מתן פלג
מתן פלג צילום: יצחק קלמן

עם ציון כ"ט בנובמבר, כדאי ללכת צעד אחורה ולהבין את עומק הבור. בין תכנית החלוקה שהוצעה בכ"ט בנובמבר 1947 לימינו - המצב רק התדרדר. כדי להבין זאת חייבים לחזור עשור נוסף בזמן.

בשלהי המרד הערבי הגדול ב-1936, הוקמה ועדת פִּיל על ידי המנדט הבריטי. הוועדה ביקשה לחקור את מקורות הסכסוך הערבי-יהודי ולהמליץ על צעדים מעשיים לפתרונו.

המסקנה המרכזית של וועדת פיל הייתה שצריך לחלק את ארץ ישראל ולהעניק כ- 85% ממנה לערבים.

דובר על שטח שיכלול את כל הנגב, ואת כל רכסי יהודה ושומרון על מורדותיהם, מזרחה לבקעה ומערבה אל מה שכונה לימים "המשולש", ומזרח השרון. וכן את כל מישור החוף הדרומי עד אשדוד של היום. כל זה- לערבים.

ליהודים הציעה התכנית את השארית עם כמה חורים. את מישור החוף במובן הצר של המילה. מאשדוד ועד אזור נהריה.

פתח תקווה סומנה כעיר גבול ובצפון מקו זיכרון יעקב מזרחה, נעללו העמקים- יזרעאל, הירדן ובית שאן- צפונה לצפת וכמעט עד מטולה. זהו.

אפילו בהצעה הענייה הזו, לא הסכימו הבריטים להציע ליהודים ריבונות מלאה. שכן את הערים המעורבות הציעו להשאיר בידיים שלהם, כביכול באופן זמני. בנוסף, הוצע לחצות את השטח היהודי הזעיר לשניים, על ידי יצירת פרוזדור בינלאומי המתחיל ביפו ונגמר בבית לחם דרך ירושלים.

בעוד היהודים לא דחו תחילה את ההצעה ואף דנו בה בכנסים וסימפוזיונים, סירבו לה הערבים באופן מיידי ובכך הסתיימה הפרשה. מזל. מי בכלל חושב שניתן לקיים מדינה בשטח כה צר ומוגבל?

תכנית החלוקה שהצביעו עליה בכ"ט בנובמבר באו"ם הייתה טובה יותר ליהודים בהשוואה לוועדת פיל. הנגב, מישור החוף מראשון לציון עד עכו (ללא עכו), עמק הירדן עד מטולה.

ואיפה אנחנו היום? אם למדנו משהו מן המבצע האחרון שניהלנו בעזה ומהפרעות, הרי שמדינת ישראל נהדפה לאחור בכל שטחיה ומרחביה. היא איננה שולטת שליטה חזקה ברוב שטחיה.

ישראל איבדה מיליוני דונמים בנגב לטובת התנועה האסלמית. הבניה הבדואית הבלתי חוקית פועלת ימים כלילות ליצור רצף בין עזה לחברון.

מדובר באוכלוסייה הקרובה ל-300 אלף איש, אשר חווה במשך העשור האחרון תהליכים מואצים של פלסטיניזציה, איסלמיזציה ופליליזציה.

הנגב יוצא בהדרגה מן המדינה היהודית וזו עובדה. על היישובים במזרח השרון והמשולש אין בכלל מה לדבר. גם בגליל אין רוב ליהודי ישראל.

את העוצמה הלאומנית שפרצה משם בזמן מבצע "שומר החומות" לא ניתן להסתיר. בזמן הפרעות ישובים יהודים היו נצורים והתמודדו עם מתקפות אלימות גם בגליל. בימי השיא של הפרעות יהודים באזורים הללו נסעו בשיירות ולעיתים רק בליווי חמוש.

בערים המעורבות ביצעו לינצ'ים ביהודים, חלק נרצחו. גם היום מתנכלים ליהודים הגרים בקרבת ערבים בערים הללו.

בכל רחבי יהודה ושומרון בונה הרשות הפלסטינית בכסף אירופאי על מאות אלפי דונמים, תוך יצירת טבעות חנק ייעודיות לבלימת ההתיישבות היהודית. מי שמדבר היום על חאן אל אחמר פשוט לא מעודכן, כי ישנם עוד אלפי "חאני אל אחמר" בשטחי ואף אחד לא חולם לגעת בהם.

המענה הממלכתי לנסיגה הזו, מתאפיין בדרך כלל בגישה אותה למדנו מהבריטים. קודם כל מתקפלים מול הערבים כדי לא להרגיז אותם. ובאותה נשימה מרסנים בכוח קולות ביקורת יהודיים.

אוסרים על חיילים במדים להסתובב ביפו. מודיעים לטייסים שחוזרים הביתה מהדרום להחליף ללבוש אזרחי ולשמים אקדח מתחת לירך.

כיום אלופים בצה"ל אומרים במפורש ובגלוי כי כוחותינו לא יעברו בכביש ואדי ערה. כל זה בלי לדבר על פריסת האוכלוסין במדינה ובלי להזכיר שבמחוז תל-אביב ומישור החוף מצטופפת רוב האוכלוסייה היהודית.

למעשה, מדינת ישראל נמצאת על סיפה של כניעה להצעת פיל במובן הגרוע של ההצעה. לא תכנית החלוקה מכ"ט בנובמבר אלא מצומצם הרבה יותר. זאת מגמה שחייבת להיבלם אחרת לא תישאר מדינה יהודית להוריש לילדים שלנו.

האחריות מוטלת בעיקר על אנשי המחנה הלאומי ששתקו והיו עדינים עם הממשלות הקודמות כי היו מזוהות עם הימין.

בפעם הבאה שהימין יחזור לשלטון ובסופו של יום זה רק עניין של זמן, מוטלת עלינו האחריות לבקר נמרצות מימין וללחוץ כמה שאפשר ליישום מדיניות לאומית, חזקה ונחושה. אחרת נאבד את הבית. חוסך שיבטו, שונא ממשלתו.

מתן פלג הוא יו״ר תנועת אם תרצו

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו