קמפיין אלימות המתנחלים
קמפיין אלימות המתנחלים ללא קרדיט צילום

בכל נסיעה של שר הביטחון בני גנץ אל הכנסת בחודשי הקיץ האחרון הוא יכול היה לראות את דיוקנו במימדי ענק ממש דקות ספורות לפני הגיעו אל היעד. הוא אומנם התרגל לזה במהלך השנתיים האחרונות, שבהן התמודד ארבע פעמים כראש מפלגה בבחירות לכנסת, אבל בתקופה המדוברת לא התנהל קמפיין בחירות וגם לא נראה באופק אחד כזה. במקרה הזה, שלטי הענק שנתלו על ידי פועלים אמיצים רתומים לחבלי סנפלינג לא הוזמנו על ידי מפלגתו, אלא על ידי ארגון השמאל הקיצוני 'שוברים שתיקה'. "אלימות מתנחלים - לא במשמרת שלכם" נכתב בשלטים שעיטרו את חזית בניין רשות המיסים, ובמקביל הפיקו בארגון השותף 'בצלם' חוברת עדויות של פלשתינים על אלימות של מתנחלים כלפיהם.

הקמפיין זכה לגל שני בחודש אוקטובר, בעקבות אירועים אלימים שהתלקחו בדרום הר חברון בשמחת תורה, שבהם נפצע ילד פלשתיני מזריקת אבן. הפעם היה זה תורם של האוטובוסים לשאת את המסר הברור אל שר הביטחון והשר לביטחון פנים: "גנץ ובר־לב – זה עליכם". סערה זוטא גרמה להסרה של השלטים בסופו של דבר, אבל המסר הועבר בצורה אפקטיבית. עובדה: בסופו של דבר גנץ יישר קו עם הקמפיין.

"קיימתי הערב דיון בנושא הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון בהשתתפות סגן שר הביטחון, הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב״כ", עדכן גנץ חגיגית בחשבון הטוויטר שלו ביום חמישי שעבר. "הפשיעה הלאומנית היא תופעה חמורה מבחינה ערכית, ביטחונית ומדינית. מה שמתחיל בעץ יכול להיגמר בפגיעה בגוף ובנפש. פשעי השנאה הם השורש שממנו צומח טרור, ואנו נפעל לגדוע אותו". מאותו רגע, יש להניח, גוו הארוך של שר הביטחון נזקף בכל פגישה עם חברי הכנסת גבי לסקי ומוסי רז במסדרונות הכנסת. מה שהוא לא הבין זה שהעמותות שכאילו הניחו יד חברית על כתפו, ורמזו על ה"משמרת שלו" שבה יטפלו יחד באויב משותף, מעולם לא התכוונו לכך. המטרה האמיתית שלהן הייתה הראש של גנץ עצמו.

רגע לפני שניגע במהות, נפתח בשאלת התזמון. בחודש יולי, עת נפתח הקמפיין על חזית משרדי רשות המיסים ופורסמה החוברת החדשה של בצלם, לא הייתה אינדיקציה מיוחדת להחמרה ברמת האלימות של מתנחלים בשטחים. קשה היה להבין מה גרם לבצלם ושוברים שתיקה להעלות קמפיין כל כך יקר בעיתוי הזה. עד שבאה הידיעה של עיתונאי מקור ראשון גדעון דוקוב והציעה: עקוב אחר הכסף. מתברר שמענק בסך 993,540 שקלים הועבר לשוברים שתיקה על ידי האיחוד האירופי לטובת פרויקט העוסק באלימות מתנחלים. מדובר בכסף צבוע למטרה הספציפית הזאת ומוקצב לפעילות עד סוף 2021. לוח הזמנים התקצר, סוף 2021 נראה באופק, ופתאום בהפרש של שלושה חודשים עלו שני קמפיינים יקרים על אלימות המתנחלים הנוראית שמשתוללת.

אבל הנקודה החשובה הרבה יותר בתרומה הזאת היא שמו של הפרויקט שלטובתו ניתנה. "מערכת יחסים סימביוטית בגדה המערבית: תפיסת הרשויות הישראליות כאחראיות לאלימות מתנחלים". זוהי ההגדרה של מטרת התקצוב הנדיב, שמבליטה באופן בלתי ניתן לערעור מה באמת עומד מאחורי הקמפיין. לא המתנחלים הם המטרה אלא הרשויות בישראל. ארגוני השמאל הקיצוניים מתאמצים לקשור בין התופעה המנופחת באופן יזום של אלימות מתנחלים ובין הממשלה ורשויות המדינה, כדי לבסס את תזת העל שלהם – מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד שמבצעת פשעי מלחמה באוכלוסייה כבושה.

אלו לא תיאוריות מפותלות של פרנואידים ימניים, הדברים כתובים ומפורטים בדו"ח שהפיקו בארגון בצלם לרגל הקמפיין. "משטר האפרטהייד מבוסס על אלימות מאורגנת ושיטתית כלפי פלשתינים", נכתב שם. "סוכניה של אלימות זו רבים: הממשלה, הצבא, המנהל האזרחי, בית המשפט העליון, המשטרה, שירות הביטחון הכללי, שירות בתי הסוהר, רשות הטבע והגנים ועוד. מתנחלים הם גורם נוסף ברשימה זו, כשהמדינה משלבת בין מעשי האלימות שלהם לבין מעשי האלימות הרשמיים שלה עצמה".

בצלם ממשיכים ומתארים את התחכום של הממשלה בהפעלת המתנחלים כסוכני אלימות למטרת השתלטות על שטחים: "השילוב בין האלימות הרשמית לזו שלכאורה אינה כזו מאפשר לישראל ליהנות משני העולמות: גם לשמור על מרחב הכחשה ולטעון כי 'אלה המתנחלים' – לא הצבא, לא בתי המשפט, לא המנהל האזרחי, וגם לקדם את נישול הפלשתינים מאדמותיהם. אלא שהעובדות מאיינות את מרחב ההכחשה שהמדינה מנסה לשמור לעצמה: כאשר האלימות היא ברשות, בסיוע ותחת חסות הרשויות הישראליות – זוהי אלימות מדינה. אלו אינם מתנחלים הפועלים נגד המדינה, זוהי המדינה עצמה". ספק רב אם גנץ מודע למידת התחכום של עצמו.

השבוע המשיך הגל המתוזמן והתרומם עוד מעט בכנס מיוחד שארגנו חברי כנסת ממרצ במשכן. התאספו קיצוני השמאל – אלו שבכנסת ואלו שמפעילים אותם באמצעות עמותות מבחוץ – כדי להשתלח בציבור המתנחלים בשפה בוטה. כנסים מן הסוג הזה אומנם נערכו בכנסת במהלך השנים, אך בדרך כלל לא הצליחו להותיר אפילו רושם קל. לא כך הפעם, במסגרת הקואליציונית הנדירה שנוצרה. פתאום את הכנס המשמים גדשו שרים, חברי קואליציה שנושאים תפקידים חשובים במשכן, וממילא גם צלמים ואנשי תקשורת. בצלם ושוברים שתיקה, שנציגיהם השתתפו גם הם כמובן, חיככו ידיים בהנאה. האידיוטים השימושיים שלהם מצקצקים בהיכל השלטון על תופעה שולית של מתנחלים אלימים, אבל בדיבוריהם אלה מסייעים למסע הדה־לגיטימציה הבינלאומי שהם מבצעים למוסד שבו הם מכהנים ולכל מה שהוא מייצג.

שנת 2021 כבר קרובה מאוד לסיום, כך שניתן להעריך שהתקציב לקמפיין אלימות המתנחלים כמעט אזל, ולפחות בזמן הקרוב לא נפגוש אותו על שלטי החוצות. את הנזק שהוא הצליח לחולל, לעומת זאת, נפגוש עוד זמן רב. בני גנץ, ממש כמו הילד הדחוי בכיתה שמתלוצצים על חשבונו והוא מצטרף בצחוק גדול מתוך מחשבה שצוחקים איתו, משתף פעולה עם קמפיין שנועד להשחיר את פניו בעולם כשר ביטחון. הוא חשב בתמימותו שתמונתו המתנוססת על בנייני ירושלים נועדה למשוך את תשומת ליבו לסוגיה, ולא הבין שהיא שם כדי שלנצח קלסתר פניו של שר הביטחון של מדינת ישראל יזוהה עם אלימות נגד נכבשים נטולי זכויות.

ראיות לא מספקות

בשבוע שעבר ערכנו כאן הכנה לקראת המופע הכי טוב בעיר, והנה השבוע הוא הגיע וממש לא אכזב. עדותו של עד המדינה ניר חפץ, שהתחילה ביום שני השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים, סיפקה לא מעט דרמות משפטיות כבר בימיה הראשונים.

זה התחיל במזכר שהעבירה התביעה להגנה רגע לפני תחילת העדות. תוכנו: שלא כפי שמצוין בחומרי החקירה שהועברו לתביעה, העד חפץ טען בריענון שעבר בפרקליטות כי מעולם לא שוחח עם מנכ"ל משרד התקשורת באותם ימים שלמה פילבר, עד המדינה השני בפרשה, בענייני הקלות רגולטוריות לבזק. אין בשינוי הזה משמעות הרת גורל לתיק כולו, אך הוא למעשה מבטל את אחד מהסעיפים בכתב האישום – סעיף 83, שבו מתואר כיצד נתניהו שלח את חפץ לוודא עם פילבר שהוא דואג לענייניו של אלוביץ'.

ההתפתחות המשמעותית יותר באה לידי ביטוי בחקירה הראשית שביצע לחפץ עורך הדין אמיר טבנקין מהפרקליטות. הסיפור הכללי שמספר חפץ בבית המשפט זהה לתזה שמציגה הפרקליטות בכתב האישום. חפץ מתאר היטב את הקשר שנוצר, את השליטה המוחלטת של נתניהו בתכנים של אתר 'וואלה', את ההבנה שכל זה נעשה לשם קבלת סיוע בקידום האינטרסים של אלוביץ' במשרד התקשורת ואת החרדה שאחזה בכל המעורבים כשהבינו שנתפסו על חם. אלא שסיפורים לחוד ודיני ראיות לחוד.

רגע מביך מאוד לתביעה התרחש במהלך הדיונים שהתקיימו ביום שלישי השבוע. התובע הוביל בחקירתו את חפץ לכיוון הנאשם בנימין נתניהו. גם הפרקליטות לא התכחשה מעולם לעובדה שקשרים מסוגים ראויים יותר וראויים פחות מתנהלים בין פוליטיקאים ובין גופי תקשורת. האישום בשוחד מנסה לבסס יסוד נפשי ששונה מהותית מיחסי הקח־תן המקובלים. עו"ד טבנקין ביקש מחפץ לספר על אמירות ששמע מרעייתו של נתניהו שרה ומבנו יאיר, שיכולות לבסס יסוד נפשי כזה. חפץ אכן תיאר לא מעט אמירות שיכולות ליצור את הרושם ששרה ויאיר ציפו מאלוביץ' להיענות מוחלטת בשל הפעולות שעשו למענו, אבל אז התפרצו לדבריו השופטים. "הגברת נתניהו לא נאשמת, איך הדברים האלה רלוונטיים?" הקשתה ראש ההרכב השופטת פרידמן־פלדמן. טבנקין ניסה להסביר כי ניתן לראות בדבריה ראיה נסיבתית באשר ליסוד הנפשי של בן זוגה. כלומר, להסיק מהעובדה ששרה נתניהו ראתה בקשר שלה עם אלוביץ' עסקה גמורה שיש בה מתת ותמורה, שגם בנימין נתניהו ראה את הדברים כך. השופטים לא קיבלו, בלשון המעטה, את הקו של התביעה, ואפשרו לעד להמשיך ולספר את הדברים רק לצורך השתלשלות העניינים, אך לא כעדות ראייתית על הנאשם.

ההמשך לא היה חיובי יותר בשביל התביעה מהבחינה הזאת. ניר חפץ הדגיש בכמה הזדמנויות שנתניהו – שזכה מחפץ למחמאות באשר ליכולותיו והתנהלותו – "שם אותו במגירה מסוימת" של העבודה מול התקשורת, ולא דיבר איתו מאומה בעניינים רגולטוריים. בניגוד למה שציפינו לשמוע ובוודאי היה עושה לתביעה חיים קלים יותר, אין שום הזדמנות שבה חפץ נשלח על ידי נתניהו לשוחח עם אלוביץ' או עם פילבר על קידום ענייניה של בזק והמיזוג עם יס.

קשה לראות מנין תשלוף התביעה כעת ראיות חותכות יותר באשר לאופן שבו תפס נתניהו את היחסים עם אלוביץ'. אלוביץ' עצמו מתעקש על חפותו, ולא מסתמן לפי שעה שיעשה צעד דרסטי ויחתום על הסכם עד מדינה. האדם השני שיכול היה להוכיח יסוד נפשי של שוחד הוא חפץ, וממנו התקבלה עדות נסיבתית דרך קרובי משפחתו של הנאשם, שהשופטים לא ששו לקבל. שרה ויאיר לא נחקרו כחשודים ולא הוגש נגדם כתב אישום ועדות הם לא יכולים למסור, כך שגם מהם לא תבוא הישועה. נשאר סיכוי קטן בעדותו של עד המדינה הנוסף, שלמה פילבר, אך ספק אם משם הישועה אכן תבוא.

ועדיין, אין שום סיבה לחגוג את קריסתו של תיק 4000. השופטים בישראל נוטים לא פעם לחרוץ את הדין על פי התרשמות, ולא נצמדים לדיני ראיות יבשים על פי הספר. העובדה שבמהלך הדיון הקשו השופטים על התביעה אינה מלמדת כלום על מה שייכתב בפסק הדין, כפי שכבר למדנו לא פעם. נוסיף על כך את הלחץ הציבורי האדיר ואת העובדה שזיכוי יוריד לטמיון את אחד מהתיקים שהשקיעו בו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל הכי הרבה משאבים אי פעם, ונקבל סיכוי די נמוך לכך.

לתגובות: yoniro770@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו