בת גלים שער
בת גלים שער צילום: מיכל גלעדי

כרמלה (שם בדוי) אינה אישה מוכרת ברבים, ועם זאת האור שהיא הביאה ומביאה לחיי כה משמעותי. היא מאותן נשים יוצאות דופן בדורנו. את גילה אינני יודעת.

בחודשים שאחרי החטיפה והרצח של בני גיל־עד, קיבלתי מאות ולא אגזים אם אומר אלפי מכתבים. אבל מכתבה של כרמלה היה שונה. מהכתובת על המעטפה למדתי כי היא גרה בירושלים. מכתבה משך את עיניי מהרגע הראשון מכיוון שהיה כתוב בכתב יד. ככה, אותנטי, כמו פעם. מיד הבנתי שמדם ליבה היא כותבת. וכך, מדי פעם שלחה את מכתביה עם פנינים יקרות. שמונה עמודים, עשרה, ולעיתים אף יותר מזה.

מילותיה היו כמים חיים לנפש צמאה. מצאתי את עצמי מחכה לקרוא בשקיקה את מכתביה עם כוס קפה בשבת.

את כל מכתביה שמרתי. דבריה הם יקרי ערך בשבילי. אנשים כבר לא כותבים כך היום. סגנון כתיבתה רהוט ומיוחד במינו, שזור במקורות מגוונים ממורשת ישראל ומעיד על רוחב אופקים יוצא דופן. כתב ידה ציורי כל כך וסגנון כתיבתה מעיד על ידע עצום ומגוון בכל ארון הספרים היהודי. בור סוד שאינו מאבד אף טיפה. ואני טרם ידעתי מי היא.

לאחר כמה חודשים סקרנותי גברה עליי וביקשתי להיפגש עמה. מאותה עת זוכה אני בכל פגישה איתה ללמוד על המנעד הרחב של האנשים שבהם היא נוגעת.

אני חשה שהיא מאירה ומעוררת את נפשי בשיח מרתק, בהקשבה, בעומק מחשבה ובלימוד בראיית האמת. מאז הכרתיה חוטים של אור מחברים בינינו. אור יקרות.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו