יהודים אנחנו
יהודים אנחנו צילום: באדיבות המשפחה

מתי אמא שלי נולדה? איני יודעת. בתעודת הזהות שלה אין תאריך מדויק.

אמא שלי נולדה בדצמבר 1937, כנראה בסמוך לחג החנוכה או בחג עצמו, ערב מלחמת העולם השניה. בגיל שנה וחצי יחד עם משפחתה היא התחילה מסע הישרדות מפרך. במסע הזה היא איבדה את הוריה וארבעה מתוך תשעת אחיה.

כשהם הגיעו לבוכרה מותשים ומזי רעב חלתה אמי בטיפוס ואושפזה בבית חולים. מחוץ לבית החולים נשארה אחותה ציפורה, אז בת 11, לטפל באחים הקטנים ששרדו.

כשציפורה שמעה שהסוכנות היהדית מקימה מחנה מעבר ליתומים בטהרן היא קיבלה החלטה אמיצה ולמרות אזהרות האחיות בבית חולים היא הוציאה את אמי וביחד הם החלו מסע נוסף לכיוון טהרן.

ב- 23 בפברואר 1943 הגיעו 713 פליטים משואת אירופה, הלא הם ילדי טהרן, לחוף מבטחים.

אמי, שהיתה אז ילדה בת חמש, נקלטה בקיבוץ יבנה שם גדלה וחיה, עד שפגשה את אבי והקימה איתו את ביתם ב-1960 במושב נחלים.

איני יודעת מתי בדיוק נולדה אימי, אך אנו חוגגים לה יומולדת בחנוכה. מתוך תחושה שנעשה לנו נס. ילדת טהרן שכמעט לא שרדה את המלחמה, היא היום אמא לחמישה ילדים, סבתא ל- 30 נכדים וסבתא רבא לעשרות נינים, כן ירבו!

את הסיפור הזה אני מספרת מידי שנה לילדים שלי בחנוכה.

לפעמים זיכרון משפחתי עמום של החיים בבית אבא והמסורת שהיתה נהוגה בו יכולים להשאיר משפחות שלמות בחיק היהדות. אמי ניצלה בזכות אחותה, שידעה שיהודים יכולים לקבל מקלט במחנה המעבר שהקימה הסוכנות היהודית בפהלבי שבפרס (על יד טהרן).

כשהשתלבתי בעבודה בעתים, הבנתי כמה לא פשוט היה יכול להיות הסיפור שלנו אם משפחתה של אמי היתה מגיעה לארץ היום. מה שעזר בשנות ה-40 של המאה שעברה הוא הסיפורים והעדויות האישיות. מסמכים לא היו. משפחתי חבה חוב גדול לדודתי, האחות הגדולה של אמי שידעה את שורשיה, וזאת למרות שלא היו שום מסמכים שהעידו על יהדותה של המשפחה. עדות של אחות גדולה הצילה משפחה שלמה.

היום, במדינת ישראל של שנת 2021 אנו חווים מציאות אחרת לגמרי. עדויות של בני משפחה ששמרו על המסורת כבר לא מספקות כהוכחה ליהדות, ואפילו במסמכים שנראים כשרים לגמרי מטילים ספק ומוצאים הוכחות מופרכות שהיה לכאורה אימוץ במשפחה ולכן השורשים אינם יהודים.

הנחת המוצא כיום היא הטלת ספק, כך הגענו למצב שמטילים ספק ביהדותם של מעל מיליון איש שעלו מבריה"מ מתוקף היותם יהודים מצד האם. ככל הנראה אם אמי היתה מגיעה היום לישראל, כשידוע שהגיעה דרך טהרן בה התקבצו כ-23,000 פליטים פולניים לא יהודיים, שבתוכם רק 1000 ילדים יהודיים, האם היו בהכרח מאמינים לה ומגדירים אותה כיהודיה? ככל הנראה לא היו מאמינים לה והיא היתה צריכה להוכיח את יהדותה.

אנחנו בעתים מאמינים שאם משפחה הגיעה ארצה על בסיס מסמכי עליה שבדקו את יהדות המשפחה, אין צורך לפשפש בהיסטוריה ובארכיונים ולבקש מהם להוכיח שוב את יהדותם בבואם להינשא.

דפי פורר קרמר היא מנהלת ארגון עתים

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו