למסתכל מהצד החיים של הזמר והמוזיקאי אוריין שוקרון, מי שמגזין פורבס הכתיר כאחד משלושים הצעירים המשפיעים בישראל, עשויים להיראות ורודים במיוחד.
הוא מתחזק קריירה מפוארת כמנצח של התזמורת האנדלוסית ויחד איתה הוא מטייל ומופיע בעולם, אם כי פחות בתקופות וריאנטים, ופוגש אנשים ותרבויות חדשות. הוא גר בדירה מהממת בירושלים, עטוף בחברים ומשפחה שאוהבים אותו והוא אותם, בקיצור, בלי עין הרע הכל מושלם. על הנייר לפחות.
"יש לי וידוי" הוא כותב היום, "האמת היא שאין שבוע שעובר בלי שאני מרגיש שאני לבד. בודד ממש. זה יכול להיות במוצ״ש, שאין עם מי לצאת בספונטניות כמו בתקופת זוגיות אינטנסיבית. או בסעודת שבת בבוקר שלא הספקתי לקבוע איפה לאכול, אז אני בדירה סוליקו עם החמין והקיגל הירושלמי".
"זה יכול לתפוס אותי דווקא כשאני עם כל המשפחה האהובה שלי בחג או סתם בביקור קצר. למה אני עוד לא נשוי עם ילדים, ואיך לא הבאתי נינים ונינות לסבתא כמו שהיא מתפללת. למה אני לא מחליף חיתולים, מסיע לגנים, אוסף מהחוגים, מכין ארוחת ערב ומשכיב אותם לישון. למה?"
"ואז מגיע הרגע שאני צוחק על עצמי ואומר, אוריין נשמה -תסתכל על עצמך. נראה לי שאתה עוד לא מוכן לכל זה. לא סתם המסלול שלך רצוף חוויות ספציפיות שרק אתה עברת. וכאלו שלא עברת. הבחירות שלנו הופכות אותנו לראשונים שסוללים את הכביש של חיינו. לכל אחד יש כביש אחד. את הכביש האחד והמיוחד שלו. לכל אחת יש את הדרך הייחודית לה להלך ולהאיר בעולם".
"אני רוצה שבאמת נצליח להאמין בזה. נשחרר את הרצון להיות מושלמים, לשים וי על כל העמודות, להסתכל לצדדים ושכולם יגידו ״וואו״!!. אני חולם שפשוט נחזור הביתה, ונתאהב בדרך שלנו. גם אם היא ארוכה, בלתי צפויה, עם עליות וירידות עד שאנו מאבדים את תחושת הכיוון לפעמים. אבל זו הדרך שלנו. היא רק שלנו. אז בואו נהיה שלמים איתה. היא תמיד עלולה להפתיע לטובה".
"אהה ודבר אחרון חביב" הוא מסכם, "תודה מכל הלב לכל מי שהולך/ת איתי את הדרך הזו. זה גורם לי להרגיש גם לא לבד".