מיכאל בן ארי
מיכאל בן ארי צילום: רעות קורנברג, ראות טובה

התחלה// לפני 58 שנה בשכונת כפר שלם שבדרום תל אביב. הבן הצעיר מתוך חמישה אחים ואחיות.

אבא// חנניה ז"ל. "דמות מכוננת. יליד אפגניסטן. פגש את אמא במחנה העולים, הם התחתנו ועלו ארצה, היישר לתל אביב. איש עמל, שבר את גופו למען הפרנסה אבל לא ויתר על חיי הרוח. השכים קום מוקדם בבוקר ללימוד ותפילה והיה עובד השם בתמימות ובטבעיות מעוררות השתאות".

בן ארי// שם המשפחה המקורי היה בלכי, על שם העיר בלכ שבאפגניסטן. "שמו של אבא הוא חנניה ארי׳ה ונהגו לכתוב חנניה ארי. הרצל אחי שינה את השם לבן ארי ואני בעקבותיו. ההורים שלי היו בלכי עד סוף ימיהם".

אמא// אסתר ז"ל, ילידת טהרן. עלתה לישראל בגיל 26. "אישה חכמה ויודעת ספר. בגיל 11 נאלצה לעזוב את בית הספר ולעזור בפרנסת הבית. רוב חייה עבדה בניקיון. אישה עמלנית וחרוצה מאין כמותה שהקדישה את ימיה למען משפחתה".

דרומי// "נוף ילדותי בשכונת התקווה וכפר שלם הוא המצע התרבותי־חברתי הבסיסי שלי. למרות הדלות והקושי, יש לי הרבה הערכה למקום שממנו צמחתי. היה שם משהו מאוד אנושי וחם ושפע של לב".

רק בגלל הרוח// אחר הצהריים למד בתלמוד תורה שהקימו ההורים. "אחרי בית הספר למדתי אצל חכם דוד אשכנזי חומש עם רש"י. באזור שבו גדלתי היה פשע וכל מיני מרעין בישין והמאבק של ההורים שלנו, פרט לקיום היומיומי, היה על חיי הרוח של הילדים. הם לקחו אחריות על הדור הבא".

אחי// הרצל בן ארי, כיום מנהל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי ואביו של הזמר חנן בן ארי. "אחי מבוגר ממני בשבע וחצי שנים ואנחנו חברים בלב ונפש. מגיל צעיר מהרבה בחינות הוא המנטור שלי".

למכינה// "בכיתה ז' עברתי לבית הספר בשכונת התקווה והמורה לדרמה דאז, שמחה ליבוביץ', שהכיר את המשפחה שלי, שלף אותי משם והעביר אותי למכינה בגבעת שמואל. שם נחשפתי לראשונה בחיי לציונות הדתית האליטיסטית".

המעבר// "הכול היה שונה בשבילי, נוסח התפילה, סגנון הלבוש, השיח. אני זוכר את עצמי בהפסקות מחפש עם מי לדבר. אבל היו שם גם הרבה אנשים טובים שחיבקו אותי, עזרו ונתנו דחיפה, ולשמחתי אחרי תקופה הרגשתי חלק".

מתגבש// היה חניך ומדריך בתנועת הנוער הצופים הדתיים בשכונה. עם תוום הלימודים במכינה עבר לישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה. "אלו היו שלוש שנים מכוננות לגמרי של עיצוב עולמי הדתי והרוחני. הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן ז"ל היו דמויות המופת של נעוריי".

מודעות פוליטית// מגיל צעיר נמשך לפוליטיקה ואקטואליה. "כשהייתי בכיתה ה' פרצה מלחמת יום הכיפורים, אירוע טראומטי ומעורר מחשבה. אחרי המלחמה קראתי בשקיקה ספרים שנכתבו על המלחמה. פשוט בלעתי כל ספר שהגיע לספרייה. קראתי גם על ההיסטוריה שלנו כעם, נחשפתי לשירתו של אורי צבי גרינברג ולדמותו של אברהם שטרן ועוד. העולם שלי התמלא בידע היסטורי בפן הלאומי, המיליטנטי וההרואי".

פעיל// "שנות התיכון שלי היו סוערות וגדושות. בכיתה י', יחד עם כמה חברים, הצטרפנו לתנועת 'נוער למען חברון'. בנוסף לכך הופעלנו על ידי פרופ׳ בן ציון טבגר ז"ל להראות נוכחות יהודית בבית העלמין היהודי בחברון, והגענו לשם מתי שרק יכולנו. בכיתה י"א הייתי קשור לתנועת התחייה של גאולה כהן". בהמשך התוודע לתורתו של הרב מאיר כהנא.

כהנא// "קראתי כל מאמר וטור שהוא פרסם והכרתי יותר ויותר את האידיאולוגיה והאישיות המיוחדת שלו. הוא היה חריף שכל ואינטלקטואל ברמות. היה בינינו דיאלוג של תלמיד ורב. מרגע שפגשתי את הרב כהנא נקשר גורלי במשימה שהוא הטיל עלינו. כל הרעיון היהודי הוא עולם פילוסופי שלם שנשאבתי לתוכו".

הגירוש מימית// אחרי התיכון פנה לישיבת בית אל. "הרב כהנא המליץ לי ללכת ללמוד בישיבה גבוהה תקופה ניכרת לפני הצבא, אבל הגירוש מימית גרם לי לעבור לישיבת ההסדר בימית. זו הייתה חצי שנה סוערת ומכוננת בשבילי".

צבא// "חמישה שבועות אחרי שהתגייסתי פרצה מלחמת שלום הגליל". את הטירונות סיים בגולני, ובעקבות פציעה בגבו עבר לחיל השריון. בתום תקופת השירות הראשונה חזר לישיבת ימית, שהועתקה להיאחזות הנח"ל גדיד.

בהיאחזות הנח"ל// "היה שם חול זהוב ומרחבים פתוחים. לימים המקום הפך ליישוב נווה דקלים. חזרתי מהצבא מורעב ללימוד. זו הייתה אחת מתקופות הלימוד המשמעותיות בחיי. בבוקר מוקדם רצים לים, עושים טבילה, מתקלחים ונכנסים ללימוד".

חברותא בלבנון// לאחר שנה חזר לשירות הצבאי. "היינו בלבנון. שם פגשתי את הרב חננאל קטן, שהפך לחברותא שלי בתקופת השירות בלבנון. ימים ולילות למדנו יחד. אחר כך המשכנו יחד שנה בישיבת הכותל ומשם עברנו למרכז הרב".

מקימים ישיבה// במרכז הרב פגש את בנימין כהנא, בנו של הרב כהנא. "למדנו יחד. זכיתי לחברות עמוקה ומיוחדת איתו". יחד הקימו את ישיבת הרעיון היהודי. "היו מגיעים אלינו לישיבה בחורים ללמוד, ביניהם נועם פדרמן ונתי עוזרי. לימים נתי נרצח, וזה מה שהוליד את הרעיון להקים ישיבה של תלמידי הרב כהנא. קראנו לה ישיבת הרעיון היהודי".

אקדמיה// באותה שנה החל בלימודי תנ"ך ומחשבת ישראל במכללת הרצוג ונחשף לעולם האקדמיה. "זה היה מאתגר ופותח עולמות. היו שם אנשים תאבי ידע, תלמידי חכמים ובני תורה". בן ארי הוא בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד ותואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל.

החצי השני// דגנית (47), בת כפר מימון, במקצועה מורה ומחנכת. "הכרנו על מדרגות הספרייה בבר אילן. כשהתחתנו הייתי בן 33, דגנית צעירה ממני ב־11 שנים. היא המון חסד ולב. היא הכול בשבילי, המנוע של כל מה שיש לי".

הנחת// תשעה. הבכור חננאל (24), אהרון־ראם (22), אילה (20) שהתחתנה לאחרונה, בנימין (19), "על שם חברי בנימין כהנא הי"ד", אסתר (17), נעמי (15), נפתלי, "חוגג עוד כמה שבועות בר מצווה", טליה (11), "נושאת את שמה של טליה כהנא הי"ד, אשתו של הרב בנימין", ושמעון (6), בן הזקונים. "יש בחבורה הזאת המון עוצמה, כוח ויציבות".

הר הבית// מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. "הקמתי את המדרשה לידע המקדש ואני מעביר סיורים והרצאות בנושא, מתוך מחשבה שהקרב העיקרי הוא על התודעה".

לפוליטיקה// היה ממקימי מפלגת עוצמה יהודית, ובבחירות לכנסת ה־18 נבחר לכהן כחבר כנסת ברשימת האיחוד הלאומי. "הודיעו לי שאני נכנס לרשימה לכנסת, ותוך יום אתה נשאב למרכז העניינים".

כהניסט// "כולם מחפשים אותך כי אתה 'כהניסט'. נלחמו בי ללא רחם, היה ניסיון להחרים אותי ולפסול אותי, אבל למרות הכול השתדלתי להציג עמדה אידיאולוגית מנומקת וסדורה ללא חשש".

חבר כנסת// ארבע שנים כיהן במשכן כחבר כנסת. "הייתי חבר בוועדת חוץ וביטחון וחבר בוועדת החוקה. קידמתי הצעות חוק משמעותיות כמו חוק הקולנוע, חוק הנאמנות בתרבות והוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק. היו המון פניות אישיות והמון עבודה בשטח. פתחתי לשכה לפניות הציבור בשכונת התקווה. זו עבודה של ימים ולילות". למרות האתגר, לא רואה את עצמו חוזר לתפקיד. "אני לא חושב שאחזור לכנסת. צריך לפנות מקום לצעירים".

חוזר להוראה// עם תום כהונתו כחבר כנסת חזר ללמד. "אני מאוד אוהב את מקצוע ההוראה. בכנסת אמרתי לכולם שאני מורה בהפסקה". כיום מרצה להיסטוריה ומקרא במכללת אורות ישראל ומורה לספרות ולתנ"ך בישיבת דרכי נועם בפתח תקווה. כמו כן מלמד בישיבת הרעיון היהודי.

המרד הגדול// ספרו 'המרד הגדול' יצא לאור לפני חמש שנים. "שנים מקננת בי תחושת העוול והעיוות שבסיפור. השקר של יוספוס פלביוס והעלבון ללוחמים, שמסרו את עצמם למען המקדש והפכו ל'שודדים' ו'בריונים'. התיישבתי לכתוב וכתבתי אותו ברצף ימים ולילות. אחרי שבועיים וחצי הספר כבר ירד לדפוס. האמנתי שזה קול שחשוב שיישמע".

מי הגיבורים?// "הספר עוסק בתיקון העוול ההיסטורי שבו הפכו בוגדים לגיבורים וגיבורים לבוגדים. זהו ספר היסטורי־מחקרי שמתאר את מהלך המרד הגדול מהזווית של לוחמיו ועושה איתם צדק היסטורי. יוספוס פלביוס חצה את הקווים ובגד בעמו ודורות של חוקרים והיסטוריונים הלכו שבי אחרי תיאוריו. הספר מלמד מה חשבו שורפי האסמים, מי היו שותפים למרד, מי באמת היה יוסף בן מתתיהו ועוד".

המסקנות// "בשיח הציבורי מקובל לתפוס את המורדים כמי שהביאו לחורבן העיר, ועושים השלכות להיום בטענה שהתפיסה הלאומית היא זו שמביאה לחורבן ולכן צריך ללכת בדרך הוויתור וההתקפלות. הספר עושה סדר בהנדסת התודעה הזאת".

ספר חדש// בשנתיים האחרונות שוקד ביחד עם מאיר אטינגר על ספר חדש שעוסק בתנועות השונות בקרב ערביי ישראל, בשורשיהן האידיאולוגיים, בדרכי הפעולה שלהן ועוד. "מדובר בחומרים מרתקים שהם בבחינת דע את האויב. מטרת הספר היא לפרק את הדמיונות של מנהיגים פוליטיים באמצעות העובדות שרבים לא חשופים אליהן". במקביל לפרקי הספר שנכתב הוא מעביר סדרת הרצאות ביוטיוב תחת השם "המסע אל האסלאם".

אם זה לא היה המסלול// "שאלה קשה, טוב לי שהיא היפותטית".

במגרש הביתי:

הבוקר שלי// הבוקר מתחיל "בין שש לשבע, תלוי במשימות". הולך לישון בדרך כלל אחרי חצות.

פלייליסט// קרליבך ומוזיקה ישראלית כמו הפרברים ואריק לביא. בדרכים מאזין לרשת ג' וגם לערוץ המוזיקה.

השבת שלי// "מתחילה במנוחת הנפש שעוזרת מאוד למנוחת הגוף. הרבה משפחה, סביב שולחן השבת שהוא העוגן השבועי".

דמות מופת// רבי עקיבא, "מוכיח שאפשר להגיע מאפס למאה, שהנהגה היא גישור על פערים בעם ושראייה לטווח ארוך היא סוד הקיום של האומה".

מפחיד אותי// "הזמן שאוזל בלי משמעות".

משאלה// "לראות את רכבת גאולת ישראל חוזרת למסלול של חיסול הגלות והתיישבות יהודית במרחבי ארצנו".

כשאהיה גדול// "אני שמח במה שאני עושה, רוצה להספיק מאותו הדבר עוד ועוד".

לתגובות:rivki@besheva.co.il

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו