מאור התגוררה בדרום אפריקה עד לפני שנתיים עם בן זוגה, מוסלמי תושב דרום אפריקה. חבילה אחת ששלח לה אביה מישראל וכללה חנוכיה ונרות חנוכה שינתה את כל חייה.

״הייתי בשלב שאני בהיריון עם הבן הקטן שלי ויש לי את הבן הבכור שהיה בן שנתיים בערך. בגיל הזה כבר מתחילים להבין את עניין החגים והמסורת וחג החנוכה הוא מאוד מרגש לילדים. אני נשואה למוסלמי וגרה בדרום אפריקה. אבא שלי שלח לי חבילה עם בגדים לילדים וצעצועים והחבילה כללה גם חנוכיה מאוד פשוטה ונרות פשוטים״, היא מתארת בשיחה עם ערוץ 7.

״אנחנו גרים בסביבה שיש בה רק מוסלמים. כשקיבלתי את החנוכיה, למרות החשש, התרגשתי שהילדים יעשו את זה. בעלי אפילו אמר: ׳תדליקי, כל עוד זה ייעשה בהיחבא זה יהיה בסדר״, מספרת מאור.

לדבריה, ״באותו חנוכה, בגלל שהיתה לנו מאפייה משפחתית ליד הבית והייתי איתם בקשרים מאוד טובים, ביקשתי מהם להכין כמה סופגניות. ממש התרגשתי, בעלי היה בעבודה, הייתי עם הילד בבית והדלקנו נרות והתחלנו לשיר. כשבעלי הגיע הביתה הוא ראה את זה ולימדתי אותו לומר חנוכה שמח״.

אבל אז אירעה תקרית ששינתה את מהלך הסיפור. ״ההורים שלו באו אלינו בהפתעה ממש כשהוא חזר הביתה ושכחתי לגמרי שהנרות עוד דולקים. אבא שלו מאוד כעס עליו שהסכים לעשות את זה. הוא שם את החנוכיה בכיור, כיבה את הנרות, יצא החוצה וזרק את החנוכיה לזבל. הרגשתי מאוד מושפלת, שאני צריכה לוותר על המהות שלי ועל הדת שלי״.

שיחה עם מאור
צילום: ערוץ 7

״אחרי זה היתה התפוצצות גדולה בבית. בעלי היה חלש אופי ובכל פעם שהמשפחה שלו נכנסה לתמונה דברים היו אחרת, כי מבחינת ההורים שלו, הנכד המוסלמי שלהם לא יכול להדליק נרות חנוכה. נאלצתי לשכוח מחגים יהודיים וממסורת כולל להדליק נרות שבת בבית״, מוסיפה מאור.

״באותה שנה שאירע האירוע עם החנוכייה, עם תחילת הקורונה, בעלי נהיה מאוד אלים. פניתי לסוכנות היהודית בדרום אפריקה, פניתי ליד לאחים ועשו לנו סוג של חילוץ מהבית. אני כבר ילדתי את אמיר בני הקטן ומיכאל הבכור שלי היה בן שלוש והוא ילד נכה. חילצו אותנו למבנה של הסוכנות היהודית והיינו תקועים בדרום אפריקה כתשעה חודשים בגלל בעיות הקורונה וגם בגלל שהאב לא היה מוכן לחתום על שחרור שלנו״, היא מספרת.

אחרי חודשים ארוכים בדירות מסתור בעיקר בגלל חשש לעתידם, פעלו גם ביד לאחים וגם בסוכנות היהודית ללחוץ על האב לאפשר למאור וילדיה לעזוב את המדינה. ״יד לאחים מאוד עזרו לי בכל התקופה והצליחו לשכנע אותו לחתום, אחרי שהבין שלבן הבכור שלנו מאוד קשה והוא אפילו נהיה חולה מזה. ביום שהוא חתם יצאנו מדרום אפריקה״.

היא התקבלה בארץ ברגשות מעורבים. ״להורים שלי היה מאוד קשה. באתי מבית מאוד מסורתי ועד היום קשה להם עם העובדה שאני נשואה למוסלמי. אני מקווה שיום אחד הם יצליחו להבליג על זה, כי עשיתי שינוי מאוד גדול מאז שחזרתי לארץ עם הילדים״.

הדלקת נרות חנוכה השנה מרגשת מבחינתה במיוחד. ״אתמול הדלקנו נרות בפעם הראשונה ביחד כל המשפחה, עשיתי וידאו ושלחתי את זה אפילו ליד לאחים כי זה היה מאוד מרגש. מיכאל יודע רק אנגלית ולימדתי אותו לומר את ברכת הדלקת הנרות וזה היה מאוד מרגש. העניין הוא לא רק הדלקת הנרות אלא לחיות בלי פחד, בדת שלך״.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו