הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין צילום: עמיחי לבון

הרב חגי לונדין

ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ומראשי ארגון קהלים

דפוסי החשיבה שלנו התרגלו לתפיסה שכסף ומשאבים כלכליים הם התשוקה המרכזית של בני האדם. את תאוות הממון ואת החמדנות למטבעות זהב החליפה תאווה אחרת, עדינה ומורכבת הרבה יותר: הרצון להכרה חברתית, או במילים פשוטות – הרצון שיאהבו אותי. פופולריות, רייטינג, כוכבנות. אלה משאות הנפש של אדם במאה ה־21.

רבים מאיתנו מתבלבלים בין ההכרה במקומנו, בעולמו של אלוקים, מקום שאותו יש לשמור ולטפח, ובין נרקיסיזם. האדם כיום בוהה בעצמו בשלל צורות: החל מבילוי של שעות ארוכות מול המראה, המשך בדיבור רווי בגוף ראשון, עבור בקיר של תעודות הוקרה מאחורי המכתבה דרך שקיעה בקריירה האישית וכלה בצילומי סלפי בכל הזדמנות. זהו השלב הראשון בתהליך ההתמכרות.

בשלב הבא הבעיה מתפתחת: מתברר כי המחמאות שאנחנו נותנים לעצמנו לא תמיד תואמות את המציאות. הפער בין התדמית הדמיונית המוגזמת ובין המציאות בשטח מוליד מצוקה. כך מתפתחת אידיאולוגיה שלמה שעיקרה "קבלו אותי כמו שאני". אין טוב ואין רע, אין מדדים, אין מי שיכול לשפוט אותנו. אדם מפתח חסינות מוחלטת בפני ביקורת חיצונית מפני שהיא חותרת תחת יסודות קיומו.

בשלב השלישי, לאחר שהאדם שכנע את עצמו כי הוא אינו זקוק להשלמה, הוא מוצא את עצמו מוטרד פתאום. נוצר אצלו מהלך נפשי מפותל, הפוך על הפוך: ידוע לו שבאמת יש בו עדיין חסרונות, אבל הוא כבר הכריז שהוא שלם עם עצמו כמו שהוא. מתחת לחיוך הזחוח שלו מסתתרת כל העת ההכרה כי הוא אינו מושלם. כדי לתחזק בכל זאת את הבניין האישי המזויף שיצר הוא צריך לשכנע את כולם – ובעיקר את עצמו – שהוא אכן מושלם. אובססיה להעלאת סטטוסים ותמונות לרשתות החברתיות היא ביטוי נוסף למלכוד הנפשי הזה. "הנה עוגת יום ההולדת שאפינו בשביל הנסיכה שלנו", "הנה אני על גבי החומה הסינית", רק תיתנו לייק.

בפעם הבאה כשתשבו מול המקלדת בבית ותרגישו צורך להביע את דעתכם בפומבי – נשמו עמוק ושאלו את עצמכם שלוש שאלות של שכל יש"ר: האם הנושא הזה באמת יקר וחשוב באופן אובייקטיבי? האם אצליח לשנות מישהו או משהו במה שאומר או אפרסם עכשיו? האם הרווח שיתרחש מן החשיפה אכן גדול יותר מהנזק? אם התשובה לאחת מהשאלות היא שלילית – אל תעשו זאת. חכו כמה שניות, שתו מים, והצורך העז יחלוף.

לאחר שחדלנו מפרסום מבזה של עצמנו, אפשר לעבור לצמצום חשיפה ופרסום בכלל. לדוגמה, החלטתם להציע נישואין. אפשרות אחת היא להעניק טבעת תוך כדי צלילה. אך יש גם אפשרות אחרת: להגיע לבד לכותל המערבי, רק שניכם, להביט בעיניים ולהציע נישואין מכל הלב.

הדברים אמורים לא רק בנוגע לפרסום שלנו אלא גם בנוגע ליחסנו למפורסמים. חלק מהריפוי ממחלת התדמית הוא גמילה מהערצה עיוורת. הערצה היא מלשון עריצות – חיפוש אחר גורם חיצוני שיחליט בשבילי מה נכון ומה לא, איך להתלבש ואיזה רכב לקנות. אדם מאמין אינו מעריץ אף אחד חוץ מריבונו של עולם. הוא מעריך דמויות שמשמשות לו השראה, מה שמכונה בלשון חז"ל "דבקות בתלמידי חכמים", אבל לא יותר מזה.

בשיתוף אתר ישיבה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו