר היועץ המשפטי לממשלה שהוא מצר לשמוע על כך, ושנראה כי התפיסה המוטעית לדעתו הזו מושפעת גם מדברים עמוקים יותר שמתרחשים בחברה הישראלית.

עם זאת, אם יפנו לאותם מפקדים ומקבלי ההחלטות שמקבלים את הסיוע מצד הייעוץ המשפטי, יגלו שהם מעריכים מאוד את השירות שהם מקבלים, ושהוא דווקא עוזר להם לקבל החלטות מדויקות וטובות יותר.

לדברי מנדלבליט שיקוף ההיבטים המשפטיים הוא אינטרס מובהק של המפקדים, שנועד לעזור להם לנצח במלחמה: "אנחנו נמשיך לעשות את שלנו כדי לסייע לממשלה, כל ממשלה, והפצ"ר יעשה את שלו כדי לסייע לרמטכ"ל, כל רמטכ"ל, כדי להמשיך ולנצח במלחמה וכדי שהממשלה תצליח במעשיה".

בנוגע לבית הדין הבינלאומי בהאג (ICC) אמר שכידוע, לפני סיום כהונתה, החליטה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי להורות על פתיחה בחקירה נגד ישראל. ״אנחנו עומדים על עמדתנו, שכידוע פורסמה במסמך מפורט מטעמי לפני כשנתיים, לפיה בית הדין משולל כל סמכות שיפוט ביחס למדינת ישראל או לשטחי איו"ש ורצועת עזה. ובנוסף, יש לנו מערכת משפט חזקה ועצמאית, וממילא מדובר במצב שבית הדין צריך להימנע מלעסוק בו לאור עקרונות היסוד שהובילו להקמתו, ובכלל זה עקרון המשלימות".

ביחס לשאלה בדבר מרחב הפעולה בזירה הצפונית השיב היועץ: "אני לא יכול להיכנס לפרטים אבל אנחנו בהחלט מתכוונים לנצח במלחמה, כל מלחמה, ונערכים לכל חזית שלא תהיה בצפון, בדרום, בכל מקום, אבל בהחלט נוכח האיומים שיהיו שם, ההכנה היא כדי לנצח את המלחמה עם כל מה שכרוך בכך, הכל כמובן גם בהתאם לדיני הלחימה עליהם דיברנו. אבל צריך לזכור שהם גם מאפשרים לפעול מול האתגרים שישנם שם".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו