הרבנית הילה כהן
הרבנית הילה כהן צילום: יעקב אפללו

 

חנוכה חל בתקופה שבה החושך מגיע לשיאו והלילות ארוכים. גם הירח אינו מאיר בלילות חנוכה, הואיל ואלו הימים הסמוכים לראש חודש. נחזור לזמן בריאת העולם, לרגע שבו נבראו שני המאורות: "אמרה ירח לפני הקב"ה... אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי עצמך. אמרה לפניו: הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעט את עצמי? אמר לה: לכי ומשול ביום ובלילה. אמרה לו: נר שדולק באור יום מה מועיל?... ראה הקב"ה שלא מתיישבת דעתה... אָמַר: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח" (חולין ס, ב).

לכאורה, טענתה נכונה – באמת אין אפשרות של שני מנהיגים לבירה. דַבָּר (מנהיג) אחד לדור ואין שני דברים לדור. ונראה שהקב"ה קיבל את אמירתה וניסה לפצותה באמצעים שונים. מדוע לא החזיר את אורה? מדוע ניסה לתקן? מדוע אמר שצריך להביא קורבן כדי לכפר?

הרב קוק זצ"ל באורות הקודש ממשיל את השמש והירח אל השכל והרגש בהתאמה. השכל והרגש שווים במשקלם אבל שונים בדרכיהם, ולכן לפעמים נוצרות ביניהם גם סתירות. אם הם היו שקולים ושווים הייתה סתירה גדולה בחיים הרוחניים וממילא גם בחיים הגשמיים. אין אפשרות ששני מלכים ישמשו בכתר אחד וגם השכל וגם הרגש ינהיגו את העולם בצורה שווה. הפתרון היה למעט את הרגש המתלונן. בחיי המעשה, בחיי החברה ובכללי הנימוסים הרגש הוא השולט, אך למעלה, במחשבות העליונות ובעיונים העמוקים - שם השכל שולט.

אך הטענה של הלבנה מוצדקת. יש אמירה לרגש גם במקומות העליונים ביותר, וגם בעומק השכל. לפיכך ניסה הקב"ה לפצות את הלבנה וריבה את צבאותיה.

הכוח השכלי של הרגש נמצא בהתפרטות. הרגש מורכב, והמורכבות הזאת היא הצד השכלי של הרגש. אם ניקח כדוגמה את האהבה והשנאה. זה לא שחור ולבן – אוהב או שונא. ישנה אהבה, יש חיבה, יש הערצה, יש תלות ועוד. גם האהבה עצמה משתנה מדבר לדבר. לא דומה אהבת האם לבתה לאהבת הבת להוריה או לאהבת האיש לאישה, או לאהבת החבר לרעהו, או לאהבת התלמיד לרבו וכו'. ההתפרטות הזאת היא הצד השכלי של הרגש, וזהו הפיצוי של הלבנה, להפוך אותה לשווה במעט לכוח השכלי.

אבל גם לאחר פיצוי זה, כאשר הרגש מונמך ומוגבל ואינו מחובר עם השכל באופן מובהק ומוחלט, יש ירידה גם לשכל עצמו. לכן הקב"ה מבקש שנביא קורבן כדי לכפר עליו. אך לעתיד לבוא יהיה "אור הלבנה כאור החמה".

בבאר היטב על אורח חיים סימן תכ"ו נכתב שהנשים לא אומרות ברכת הלבנה בגלל שהן גרמו לפגם הלבנה. ייתכן שהשמש והירח מרמזים לנו על היחסים שבין הבעל לאישה. הבעל הוא מקומו של השכל בתא המשפחתי. הוא המנהיג מתוך שיקול דעת. האישה מכניסה אל הבית את הרגש, את החמימות, זהו המגע הנשי שבבית.

גם בבית, כשכל אחד מהצדדים עומד לעצמו וכל אחד מנסה למלוך בכיפה – אין אפשרות. אך כאשר ישנה התמזגות מלאה של השכל עם הרגש, כאשר הרגש ממלא את רצונו של השכל כי הוא מזדהה איתו וכאשר השכל מזדהה עם הרגש והם פועלים יחד, זהו המצב המתוקן שבו אין סתירה ואין שני מלכים, אלא מלך אחד הכולל בתוכו שני כוחות המשמשים בהרמוניה.

יכול להיות מצב שבו האישה תנמיך ותמעט עצמה ביחס לבעלה, אך הדבר יבוא מתוך תחושת ניצול ומרמור. מצב כזה אינו רצוי ואינו טוב. אם קבלת ההנהגה של הבעל באה מתוך כבוד והערכה, הדבר יוצר את ההנהגה המשולבת והאידיאלית.

הרבנית הילה כהן עורכת תוכן באתר ישיבה,יועצת אישית, מאמנת לחתונה ומדריכת כלות, hila@yeshiva.org.il

בשיתוף אתר ישיבה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו