יונתן סורוצ'קין
יונתן סורוצ'קין צילום: פורום קהלת

ביטול משטר המכסות בביצים הוא צעד בלתי נמנע, חשוב להבין את המצב הנוכחי, ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה שר החקלאות קובע כמה ביצים מותר לאזרחי ישראל לאכול, ועל כן הוא מחלק זכות לגדל תרנגולות, זכות זו קרויה מכסת ביצים. אגב מי שעובר על החוק, צפוי להשמדת הלהקה בנוסף לקנס.

זהו מצב יחודי בעולם ושריד אחרון לשיטת ניהול חקלאי סובייטית (סובייט הוא מועצה ברוסית). לתכנון המשק החקלאי באמצעות מכסות ישנם חסרונות רבים:

החסרון הראשון הוא מחסור מלאכותי, על מנת ששיטת המכסות תעבוד, והמגדלים ירוויחו מצמצום ההיצע יש צורך במחסור מלאכותי. המחסור אומנם מתגלה בחגים באופן קבוע ולעיתים במהלך השנה, אך בפועל הוא גדול בהרבה. המחירים הגבוהים של הביצים מונעים מאנשים לרכוש את הכמות הרצויה להם, וההיצע של הביצים נמוך בהרבה מההיצע שאמור היה להיות בשוק חופשי. זהו הביקוש הסמוי ומשמעותו פגיעה ברווחה.

החסרון השני של משטר המכסות הוא הגברת האי שוויון. מחיר הביצים בישראל הוא החמישי בגובהו בעולם, רק בארבע מדינות הביצים יקרות יותר וארבעתן עשירות מישראל. אם מתחשבים במדדי הכנסה או כח קניה, ישראל היא המקום היקר ביותר לקנות בו ביצים בעולם המפותח. היוקר הזה מתבטא באופן שונה בשכבות אוכלוסיה שונות. בעוד העשירונים העליונים אדישים יחסית למחיר הביצים, בעשירונים התחתונים יוקר הביצים משפיע משמעותית על עלות סל המוצרים. השכבות החלשות הן הנפגעות העיקריות ממשטר המכסות.

החסרון השלישי נוגע למבנה משק הלול, כיום הלולים בישראל קטנים, צפופים, בעלי שיעור מחלות גבוה, ומייצרים זיהום רב. הסיבה לכך היא משטר המכסות המשמר את חוסר היעילות ומונע תחרות. איחוד הלולים יאפשר שיפור ביעילות הלולים, והורדה בעלות אחזקתם, כמו גם הורדת התחלואה ושיפור רווחתן של התרנגולות. שיפור היעילות הזה יאפשר גם את הגדלת הרווחיות וגם את הורדת המחיר הסופי לצרכן.

מחיר הביצים בישראל גבוה ב50% ממחירן באירופה וב70% ממחירן בארה"ב, ותמורת המחיר הגבוה האזרחים בישראל מקבלים מוצר נחות, במחסור, הסובל ממחלות ובעיות תברואה וזיהום.

ביטול המשטר יאפשר את הגדלת כמות הביצים המיוצרות במקביל להורדת המחיר, דבר המאפשר רווח כפול לצרכנים, ישפר את היעילות הענפית ואת תנאי התברואה בלולים, יקטין תחלואה ואפילו ישפר רווחת התרנגולות.

יתרון נוסף של ביטול משטר המכסות הוא הירידה בעסקנות, קיומו של המשטר מחייב פקידות ענפה, מועצות, ארגונים ולוביסטים הניזונים מהכוח הפוליטי שהמכסות מביאות ומהניסיון לשמר את כוחם הפוליטי של עסקני הביצים. בינם לבין האתוס של החקלאי והתלם של המחרשה האחרונה קיים פער גדול.

לשרי האוצר והחקלאות יש כעת הזדמנות נדירה לבצע צעד חברתי משמעותי שיועיל לשכבות הנמוכות אך במקביל ייעל ענף חקלאי שלם ויקדם את ישראל למקומה הטבעי כמדינה מתקדמת.

הכותב: יונתן סורוצ'קין, חוקר בפורום קהלת

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו