הרב ד"ר יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נוןצילום: חזקי ברוך

הר חברון וארץ בנימין הם "סביבי ירושלים" בלשון הנביא (ירמיהו ל"ג, יג), וזה נכון קודם כל מבחינה גיאולוגית וגיאוגרפית, ומתוך זה גם מבחינה היסטורית ופוליטית; מגוש עציון צופים מגובה אלף אל בית-לחם וירושלים הנמוכות יותר, ובדיוק כך גם מפסגות ורמאללה ומהרי בית-אל שמגיעים גם הם לגובה אלף; לכן, אי אפשר באמת להפריד את עתידה של ירושלים מסביבותיה. 

למי שחי בגוש עציון (וגם הייתי שנים רבות בעפרה, בארץ בנימין) כלל לא קשה להבין את המבט הפלסטיני החותר לרצף מלא בין בית-לחם לצור-באחר, לאבו-דיס ולאל-עזריה, ומהן לענתא ולבית-חנינא עד פאתי רמאללה – רצף כזה סביב אל-קודס יוכל לדעתם להכריע את המערכה על ירושלים נגדנו, לבודד את השכונות היהודיות ואת ירושלים הישראלית בדומה למצב ששרר בשטח לפני ששת הימים, אבל עם שליטה פלסטינית בכל ההר המרכזי ועיר הבירה אל-קודס בידם; הם גם מבינים היטב, שרצף כזה יחליש מאד את ישראל היהודית, וימחק את תבוסתם בששת הימים; מי שלא לוקה בעיוורון חייב להבין, שרצף פלסטיני מחברון לרמאללה יקים בירושלים מדינת חמאס, שרצועת עזה היא רק דגם מוקטן לה, ומהלך כזה לא יביא שלום, אלא מלחמה נוראה.  

כדי ליצור רצף ישראלי ולמנוע רצף פלסטיני הקימה ישראל בדרום ירושלים את שכונת גילה, ומזרחה משם את הר-חומה, וגם את שכונת ארמון-הנציב ואת מעלה-אדומים; אולם שנים רבות נותרו פרצות ברצף הישראלי, והתנגדות בינלאומית עזה מנעה מישראל להכריע את המערכה בשטח. 

כבר לפני שנתיים החליטה הוועדה הירושלמית לתכנון ולבניה לאשר סוף-סוף שכונה יהודית בגבעת המטוס בין שכונת גילה לבין הר-חומה, אך הביצוע עוכב שוב ושוב – מדהים היה לקרוא כותרות של כלי תקשורת ישראליים המתחננים אל הנשיא האמריקני ביידן ואל שונאינו באירופה, להתערב, ושוב לעצור את הבנייה היהודית של אלפי דירות בגבעת המטוס, בטענה השקרית, ששכונה כזאת תמנע רצף בין שכונות ערביות בירושלים – ממזרח לגבעת המטוס נמצאות רמת-רחל והר-חומה! הנכון הוא, שגבעת המטוס כשכונה יהודית תמנע רצף בין צפון בית-לחם לבין בית-צפפא, וכך הפלסטינים לא יוכלו להפוך את איצטדיון טדי וקניון מלחה לגבול מאיים – בהכירי מעט את בית-צפפא, רוב תושביה נהנים מאד מקרבתם לטדי ולארנה ואין להם שום רצון להתחבר לבית-לחם וליצור גבול מאיים בשכונתם. 

להערכה עצומה ולתודה היסטורית יהיו ראויים מנהיגי ירושלים ומנהיגי המדינה אם יתמידו להוביל את הבנייה בגבעת המטוס ובעטרות, שתקטע את החלום הפלסטיני העוין; חלום זה יפגע קודם כל ברווחת אותם הפלסטינים שטוב להם בירושלים – 

הנה חוויה מפתיעה שנחשפתי לה בנסיעה בירושלים עם נהג מונית ערבי-פלסטיני: הנהג סיפר לי כי ברח מן אַל-אַריחא (=יריחו) לאל-קודס, כי 'באל-אריחא מסוכן לבחורה פלסטינית כמו הבת שלו ללכת ברחוב' בגלל השוטרים הפלסטינים, אבל 'שום שוטר יהודי לא יפגע בנערה פלסטינית באל-קודס'! 

כמובן, משפט כזה לא ייאמר לתקשורת, מפחד ברור. 

לשם איזון, אישרה הוועדה הירושלמית לתכנון ולבניה גם הרחבה משמעותית בצפון ירושלים, בבית-חנינא – אבל מי שמכיר את האזור יודע, שעטרות מפרידה בין בית-חנינא לבין רמאללה, ולכן האישור הזה לא ייצור רצף פלסטיני בצפון ירושלים אם תשמור ישראל על עטרות, כמו על גבעת המטוס ואף יותר. 

והנה אישרה הועדה המקומית הירושלמית גם את תוכנית השכונה הגדולה בעטרות, שגם היא עוכבה שנים רבות בגלל לחץ אירופאי פרו-פלסטיני; שוב יוצאים גם ישראלים פרו-פלסטינים במאמץ לגייס את אירופה ואת מפלגות 'השמאל' נגד התוכנית – 

מי שרוצה שלום באמת חייב לתמוך גם בשכונת גבעת המטוס, וגם בשכונת עטרות, כי ירושלים המוקפת ערים יהודיות סביב לה, תקטע את חלומות התַחריר והג'יהאד, ותפתח סיכוי לשלום אמת.  

חשוב להבין: 

בציבור הפלסטיני, במיוחד בהר חברון, יש כוח עצום לחמאס גם כעת, ורק קטיעה ברורה של חלומות הרצף הפלסטיניים תחזק את הכוחות המתונים יותר השואפים באמת לשלום עם מדינת ישראל היהודית.