על פי אונסק"ו מדובר בכלל במסגד המצוי בשטחה של פלשתין הכבושה. קבר רחל
על פי אונסק"ו מדובר בכלל במסגד המצוי בשטחה של פלשתין הכבושה. קבר רחל צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

השיח במערכת המדינית סביב אפשרות החזרה לחברות בארגון אונסק"ו שלא הצליח להגיע עמוק לתוך התקשורת, מסביר עד כמה הציבור אינו מודע לסיפור הזה, שהיה אך לפני שנים אחדות בראש הכותרות בישראל.

בחודשים האחרונים מפעיל הממשל האמריקני לחץ ומעלה בכל פגישה מדינית, כולל בביקורה של שגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומאס־גרינפילד בישראל, את סוגיית החזרה הישראלית לארגון אונסק"ו. ישראל לא שקלה באופן רציני לחזור לארגון הזה, שהחליט החלטות קשות נגדה מאז 2011 וגם לפני כן, אבל הלחץ האמריקני נובע מתוך העובדה שממשל ביידן הוא זה שמעוניין לשוב לחברות בארגון החינוך והמורשת של האו"ם.

האמריקנים לא יכולים לפי שעה לחזור אליו. פרט לעובדה שגם בצד הדמוקרטי יש ביקורת קשה על חד־הצדדיות שבה מתנהל הארגון, האמריקנים לא משלמים לו כסף כבר שנתיים ומדובר במימון של 500 מיליון דולרים. הרפובליקנים לא ירימו יד בעד התשלום שמונע מהאמריקנים להצטרף. בממשל ביידן חושבים שהסכמה ישראלית לחזור לארגון תשכנע את הרפובליקנים וגם את הדמוקרטים שמתנגדים לאופן התנהלות הארגון וחושבים שעדיף שגם ארצות הברית תדיר את רגליה ממנו. יש לציין שהאמריקנים מימנו בעבר חלק ניכר מתקציב הארגון – סכום של 80 מיליון דולרים.

במערכת המדינית שוקלים אם להיענות לבקשה האמריקנית. לישראל יש רקע רע מאוד עם הארגון הזה שלאורך שנים רבות פועל באופן חד־צדדי נגדה ומעביר באופן עקבי ושיטתי תוך שימוש ברוב ערבי מובהק החלטות קשות הטוענות שאין לה זיקה וקשר לירושלים ולאתרים קדושים כמו הכותל המערבי, מערת המכפלה והר הבית.

לכותל אין זיקה לישראל, קבר רחל הוא מסגד

ההחלטה הראשונה בעשור האחרון שהקפיצה את המערכת המדינית הייתה ניתוק הזיקה של ישראל מבירתה ירושלים והגדרת ישראל ככוח כובש בתוכה, החלטה שהתקבלה סמוך ליום העצמאות ועררה זעם רב ואף מהלך אקטיבי נגד אונסק"ו. ב־14 באוקטובר 2016 נקט בצעד ראש הממשלה היום ושר החינוך דאז נפתלי בנט. שר החינוך, יש לציין, מכהן כנשיא הוועד הישראלי של אונסק"ו. בנט החליט אז להשעות כל פעילות מקצועית עם הארגון. "כמו שפועלים נגד טרור אסלאמיסטי בתדמור וחאלב, כך צריך להתנגד לטרור דיפלומטי בירושלים. המחבל הבא ישאב את הלגיטימציה מההחלטה האומללה. ניתוק ירושלים מישראל יהיה אבן דומינו שתפגע בסופו בכל העולם המערבי".

ההחלטה הבאה של הארגון שהרגיזה עוד יותר את הגורמים המדיניים בישראל הייתה להכריז על מערת המכפלה כאתר מורשת עולמי פלשתיני. לדעת הארגון, גם הכותל המערבי הוא אתר שאין לו זיקה לעם ישראל או למדינת ישראל אלא רק לפלשתינים וכמוהו גם הר הבית, שמבחינת אונסק"ו כל הקשר שלו לעם היהודי המופיע לאורך כל ההיסטוריה אינו קיים.

ישראל הצטרפה לארגון בשנת 1949 והורחקה ממנו בשנת 1974 בעקבות חפירות ארכיאולוגיות שביצעה בהר הבית. חמש שנים מאוחר יותר ולאחר איומים אמריקניים לעצור את התקציב לארגון, התקבלה אליו ישראל מחדש. בשנת 2010 קבע הארגון כי קבר רחל הוא מסגד ואין לו שום קשר ליהודים.

המהלך הבא של הארגון, שבו חברות 195 מדינות, הביא לעימות משמעותי. בשנת 2011 התקבלה הרשות הפלשתינית כחברה מלאה באונסק"ו ברוב של 107 מדינות מול 14 מתנגדות ו־52 נמנעות. ישראל הודיעה כי היא שוקלת לעזוב את הארגון, ארצות הברית הודיעה על הפסקת המימון שלו, אבל אונסק"ו המשיך בשלו.

בחודש אוקטובר 2017, כשהנשיא המכהן הוא דונלד טראמפ, הפתיעה ארצות הברית כשמזכיר המדינה האמריקני דאז, רקס טילרסון, הודיע כי ארצו תפרוש מאונסק"ו בשל רצון לחסוך כסף, דרישה לרפורמות ובעיקר בשל ההטיה המובנית של הארגון נגד ישראל. ממשלת ישראל לא חשבה ברצינות על צעד כזה והופתעה מהודעתו של מזכיר המדינה שלא תואמה איתה, אבל לראש הממשלה נתניהו המהלך התאים והוא הודיע זמן קצר אחר כך כי גם ישראל תפרוש מהארגון. שתי המדינות עזבו את אונסק"ו בתחילת 2019.

עוד לפני שישראל פרשה הוחלט בארגון למנות כמנכ"לית את אודרי אזולאי, יהודייה מצרפת. היא טענה שפעלה רבות לשינוי התנהלות הארגון והפצירה שוב ושוב בישראל ובארצות הברית לחזור אליו. אזולאי גם נבחרה מחדש באחרונה לקדנציה שנייה בתפקיד ברוב גדול במיוחד. האתגר הגדול ביותר שלה הוא ישראל וארצות הברית.

אבל האם הארגון שינה את דרכיו תחת אזולאי ומאז שישראל וארצות הברית עזבו אותו? ביולי 2020, כשישראל כבר אינה חברה בארגון וגם ארצות הברית לא, התקיים מפגש וירטואלי של ועדת המורשת בארגון והתקבלו בו כמה החלטות אנטי־ישראליות, המרכזית שבהן בהובלת ירדן.

החלטה אחת עוסקת בירושלים וקובעת כי "כל אמצעי החקיקה והמנהל שננקטו על ידי ישראל, המעצמה הכובשת, אשר שינו או מתיימרים לשנות את אופייה ואת מעמדה של העיר ירושלים כלפי המוסלמים בטלים ומבוטלים". בהמשך ההחלטה נאמר כי "מערת המכפלה בחברון וקבר רחל בבית לחם הם חלק בלתי נפרד מהשטחים הפלשתיניים הכבושים וכך יש להתייחס אליהם".

בהחלטה אחרת ארגון המורשת מראה בלי כל בושה באיזה צד הוא תומך: "אנו מביעים דאגה עמוקה מפני הצנזורה הישראלית על תוכניות הלימודים הפלשתיניות של בתי ספר והאוניברסיטאות במזרח ירושלים". נזכיר כי מדובר בתוכניות לימוד שכוללות הסתה בוטה שהוכחה על ידי שלל ארגונים בשנים האחרונות.

כמה חודשים לפני כן כלל יריד ספרים שנעשה בחסות אונסק"ו במדינות ערביות שורה של ספרים אנטישמיים, ביניהם גם 'הפרוטוקולים של זקני ציון' וספרו של הצורר הנאצי אדולף היטלר. זאת רק חודשים ספורים אחרי שהארגון פרסם מאמר בתפוצה בינלאומית ובו הצהיר כי הוא מכיר בכך ש"האנטישמיות לא התחילה או הסתיימה בשואה".

"אין סיבה שמדינת ישראל תשתף פעולה עם התרגיל"

אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר כי אין לישראל שום סיבה אמיתית לחזור דווקא כעת להיות חברה באונסק"ו. "האמריקנים רוצים לחזור לאונסק"ו, אבל הם מנועים מלעשות זאת בגלל כל מיני בעיות פנימיות שלהם. למה אנחנו צריכים לשתף פעולה עם מהלך כזה? עלינו לומר שכל עוד מדינת פלשתין היא מדינה חברה מלאה באונסק"ו, אנחנו לא מעוניינים לחזור לשם. מבחינתנו אין שום סיבה לשנות את המצב ואת ההגנה האמריקנית שקיבלנו ומשכה אותנו לצאת החוצה", הוא מוסיף.

מהו בכלל הבסיס שהגדיר את הפלשתינים כמדינה בשביל אונסק"ו?

"אין בסיס כזה כי מבחינה משפטית לא קיימת מדינה פלשתינית. הם מבססים את הטיעון שהם מדינה על החלטה של מועצת הביטחון ששדרגה את מעמדם באו"ם. אבל החלטות העצרת הכללית לא יכולות להקים מדינות. לכן כל הטיעון שלהם שזכותם להתנהל כמדינה מבחינה משפטית אין לו שום תוקף. החקיקה האמריקנית שפועל בין היתר נגד אונסק"ו מבוססת על ההחלטה שהאמריקנים לא יתמכו או יצטרפו לארגון שמקבל את המדינה שקוראים לה פלשתין".

אז מה צריכים לענות במערכת המדינית ללחץ האמריקני?

"להגיד להם שנשמח מאוד לחזור לאונסק"ו כשמדינת פלשתין לא תהיה חברה בה. אם וכאשר יהיה הסכם בין ישראל והפלשתינים על שתי מדינות אז אפשר לדבר על זה. עד אז, כל עוד לא קיימת מדינה פלשתינית בפועל וזה סתם תרגיל פוליטי מצידם כדי להיות חברים באונסקו, אין שום סיבה שמדינת ישראל תשתף פעולה עם התרגיל הזה.

"אנחנו צריכים להזכיר לאמריקנים שההחלטות של אונסק"ו נוגדות את כל העקרונות שלנו. כשהם יחזרו בהם מכל ההחלטות שלהם נגד ירושלים ויכירו בקשר ההדוק וההיסטורי בין עם ישראל לירושלים ולאתרים נוספים, כשהם ישהו את חברות המדינה הפלשתינית עד להסכם קבע – מה שכנראה לא יקרה - רק אז ישראל יכולה לחזור לארגון".

מניסיונו הדיפלומטי מעריך בייקר שבמשרד החוץ או בלשכת ראש הממשלה יתקשו לתרץ החלטה על חזרה לאונסק"ו. "אני לא מאמין שממשלת ישראל תקבל החלטה כזאת וגם לא כשלפיד יעמוד בראשה. זה נוגד את כל המדיניות שלנו".

אלא שבמשרד החוץ נחרצים פחות בנושא. אלון אושפיז, מנכ"ל משרד החוץ, התייחס השבוע לסוגיית החזרה לאונסק"ו ואמר: "אני לא מכיר אף לחץ של ארצות הברית על ישראל לחזור לאונסק"ו, אני לא מכיר דבר כזה. אני מכיר מחשבות של ארצות הברית לחזור לארגון אונסק"ו. ראש הממשלה גם או לשכת ראש הממשלה אמרה שזה נושא שנדון בין ראש הממשלה לבין שר החוץ לפיד. יש פה עניינים שהם חשובים למדינת ישראל".

עוד מוסיף אושפיז: "אנחנו צריכים לחשוב איך מסתדר העניין של אונסק"ו בתוך מכלול היחסים שלנו עם הרשות הפלשתינית. זה לא דבר שאפשר לשוחח עליו עם האמריקאים בנפרד משורה ארוכה אחרת של סוגיות. יש לזה השפעה על הדרך שבה הקהילה הבינלאומית מסתכלת על הרשות הפלשתינית והעמדה שלנו היא שזאת לא מדינה".

"חלק מהחלפת הבייס"

מי שהיה הגורם המשמעותי ביותר בפרישת ישראל מארגון אונסק"ו הוא ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה בהווה, בנימין נתניהו. בסביבתו של נתניהו אומרים ל'בשבע' כי ניכר שאין לישראל קו מדיני ברור, שכן אם היה כזה סוגיית החזרה לאונסק"ו לא הייתה עולה על השולחן: "בנט עובד הפוך מכל דבר שהוא הבטיח, והחזרה לאונסק"ו נראית כמו המשך של הנוהג הזה. בנט יצהיר בחוץ שזה לא יקרה והמעשים ייראו אחרת. זו ממש רפיסות מדינית. למה לנו לתת לאונסק"ו כוח ולהיכנע? עד שהצלחנו להפוך את התמונה למה לנו לחזור ולהיות חלק ממנה? הארגון הזה העביר החלטות אנטי־ישראליות קשות ואנחנו לא צריכים לשוב אליו".

גורם בסביבת נתניהו ממשיך במתקפה: "המחשבה של חזרה לאונסק"ו מתחברת למדיניות הרופסת של בנט בזירה המדינית. הוא הרי היה הראשון שגינה את אונסק"ו וניתק איתו את הקשר. זה מתקשר להסכמה למדיניות 'אפס הפתעות' ולשיח סביב הקונסוליה במערב ירושלים. אנחנו היינו שקופים בנוגע למצב המדיני ועשינו כל מה שיכולנו. בנט הבטיח הבטחות מדיניות והוא נוקט בקו אחר לגמרי. הרפיסות המדינית שלו היא חלק מהחלפת הבייס שלו".

הוא גם מאשים: "את כל ההישגים המדיניים שהשגנו במשך שנים הם מחריבים בתוך חודשים ספורים. מי שלא בקיא במצב המדיני פשוט לא מבין מה קורה כאן. התקופה הזאת מקבילה למה שהתרחש לפני הסכמי אוסלו. רק 'נפגשים', רק 'מדברים'".

ובעוד האמריקנים לוחצים, יש גם את הצד הפלשתיני. כדי להתקבל בחזרה לאונסק"ו ישראל צריכה להגיש בקשה. הפלשתינים, כמובן, מעוניינים שבקשה כזו לא תאושר, ובארגון שהביע פעם אחר פעם עמדות פרו־פלשתיניות הדבר הזה עלול להתרחש. גורמים בכירים ברשות הפלשתינית אף אמרו כי הם מציבים לעצמם למטרה למנוע את חזרת ישראל לארגון. אגב, על האמריקנים, כמובן, לא נאמר דבר כזה. גורמים פלשתיניים גם טענו כי כדי להימנע ממבוכה ישראל לא תגיש בקשה לחזור לארגון עד שלא תהיה בטוחה שהבקשה הזאת תתקבל.

דבר אחד אפשר לומר בוודאות: החזרה לאונסק"ו לא רק נשקלת אלא כדברי גורם מדיני בכיר, "הנושא נמצא בדיונים בין ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד וההחלטה תוכרע ביניהם". מכלול השיקולים ייקח בחשבון את כל קשת היחסים בין ישראל לארצות הברית והסוגיות השנויות במחלוקת (לפחות אלה שהצד האמריקני חולק בהן על עמדת ישראל) – הסכם הגרעין האיראני, בנייה בהתיישבות, קונסוליה לפלשתינים בירושלים ועוד. מארג השיקולים המסובך, בעיקר של רווח והפסד ביחסים עם המעצמה הגדולה והידידה הקרובה מאוד, הוא זה שיקבע בסופו של דבר האם ישראל תחזור לארגון שירק לה בפנים שוב ושוב בשנים האחרונות, או תחליט לעמוד על שלה גם בגזרה הזאת מול ממשל ביידן בתקווה להשיג הישגים בגזרות אחרות.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו