כשהייתה חנה סנש בת 12, כתבה שיר חנוכה שאותו הכתיבה לסבתה. השיר מעורר ההשראה נכתב בהונגרית בדצמבר 1933 ונמצא בארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית, כך מפרסם העיתון 'ישראל היום'.
סנש נולדה בהונגריה ביולי 1921 והיתה ציונית. ב־1939 עלתה לארץ ישראל והיתה ממקימי קיבוץ שדות ים. ב־1943 התנדבה לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית.
סנש, שהיתה צנחנית ומשוררת, צנחה ליד הגבול ההונגרי, חצתה את הגבול להונגריה ונתפסה. היא נחקרה בעינויים והוצאה להורג ב־7 בנובמבר 1944 כשהיא בת 23 בלבד.
השיר לחנוכה שכתבה חנה סנש בילדותה נוגע ללב: "יום חנוכה, מתלקחים הנרות, כל לב יהודי מתפעם אדירות/ מחזות עתיקים על ליבנו עולים, עמים שחלפו, עתיקים, גדולים/ ימי סבל מצרים, ממלכת יוון, ואת כוחותינו לא שיבר כל שלטון/ נשאנו תורתנו ממקום למקום, ממנה שאבנו אמונה ותום/ נדדנו בישימון רעבים מרודים, אך איתנו אלוהים - לא נהיה גלמודים/ ואנחנו צאצאים לאבות כמוהם, לא ניוואש. כי נוסיף הילחם/ הנרות הללו יעודדונו בכל עת, אל תירא ישראל, עוד חזון למועד".