הולצמן עם סים מלפנים ומאיר וקנגרו
הולצמן עם סים מלפנים ומאיר וקנגרו צילום: באדיבות משפחת הולצמן

'האיש שנטע חלומות', פרשת חייו של שמואל צבי הולצמן, הוא ספרה החדש של מיכל גל שהופיע לאחרונה, בהוצאת 'עציון', הוצאת הספרים של בית-ספר שדה כפר-עציון.

הולצמן נולד במשפחה דתית בשנת 1883 בעיר העתיקה, ולאורך חייו עסק במגוון עצום של תחומים, כך שהגדרה אחת או קיטלוג אחד ימעיטו בערכו של האיש שהִרבה לחשוב מחוץ לקופסא. הולצמן ייבא לארץ יענים, נטע פרדסים וגידל בהם 200 זנים שונים של עצי פרי, פיתח שיטות השקיה חדשניות, הביא לארץ את זני הדשאים הראשונים. בהמשך נסע לאוסטרליה לחפש זהב, לקח שם חלק בפעילות ציבורית ענפה ואף שימש כשופט שלום. עם שובו ארצה יזם הקמת התיישבות בחלקי ארץ שלא היו בהם ישובים יהודיים: דרום לבנון, עזה, הערבה הדרומית, אילת והרי יהודה. גולת הכותרת של חייו ומפעליו הייתה גאולת קרקעות בגוש עציון, ייסוד כפר עציון והקמת ההתיישבות היהודית בהרים שבין ירושלים לחברון.
"בשעתו, לפני המון שנים, כתבתי את הרומן הראשון שלי – 'נוצות'. הוא היה מאוכלס בכל אותם פנטזיונרים בעלי חלומות שחיו בירושלים. ריתקו אותי אותם אנשים שנולדו בעיר העתיקה למשפחות מאוד שמרניות, אבל פרצו לכיוונים מטורפים. והתחלתי לקרוא ולחפש", כך סיפר לאחרונה הסופר חיים באר בראיון לציפי גון-גרוס בגלי צה"ל. "שאלתי על כך את אמי, והיא אמרה לי: האיש הכי מעניין, אולי, הוא אדם בשם הולצמן. על גוש עציון שמעת? היא שאלה. אמרתי לה: בוודאי! אמי המשיכה: אדמות גוש עציון אלו האדמות שהולצמן קנה. המרחב הזה נקרא על שמו, כי 'הולצמן' זה 'עץ' (בגרמנית), ולכן הוא קרא כך לגוש עציון".

באר החל לאט לאט לגלות את פועלו הנרחב של הולצמן. "הוא עשה דברים מטורפים. הביא את הפומלות לארץ, ייצר דשנים באנגליה, והיה יצרן הקומפוסט הראשון – אדם עם תפיסות סביבתיות חדשות! הוא חלם על תוספי מזון מאצות, אחד שנולד בעיר העתיקה וחולם על אצות! חלם על שירותי רפואה לכל, לכן בנה בכפר עציון מרפאה. הוא הקים חוות יענים ומכר לאנגליה את הנוצות לצורך הכובעים של הגברות האנגליות, וזו רשימה חלקית שלו... התחלתי לעקוב אחריו, ידעתי שהוא גר ברחובות אך לא ידעתי עליו כמעט כלום. כל מה שהצלחתי לאסוף היה פירורים".

האיש שנטע חלומות
מאת: מיכל גל. בהוצאת עציון, בית ספר שדה כפר עציון

לפני כשנה, קיבל חיים באר שיחת טלפון מפתיעה מהסופרת מיכל גל ובו היא מודיעה לו: כתבתי ספר על הולצמן. "שאלתי אותה איך הצליחה למצוא עליו חומרים, ומיכל ענתה לי: נמצא בידי כל הארכיון של הולצמן! ארגזים מלאים! היא שלחה לי את כתב היד של סיפור חייו של הולצמן, והספר ריגש אותי עד מאוד. זהו ספר מרתק, מפתיע. אנחנו הרי כל הזמן עוסקים בסטרטאפים וביזמות – הולצמן היה היזם הראשון, המפתיע והמעניין ביותר! אילו הייתי יודע על האיש שנטע חלומות כל מה שאני יודע עכשיו, אולי הוא היה מקבל אצלי ברומן תפקיד ראשי... אני חושב שזאת מחוה מאוד יפה של בית ספר שדה ושל המרכז התרבותי בכפר עציון שהוציאו את הספר לזכרו".

בעבודת המחקר שעשתה לקראת הוצאת הספר, גילתה מיכל גל את פועלו הנרחב בשדה הציבורי. "היום דמותו של הולצמן כמעט לא זכורה ונוכחת ברשימת האישים שהשפיעו בארץ במחצית הראשונה של המאה העשרים", אומרת גל. "מעניין שלפני מאה שנה הולצמן היה ידוע מאוד בציבוריות היהודית, בעיקר בשנות השלושים והארבעים. הוא היה פעיל באין סוף נושאים ותחומים, נפגש עם אישי ציבור ומנהיגים, כתב כתבות ומכתבים בעיתונים מכל הזרמים, ויזם מיזמים שנוכחים בחיינו כאן והיום.
הפרסום של הולצמן עלה לכותרות בייתר שאת בשנים שהיו קשורות בהתיישבות בהר ובהקמת כפר-עציון, דרך חברת 'אל ההר' שהקים לצורך גיוס משאבים לקניית אדמות בין ירושלים לחברון. "בשנים האלו הולצמן פעל לקידום הפרויקט באמצעי פרסום חדשניים – פרוספקטים, חוברות, ארגון סיורים לאזור ההר ללא תשלום, כולל סיורים מיוחדים לעיתונאים ולארכיאולוגים". גל מדגישה כי האישיות ודרך הפעולה של הולצמן עוררה מחלוקות והשגות מצד המוסדות המיישבים. "הסכסוך של הולצמן עם יוסף וייץ, ממנהיגי ההתיישבות והקק"ל, התקיים בחלקו ממש על דפי העיתונים והיה לו הד ציבורי רחב ביותר. עכשיו, כשנחשפים ארגזי הארכיון האישי של הולצמן, הדמות שלו מקבלת מחדש את ממדי החשיבות שלה בתולדות תקומת ישראל".

הולצמן תיכנן שלוש צורות התיישבות בגוש עציון: "ראשונה: מושבה חקלאית 'כפר עציון', שנייה: עיירת נופש וקייט 'יער עציון', בה רוכשי הקרקעות יבנו וילות, יוקמו בתי מלון וייבנה מרכז אזורי למבני ציבור. הישות ההתיישבותית השלישית היה מושב 'פרי עמל', שיוקם עבור חברי קואופרטיב, ויהיו בו משקי-עזר חקלאיים לחברי האגודה. בנוסף לכך הקצה הולצמן שטח להקמת 'בית הסופר העברי על שם ביאליק'.

הפעילות של הולצמן לעודד את רכישת הקרקעות בהרים התקיימה לא רק בתחומי ארץ ישראל, אלא גם בתפוצות ישראל בגולה. "היו להולצמן סוכנים ושליחים בארצות אירופה – בעיקר בצרפת, בלגיה, אוסטריה, גרמניה, שוויץ, אנגליה. ואכן נרשמו להצטרף ליוזמת ההתיישבות יהודים מארצות אלה", מציינת מיכל גל. "אלה היו שנות עליית הנאצים לשלטון, וכחלק מהמחשבה היצירתית שלו כתב הולצמן מכתב להיטלר, בו הוא מציע עסקה שתאפשר ליהודים שרוצים לבנות את ביתם בגוש עציון לצאת מגרמניה, ותמורת זאת חברת אל-ההר תקנה ציוד גרמני. לא ידועה תגובתו של היטלר, כנראה לא הגיב למכתב".

תוכנית הדגל שהולצמן הגה – הקמת התיישבות וחקלאות בהרים – עוררה התנגדות במוסדות המיישבים. "רוב ההתיישבות עד שנות ה-30 הייתה בעיקר באזורי השפלה והעמקים גודלו ירקות, מספוא ופרדסי הדרים. את הפירות הנשירים – תפוחים, אגסים, שזיפים וכד' ייבאו בשנים אלה לארץ מלבנון ומקפריסין. הולצמן האמין שצריך להרחיב את משק החקלאות למטעי פרי מגוונים. הוא הקים בגוש עציון משתלה של חצי מיליון שתילים, חלקם הביא מהארצות השכנות, מלבנון, מטורקיה ופרס".

בפרעות תרפ"ט (1929) כפר עציון נחרבה ומפעל חייו של הולצמן נעקר מהייסוד. "הקבוצה שפעלה בשטח, נטעה והכינה את התשתיות, התפזרה. כל השתילים במשתלה נעקרו בחמת זדון. בנוסף התרחש בשנים אלה משבר פיננסי שנבע מסיבות בינלאומיות, וכך נקלעה חברת 'אל ההר' לפשיטת רגל".

אלפי הדונמים שרכש הולצמן בגוש עציון לא הלכו לטמיון. האדמות עברו בהמשך לידי הקרן הקיימת. ארבעת הקיבוצים שהוקמו בשנות הארבעים נוסדו על אדמות יהודיות שנקנו מערבים בדין, ולא הושגו בכיבוש או גירוש. בספר 'האיש שנטע חלומות' מובאים דברי יוחנן בן יעקב, ההיסטוריון של גוש עציון, אשר טוען: "הולצמן הניח את התשתית ל-10 אלף הדונם שנרכשו פה והשתלבו במעגל הקמת היישובים העוטפים את ירושלים. אני חושב שהניסיון הזה היה חשוב מאוד. ההורים שלנו, אנשי 'קבוצת אברהם' (שהקימו את כפר עציון בפעם השנייה), לא היו עולים מחדש להקים את כפר עציון אלמלא הולצמן קנה את האדמות שהפכו לקניין העם. למעשה, התנועה הציונית הגיעה אל ההרים בעקבות הולצמן, הוא גרר את הציונות להרי גוש עציון".

מיכל גל מקדישה בספר פרקים שלמים לסיפורים חוצי יבשות להם היה שותף הולצמן. "מסעותיו של הולצמן בעולם החלו כאשר שנשלח בנעוריו ללמוד רבנות בארה"ב. הוא נחשב לעילוי, אך שם התבשם מהמודרניזם והקפיטליזם, וכך, במקום להיות רב החל לנדוד בעולם. הוא שט בספינה, חצה ימים, ולבסוף, ממש בראשית המאה העשרים, הגיע לדרום אפריקה. שם עסק בגידול בנות יענה ושיווק את הנוצות שלהם לארצות רבות. כשחזר לארץ, האיש שנטע חלומות החליט להביא לארץ הקודש יענים". מיכל גל ממשיכה ומספרת: "הולצמן יצא למסע נועז לחבש כדי להביא אפרוחים של בנות יענה. מסע ההרפתקאות נמשך כמה חודשים. בחבש (חבל ארץ באתיופיה) מצא צייד שצד עבורו 11 אפרוחי יענים. החיילים החבשים ירו עליהם, אך הם הצליחו לחמוק. בדרכי חתחתים הצליחו להגיע לפורט-סעיד, אבל האפרוחים גדלו בינתיים ומשקלם הוכפל. כשהולצמן עצר בפורט-סעיד ללון במלון, הוא נאלץ להכניס את היענים לחדרו. בבוקר, כשהמלצר פתח את הדלת כדי להגיש את ארוחת הבוקר, נגלה לעיניו חדר מלא יענים רגזניות. הוא זרק את המגש מרוב בהלה ורץ לקרוא למנהל המלון... מחופי מצרים המשיך הולצמן בספינה לחופי הארץ, אך גם ביפו התקלות לא פסקו. האוניה עגנה במרחק והיה צריך להעביר את הנוסעים על תכולתם לסירות, אלא שהמלחים נבהלו מהציפורים הגדולות ולא הסכימו להעבירן ליבשה, עד שקיבלו 'בקשיש'...".

"במובן היותר עמוק הביוגרפיה חושפת את הדמות של הולצמן", אומר ירון רוזנטל, שהיה מנהל בית ספר שדה כפר עציון. "כשאתה קורא את המיזמים שלו אתה מגלה שכמו הרבה יזמים חלק גדול מהמפעלים לא הצליחו. הולצמן ניסה להביא יענים לארץ אך היענים לא שרדו, הוא ניסה לעשות בערי ישראל דשנים מזבל – אבל היזמה לא צלחה. הוא רכש את אדמות גוש עציון וניסה להקים שלושה יישובים, אבל זמן קצר אחרי ההתחלה התרחשו פרעות תרפ"ט והקרקע נעזבה. בסוף, הרעיונות הגדולים האלה לא הצליחו בזמנו-שלו אלא רק בתקופות מאוחרות יותר. כעת אפשר לראות את החשיבות של הניסיונות ושל הכישלונות, כי הכישלונות נתנו השראה לעוד יזמים שבאו אחר כך והצליחו להגשים את החלומות הללו". במקרה של גוש עציון, מדגיש רוזנטל, הצלחתו של הולצמן לא רק תיאורטית: "יש לנו היום בגוש עציון כ-10 אלפים דונם של אדמות יהודיות, וזה רק בזכות הולצמן. כל הגאוגרפיה כאן הושפעה מהמהלך שלו, ואם הולצמן לא היה רוכש את האדמות, גוש עציון לא היה נראה כמו שנראה היום. כל מי שקורא את הביוגרפיה מגלה שהולצמן שילם מחירים קשים על המהלכים הללו, שגררו התנגדות, כולל של יוסף ויץ, דבר הממחיש עד כמה נחישות ויצירתיות היתה דרושה להולצמן כדי להתמודד עם האתגרים".
רוזנטל רואה בדרכו של הולצמן מסר לדורות הבאים: "רק אם נהיה נחושים ויצירתיים נוכל לעמוד באתגרים. הַיַּזָּמוּת של ישראל, והיותה 'אומת הסטרטאפ' מגיעה מיכולות של יצירתיות וחדשנות".

על הכריכה האחורית של הספר רשום: "שמואל צבי הולצמן נולד בירושלים העתיקה, נדד בין יבשות העולם אך חזר שוב ושוב אל מכורתו. בעיסוקיו היה – בתקופות חייו השונות – תלמיד חכם, סוחר ותעשיין, מגדל יענים, ייבואן של עצי פרי אקזוטיים, בעל מכרות זהב, שופט שלום, סוכן ביטוח, מפתח זנים וציוד חקלאי, גואל אדמות ומייסד כפר עציון, מתכנן התישבויות בכל קצוות הארץ, חדשן בייצור דשנים אורגניים מפסולת ומאצות, מחפש נפט ומחצבים, סופר ועיתונאי, איש ציבור ואיש אמונה, קנאי ויזם.
קשה לדמיין אדם אחד, בתקופת חיים אחת, שהגה ומימש מגוון כה גדול של מפעלים רחבי היקף, רבים מהם משפיעים על חיינו בהווה. בזיכרון הלאומי לא נחקקה עד כמה דמותו של שמואל צבי הולצמן בקרב שורת האישים שחוללו את תקומת עם ישראל בארצו. עתה, עם חשיפת ארגזי הארכיון של הולצמן, מאיר הספר באור חדש את עשייתו הענפה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו