חתונת קורונה
חתונת קורונה צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

נאוה וחגי (שמות בדויים), הורים לשישה ממרכז הארץ, לא ידעו את נפשם מרוב אושר כאשר בתם הבכורה גלי בישרה להם שהיא עומדת להינשא בקרוב. אבל השמחה וההתרגשות התחלפו מהר מאוד במתח ובחרדות בעקבות הנטל הכלכלי שנחת עליהם, אשר גדול בכמה מידות מיכולותיהם. "כשגלי סיפרה לנו על שי בעיניים בורקות זה היה מרגש ברמות", מספרת האם נאוה בחיוך. "דבר ראשון קבענו להיפגש עם ההורים של הבחור. היינו בעננים", היא משתפת.

"למחרת היה המפגש עם ההורים שלו. אחרי היכרות קצרה וסמול טוק מנומס הם עברו לתכל'ס. הם דיברו על החשיבות בתמיכה כלכלית בזוג בתחילת הדרך. הם נקבו בסכומים בלתי אפשריים מבחינתנו. הם אמרו שהם מצפים מאיתנו לעזור לזוג בדיוק כמוהם והציגו לנו רשימה מפורטת שכללה מלבד החתונה עצמה גם עזרה לזוג ברכישת בית, מימון שכר הלימוד לאוניברסיטה ועוד. היינו בהלם. כמעט התעלפתי. ממש לא ציפינו לסכומים כאלה", משחזרת נאוה את הרגעים ההם. "חגי בעלי הסביר להורים של שי שיש לנו עוד ילדים לחתן, ועם כל הרצון הטוב אין לנו אפשרות לעמוד בסכומים הללו. אבל הם היו החלטיים והתעקשו, ממש לחצו עלינו. זה הגיע למצב שהם אפילו רמזו שאם לא 'נשתדל יותר' לא בטוח שהשידוך הזה יוכל לצאת לדרך. היה אפשר לחתוך את האוויר בסכין", היא מתארת את התחושות הקשות באותו מפגש.

אחרי דין ודברים החליטו ההורים לבחון את הדברים ולהיפגש שוב כעבור כמה ימים. "הגענו הביתה מרוסקים. לא ידענו מה אנחנו הולכים לספר לגלי שציפתה לשמוע איך היה. פחדנו שאם לא נשלם את מה שהם דורשים נפגע בעתיד של הבת שלנו, וזה הדבר האחרון שרצינו לעשות. הרגשנו במלכוד נוראי. באותו לילה לא הצלחנו להירדם".

עם שחר קבעו נאוה וחגי פגישה בסניף הבנק ובחנו מה ביכולתם לעשות. "בסופו של דבר נשמנו עמוק ולקחנו על עצמנו סוג של משכנתא על סך 400 אלף שקלים לעשרים שנה", היא נוקבת בסכום ההלוואה שהם כהורים לקחו לרגל נישואי בתם הבכורה.

"הזוג המתוק שלנו ברוך ה' התחתן ויש להם ילדה מתוקה, אבל אם לומר את האמת, זה מצב לא הגיוני שהורים מתחייבים על משכנתא כזאת כדי לחתן ילדה. למה?" היא קובלת. "אנחנו כבר בלחץ אימים מהחתונה של הילד הבא. מה נעשה? אין לנו מושג איך ניקח על עצמנו הלוואה נוספת. אנחנו כבר חנוקים".

"קיבלנו פיק ברכיים מהסכומים"

אצל רחלי ואריאל (גם הם ביקשו להתראיין בשמות בדויים), הורים לחתן צעיר, הלחץ הכלכלי הגיע ממקום לא צפוי. "שנינו אנשים עובדים ומרוויחים משכורת ממוצעת", היא משתפת בכנות. "למזלנו אנחנו די מתוכננים ומאז שהילד שלנו נולד חסכנו שקל לשקל כדי שיהיה לו סכום קטן לחתונה. ככה עשינו לכל אחד מהילדים שלנו וככה התכוונו לעשות גם הפעם", מספרת רחלי. "כשנפגשנו בשעה טובה עם ההורים, הצד השני הודיע לנו חגיגית שהוא לא מתכוון לעזור בכלום. אפס. הם הסבירו שהם מאמינים שבני הזוג אמורים לשאת בהוצאה הכספית של החתונה בכוחות עצמם. 'הם ילדים גדולים', 'גם לנו אף אחד לא עזר'. בשנייה הראשונה שתקנו, לא ידענו מה לעשות. בבית התלבטנו מה אנחנו צריכים לעשות. חשבנו אולי לקחת על עצמנו יותר בשביל הזוג הצעיר, אבל קיבלנו פיק ברכיים מהסכומים.

"כשהזוג שמע על המצב המורכב התחיל בלגן שלם. זה הגיע אפילו לחילופי האשמות בין החתן והכלה. הבן שלי, מסכן, היה בין הפטיש לסדן והתחנן שנעזור יותר. הוא היה בפאניקה אבל בעלי התעקש שיהיה מה שיהיה, אנחנו לא נחרוג מהתקציב שהיה לנו מלכתחילה בשבילו". ההורים רחלי ואריאל זימנו את הזוג הצעיר לשיחת התייעצות. "ישבנו איתם, פתחנו את הדברים ואמרנו להם שאנחנו ניתן איקס כסף, כמו שתוכנן מראש, כי יש לנו עוד ילדים לחתן ואנחנו נותנים לכולם את אותו הדבר, והם הבינו שזה המצב", מתארת רחלי את ההתמודדות עם האתגר הכלכלי שהתעורר בתוך השמחה הגדולה.

"יחד איתם עשינו חישוב מסודר מה יש להם בכל זאת, כולל הסכום שאנחנו מביאים, חיסכון קטן של הבן וסכום הכסף שהערכנו שהם יקבלו בשיקים. בדקנו מה אפשר לעשות בתקציב הקיים, שברנו את הראש איך להוזיל עלויות. בסוף הייתה חתונה מכובדת ושמחה. אומנם הייתה טיפה אי נעימות מול הצד השני וכמה ימים של מתח, אבל אחרי הכול אני חושבת שעשינו את הדבר הנכון".

ואם רחלי ואריאל התעקשו לדבוק בתקציב המוגדר שברשותם ולא לחרוג ממנו בשום אופן, הרי שבמקרה של ע' (השם המלא שמור במערכת) ההתנהלות הכלכלית הייתה לא מבוקרת וגררה בנוסף למחירים כלכליים חמורים גם מחירים בריאותיים ונפשיים לא מבוטלים. "אני רוצה לשתף בסיפור שלנו, למרות החשש שחברים מהיישוב שלנו אולי יבינו במי מדובר. מספיק שאעזור למשפחה אחת לא להסתבך כלכלית וכבר החשיפה הזאת שווה לי", היא פותחת בכנות.

לע' ולבעלה יש חמישה ילדים, שלושה מהם כבר נשואים. "אנחנו משפחה דתית לאומית נורמטיבית. בכל החתונות של הילדים קפצנו מעל היכולות שלנו, בעיקר נסחפנו עם השואו והרצון שהכול יהיה הכי יפה והכי מושלם. עשינו באולם הכי נחשב ויקר באזור, עם השמלות הכי יפות, סידורי פרחים הכי עשירים, תזמורת הכי נחשבת, בר שתייה חריפה וקינוחים הכי שווים, ואחרי כל חתונה - הבור הכלכלי שלנו רק הלך והעמיק. בחתונה האחרונה זה כבר היה בלתי נסבל, כי הציפייה מהסביבה הייתה שנפציץ באירוע מושלם ובגלל הציפיות הגבוהות לקחנו מהשוק האפור הלוואה בריבית משוגעת. העסק התדרדר עד כדי כך שבשתיים בלילה הגיעו אלינו הביתה גובים ואיימו על החיים של בעלי. זה היה מפחיד נורא", היא אומרת וקולה רועד. "בחתונה חייכנו לאורחים והכול היה נראה נוצץ ומהמם, אבל בעלי ואני ידענו שאנחנו בבעיה מטורפת ואין לנו מושג מה אנחנו עושים מחר בבוקר. לקראת סוף החתונה הוא פתאום הרגיש לחצים חזקים בחזה וטסנו למיון. היה נורא לראות אותו מתפרק ככה באמבולנס. בדיעבד התברר שהוא עבר התקף חרדה קשה", היא מסבירה.

כדי לצאת מהחובות הגדולים הם נאלצו למכור את העסק שבנו בעשר אצבעותיהם במשך כמעט שני עשורים. "ראינו את מפעל חיינו נעלם וזה שבר את הלב, אבל לא הייתה לנו ברירה אחרת. עשינו הסדרים מול הבנק להחזרת החובות בפריסה רחבה. את השיעור שלנו אנחנו למדנו על בשרנו", היא מודה, "אבל אני מבקשת ממשפחות אחרות שנמצאות לפני חתונה של הילד שלהן: אל תיכנעו לתכתיבים של הסביבה. אל תנהגו בטיפשות כמונו. תתמקדו בשמחה האמיתית של הקמת בית נאמן בישראל ואל תנסו להרשים אף אחד. תעשו חתונות צנועות ושמחות, זה עדיף מהורים מרוסקים וחסרי כול".

ברוריה קנר, יועצת לכלכלת המשפחה
צילום: באדיבות המצולמת

להתחיל מגיל אפס

מזל טוב. הבן או הבת שלכם בשעה טובה לקראת חתונה? זהו ללא ספק אחד מרגעי השיא שלכם כהורים. אבל יחד עם השמחה וההתרגשות העצומות, בשביל הורים רבים מדובר בימים לא פשוטים ובאתגר מורכב מבחינה כלכלית, שלעיתים מהווה גם קרקע פורייה למתיחות ומחלוקות בין המשפחות המיועדות. במגזר הדתי־לאומי רווחת המוסכמה שעל הורי החתן והכלה לשאת בנטל הוצאות החתונה ואף לתמוך בזוג הצעיר בתחילת חייהם המשותפים. אולם בשביל חלק מההורים מדובר בציפייה חברתית וכלכלית שאינה בגדר האפשר. בקרב משפחות רבות הוצאות החתונה הגבוהות מביאות איתן גם מתח נפשי וקושי לא מבוטלים.

ימי הקורונה, שכפו עלינו חתונות מצומצמות וצנועות, שברו הרגלים ודפוסי חשיבה ישנים והעלו שוב לסדר היום את הדיון בעלויות הגבוהות של החתונות ובנטל הכבד על ההורים. ברוריה קנר, יועצת לכלכלת המשפחה, רואה בהסברה לזוגות צעירים את הפתרון: "אני רואה את השליחות שלי בהסברה לזוגות צעירים. אני מראה להם כמה חשוב כבר ברגע שהילד נולד להתחיל לחסוך לו לחתונה. אנשים לא מאמינים לי איך בסכום קטן בכל חודש אפשר להגיע לתקציב נחמד לחתונה. זה הדבר הראשון והבסיסי שחשוב להנחיל לצעירים", היא מחדדת. "כשמגיע אליי זוג חסר אונים לקראת החתונה של הילד שלו, בלי גרוש על הנשמה, אנחנו קצת עם הלשון בחוץ כי הרי הכסף לא ייפול מהשמיים. לכן אני מקדישה את הזמן לצעירים לקראת חתונה ומדברת איתם על המשמעות של כסף שגדל ועל השקעה לטווח ארוך. חשוב להבין שהשמחה לא באה בהפתעה, הילד שנולד יחגוג 13 שנים אחר כך בר מצווה, ובעזרת השם גם החתונה תגיע בבוא היום. פעם כתבתי פוסט ושאלתי 'כמה לדעתכם עולה לחתן ילד?'. מתברר שלרוב האנשים אין מושג באיזה סדר גודל מדובר. כתבו לי 'מה הבעיה? אפשר לעשות חתונה צנועה', 'מסתדרים'. זה נכון, אבל בסופו של דבר מדובר בהוצאה משמעותית לתקציב המשפחה ויש להיערך אליה כמו שצריך".

מי קבע שההורים צריכים לממן את החתונה?

"אף אחד לא אמר שההורים חייבים לשלם. זה תלוי ביכולת של כל משפחה ובהחלטה שלה. מי שלא מסוגל, כדאי שיאמר לילדים 'אנחנו מצטערים, אבל אין לנו מאיפה לממן את החתונה'. הכול לגיטימי. אין כאן נכון ולא נכון. הכול לפי מה שמתאים למשפחה. אני פוגשת משפחות שנכנסות להלוואות על הלוואות כדי לממן חתונות, והם תקועים בהלוואות שהם לא יכולים לעמוד בהחזרים שלהן. זו לא מציאות הגיונית. הזוג הצעיר צריך להבין שלהורים שלו מגיע לישון בשקט. אני נתקלת בסיטואציות קשות מאוד, וזה קורה לצערי להורים שלא נערכים מראש", היא חוזרת ומציינת. "לכן אני יוצאת בקריאה לצעירים להבין שמהרגע שהילד שלכם נולד, תחשבו על החתונה שלו. דווקא אם אתם חושבים עשרים שנה קדימה, אתם יכולים לשים בצד סכומים מאוד קטנים כדי להגיע לחתונה בנחת. רוב ההורים יכולים לשים סכומים קטנים בכל חודש, אבל חיסכון הוא שריר שצריך לאמן אותו", היא מחייכת.

בזמן הקורונה למדנו שאפשר לעשות חתונות צנועות יותר. את חושבת שהשינוי יחלחל גם למגזר שלנו?

"קשה לי להאמין שבמגזר נוכל להגיע לחתונה של חמישים איש בחצר", היא משיבה. "יש לנו משפחות גדולות ולחתן ולכלה יש הרבה חברים ממעגלים שונים, כך שקשה לי להאמין שאפשר יהיה לעשות את הסוויץ' הזה בראש בצורה כל כך מוחלטת. אבל בהחלט אני חושבת שאפשר לצמצם יותר במספר האורחים, שזה צעד שיכול להביא לחיסכון מסוים. אנשים היום כבר לא נפגעים כשלא מזמינים אותם. יש יותר הבנה בנושא".

התמיכה הכלכלית בילדים, מסבירה קנר, לא נגמרת בגיל 18 עם סיום לימודי התיכון אלא ממשיכה הלאה בין היתר גם עם מימון אירוע החתונה והתחלת החיים. כדי להתמודד עם העול הכלכלי הכרוך בכך, מבהירה קנר, יש להגיע ערוכים מבחינה כלכלית ומבחינה חינוכית ולהציב לילדים גבולות ברורים. "התחושה שמדובר באירוע של פעם בחיים יוצרת אצל הזוג הצעיר לפעמים הרגשה שהכול אפשרי, שאין גבול להוצאות. לכן חשוב להראות לו את גבולות הגזרה. צריך לדבר ולקבוע מסגרת כספית ברורה. למשל בנוגע לשמלת כלה, יש שמלות גם ב־20 אלף שקלים ומעלה. ההורים יכולים להגביל את הכלה ברף מסוים ולומר לה למשל: 'חמודה, אנחנו החלטנו שהשמלה תעלה עד 5,000 שקלים', כי עם כל הכבוד זו שמלה לערב אחד. כדאי להציב איזשהו קו גבול הגיוני ומוסכם. אני מאמינה שההורים בחוכמה ובטוב דעת יכולים לדבר על הדברים עם הילדים שלהם".

קנר ממליצה לא להמתין לחתונת הילדים ולהקפיד על שיח כלכלי מגיל צעיר. "עוד כשהם ילדים אפשר לדבר איתם בשפה כלכלית, ללמד אותם איך הכסף עובד, להעלות את הנושאים הללו, לדבר על עלויות, על תקציב ומה אפשר להשקיע במקומות שונים. זה בהחלט נושא לשיח משפחתי".

עוד היא מדגישה את הצורך הדחוף בהכשרה כלכלית לבני ובנות המגזר לקראת יציאתם לחיים: "חשוב לדבר על זה גם באולפנות, בישיבות, במדרשות. שהצעירים שלנו יהיו מודעים לנושא. אני יכולה לספר שפניתי להמון מדרשות ואולפנות עם הרצאה על התנהלות כלכלית לקראת היציאה לחיים, ולצערי אף מוסד לימודים לא חזר אליי עם תשובה חיובית. קיבלתי כל מיני תשובות לקוניות כמו 'אין לנו תקציב לזה' או 'נראה'. אני מאמינה שמדרשה וישיבה הן מקום קלאסי ללמוד על הנושא. זה בדיוק הזמן. במגזר שלנו לא נותנים מספיק מקום לחינוך פיננסי", היא מלינה. "כסף הוא מחוץ לתחום, לא מדברים על כסף. אם כל בחור ובחורה שלנו היו יוצאים לחיים עם הבנה בנושא של השקעות וחיסכון, עם היכרות של מושגים בסיסיים בכלכלה, זה היה נראה אחרת. חשוב שהדיבור סביב זה יהיה נוכח בבית כבר מגיל צעיר. חשוב לדבר על זה כי מה לעשות, זה חלק מהחיים", היא אומרת.

"מאוד כואב לי כשאני רואה משפחות חסרות אונים לקראת חתונה. פנתה אליי אמא לארבעה ילדים בגיל לקראת חתונה ושיתפה אותי שהם בבעיה כלכלית לא פשוטה. היא שאלה איך היא יכולה בנקודת הזמן הזאת להתארגן על ארבע חתונות. זה באמת לא פשוט. הייתי רוצה שהצורך בהכנה כלכלית מסודרת לטווח הארוך יגיע לתודעת הזוגות הצעירים ושהם ישכילו להיערך מראש לטובת הילדים שלהם. יש להם 23 שנה לדאוג לפנסיה שלהם ולחתונות של הילדים. אל תגיעו בגיל 40 ו־50 למצב שתתפסו את הראש ולא תדעו מה לעשות. זה הזמן להציב יעדים משפחתיים ולדאוג לעתיד של הילדים שלכם".

לפעמים עדיף לא לעזור לילד

שי אבו, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל ובעל חברה לייעוץ כלכלי, רואה בעזרה לילדים ובתמיכה כלכלית ללא גבול צעד שהוא לא בהכרח חיובי ויש לבחון את השלכותיו: "הציבור הדתי־לאומי ביחס לציבורים אחרים משתדל מאוד להעניק לילדים שלו כמה שיותר בתחילת דרכם. העניין הוא שהרבה פעמים עזרה כלכלית לא בהכרח מולידה תוצאה טובה. לפעמים עזרה על בסיס קבוע או סיוע על בסיס כזה או אחר יכולים להניב תוצאות לא טובות. נניח זוג שההורים נותנים לו כל חודש קצבה מסוימת - הדבר הזה יכול להוליד חוסר מוטיבציה אצל הזוג. לכן אני ממליץ לא לרוץ לתת עזרה בכל מחיר", הוא מבהיר. "פגשתי בחורה שהתחתנה בגיל 20 וההורים אמרו 'היא לא עובדת, בואו נעזור לה'. בכל פעם שהיא נזקקה לסיוע אמא שלה הייתה רצה עם פנקס שיקים ומעניקה לה בלי סוף. היום הבחורה בת 40 וממשיכה לקבל מההורים. היא הפכה את המסכנות שלה, בלי שהיא שמה לב, לסוג של מקצוע ולא צמחה כלכלית. היא נשארה בתקיעות שלה. זאת דוגמה שמלמדת איך גם לא לעזור לילד לפעמים זו העזרה הכי גדולה, כי זה דוחף את הילד לפעולה, מחייב אותו להיות אקטיבי".

אבל למה לא לעזור לזוג צעיר אם אפשר בכך לרכך את היציאה שלו לחיים?

"הכול נכון והכול במידה. זה תלוי במקרה, תלוי בבשלות של הילדים, תלוי בהרבה גורמים. אין כאן כלל אחד מוחלט, אבל בציבור הדתי־לאומי יש נטייה בהחלט לעזור לילדים וכדאי לבחון גם את ההשלכות של הנתינה הזאת. משפחה שיש לה כמה וכמה ילדים, ראוי מבחינת ההורים לעשות חשיבה מוקדמת מה אני הולך לתת לכל אחד מהם".

אבו מדגיש כי יש לחשוב במבט רחב יותר על החיים שאחרי החתונה ולא רק על האירוע הבודד שנמשך שעות ספורות ומכלה את הכסף. "צריך לזכור שבסוף מדובר בערב אחד ומה שחשוב באמת הם החיים האמיתיים. אני מאמין בהצבת יעדים ומטרות כלכליות ואני מאמין שכאשר יש יעדים - כספים לא הולכים לאיבוד. כשזוג צעיר מגיע אליי אני שואל אותו: נניח שזכיתם בלוטו במיליון שקלים, מה אתם עושים? המטרה היא לעורר אותם לחשיבה כלכלית. החשיבה הזאת פותחת כיוונים ומלמדת אותם שאפשר למקסם את הכסף בשלל דרכים".

מההורים מבקש אבו שלא יתחייבו על סכומים שהם מעל ליכולתם. "פגשתי מקרים של הורים שהכניסו את עצמם לבור כלכלי. במצב כזה הרבה פעמים מדובר במהלך שישליך על העתיד הכלכלי שלהם. אם אדם מתחייב מעבר ליכולות שלו בצורה לא נכונה, הוא עלול לגרום לכך שבעתיד הוא יהפוך חלילה לנטל על הילדים שלו. חשוב מאוד שאנשים לא יגיעו למצב הזה. אני פוגש הרבה הורים שנותנים סכומי עתק לילדים שלהם, סכומים שהם הרבה מעבר ליכולת שלהם. זה מצב שצריך להיפסק", הוא קובע נחרצות. "ההורים צריכים לתת את העזרה שהם יכולים ולא מה שהם לא יכולים. חשוב שהורים לא יכניסו את עצמם לבור של חובות. ראיתי הורים שעשו חתונה מפוארת לילדים שלהם ואחרי שנה־שנתיים הילדים נאלצו לעזור להם על בסיס קבוע. ראיתי גם דברים כאלה", הוא נאנח.

אתה ממליץ שההורים ישבו ויגדירו את היכולות הכלכליות שלהם עוד טרם החתונה?

"חד משמעית. אם יש להם חמישה או שישה ילדים הם צריכים לנסות להגדיר לעצמם מה ייתנו לכל אחד מהם, לדעת איפה הם עומדים בדיוק, מה הם יכולים עוד לעשות כדי למקסם את הכסף שיש ולא להכניס את עצמם להתחייבויות שהם לא יעמדו בהן. יש רצוי ויש מצוי. אנשים צריכים להבין את הבסיס הראשוני הזה ואז יהיה להם יותר קל לפעול. לא תמיד כדאי להוציא כסף מחסכונות למימון החתונה. יכול להיות ששווה לקחת הלוואת בלון או לקחת משכנתא ולהכין את הקרקע לחתונות של שאר הילדים. צעד משמעותי כמו חיתון הילדים מצריך בחינה פיננסית רצינית ותוכנית מסודרת", הוא מסכם את עיקר שיטתו.

הורים שלא גומרים את החודש, מה הם יכולים לעשות כדי לצלוח הוצאות של חתונות הילדים?

"אני מאמין שכל משפחה יכולה להתייעל בלא מעט תחומים ולקבל החלטות כלכליות שיעזרו לה במשימה", הוא מפתיע. "למשל, אתה רגיל להתפנק על גלידה גולדה בכל שבוע? תשאל את עצמך האם זה חשוב לך עד כדי כך, או שחשוב לך יותר לא להגיע לסיטואציה שלא יהיה לך מה לתת לילד שלך כשירצה להינשא - ותחסוך", הוא אומר. "כל משפחה צריכה לשבת עם עצמה ולעשות סדרי עדיפויות. אין משפחה שלא יכולה להתייעל. הכול תלוי בסדר העדיפויות".

בנוסף לכך הוא ממליץ לבחון הוזלות אפשריות בהוצאות החתונה: "היום יש גם גמ"חים לשמלות ערב, לשמלות כלה, לאיפור ועוד. יש דברים מדהימים שיכולים להוזיל את עלויות החתונה גם בציבור הדתי־לאומי. בסוף, צריך להכניס את הערב לפרופורציה הנכונה ולהבין שזה רק ערב אחד ואת זה הרבה פעמים אנחנו נוטים לשכוח".

גם הציפיות החברתיות חייבות להשתנות, מסביר אבו: "הגיעו אליי הורים, זוג נוצץ שכולם בטוחים שהם בעלי אמצעים, ואף אחד לא יודע שבעקבות הקורונה העסק שלהם נפל כלכלית והם קרובים לפשיטת רגל. הרבה פעמים החזות החיצונית היא לא מה שיש באמת. חשוב לא לשפוט את הצד השני, ואם הוא אומר שיש ביכולתו לתת לזוג רק סכום קטן לקראת החתונה - יכול להיות שבהמשך הדרך דווקא הוא יעניק לזוג קביים חשובים, שלא מתבטאים בהכרח בכסף. מדד האושר של ילד אינו מסתכם בהוצאה הכספית שנוציא עליו, אלא יותר בערכים. עזרה לא צריכה להתבטא רק בכסף והיא יכולה לבוא לידי ביטוי גם בדרכים אחרות".

העשירים צריכים לקחת אחריות

הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר בשדרות, קורא לשינוי בתפיסה החברתית בציבור הציוני־דתי: "אנחנו פוגשים יותר מדי פעמים באנשים שעושים חתונות במחירים מופקעים, ואחרי זה הילדים שלהם הופכים במשך השנתיים־שלוש הראשונות של הנישואין שלהם לקשי יום. אין להם כסף לשלם שכירות או לעשות שבתות כמו שצריך. עיקר האחריות של ההורים היא להעמיד את הזוג על הרגליים. אבל הכול מתחיל מהחתונה", הוא קובע. "אם ההורים מכלכלים את מעשיהם ומפחיתים בצורה דרסטית את הוצאות החתונה ונשאר כסף ללוות את הזוג בתחילת הדרך, אז אלו הוצאות חתונה מבורכות. צריך להיות נוכח בשביל הזוג הצעיר בשנה־שנתיים הראשונות, וזה בלתי אפשרי אם הוצאתם כל כך הרבה כסף על אירוע החתונה. כל כך קיווינו שהקורונה תשנה את חוקי המשחק. אנשים ראו חתונות חמות וחמודות בטבע וכל כך נהנו ושמחו. הורים סיפרו על עשרות אלפי שקלים שהם חסכו בחתונות הללו והכסף הזה שנחסך, אם יש אותו, יכול היה לעזור לזוג הצעיר בהתחלה".

הרב פנדל קורא לכל הורי המגזר, ובתוכם גם למשפחות המבוססות יותר, להשתדל מעתה והלאה לערוך חתונות צנועות ושמחות: "עשינו הרבה חתונות אצלנו בקמפוס הישיבה, חתונות מאוד יפות, והוצאות לחתונה כזאת הן בסדר גודל אחר. זו חובת השעה. גם אם יש לך כסף ואתה יכול - השכן שלך לא יכול. בואו נוריד את הסטנדרט. בואו נבין מה עיקר ומה טפל. היה טוב לחזור לימי הקורונה כשראינו שאפשר לערוך חתונות פשוטות ויפות עם המון ריקודים ושמחה גדולה ובלי אולמות פאר. זו סוגיה גדולה. גם הורים שיש להם כסף - תרחמו על אלו שאין להם".

למה ראשי הישיבות לא מובילים איזו קריאת כיוון לחתונות צנועות במגזר?

"לפרסם תקנון שיקבע איקס כסף להוצאות חתונה זה שתלטני ומתנשא, וגם מי אנחנו שנקבע להורה כמה בדיוק עליו להוציא על חתונה. מצד שני, לנו יש פרספקטיבה שאין להורה, תמונה רחבה יותר על המציאות. אנחנו באים בשם מי שאין לו ונאנק תחת נטל ההוצאות וחייב לעשות חתונה מפוארת לילדים כי כך מקובל וזה מה שכולם עושים. אז אנא, תרחמו", הוא פונה בהתרגשות להורים. "חתונות צנועות הן כל כך יפות ופורצות דרך. בואו ננצל את הקמפוסים בישיבות התיכוניות, בישיבות ההסדר ובאולפנות. יש לנו מקומות יפים ומכובדים מאוד. משום מה ברגע שאין קורונה כולם חזרו לאולמות פאר", הוא מתקשה לקבל ומחדד: "בעיקר אני בא בשם השנים הראשונות, שהן החשובות והיסודיות לזוג. חשוב להשתדל לדאוג שבחור הישיבה יוכל עוד לשבת וללמוד וזה יהיה המטען לו ולבית שהקים. בואו נכניס את ערב החתונה למקום הראוי לו ונדאג לעתיד של הזוג הצעיר, ליסודות שלו", הוא מבקש.

"אני מצפה מאלה שיש להם יכולות כלכליות, שהם יתוו את הדרך ויראו שאפשר לחסוך ולכבד את החתן והכלה בחתונות צנועות ומלאות שמחה. זו חשיבה חדשה ופורצת דרך שמסתכלת על השנים הראשונות של הזוג ולא מתמקדת רק בערב אחד. הקורונה הייתה צריכה להיות בשבילנו סימן דרך, ואם נצליח לשנות הרגלים - זה יכול להיות משנה חיים לכולם".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו