חשש, לא פאניקה

כמעט שנתיים לאחר שהגיע לעולם, נגיף הקורונה מוליד שוב בהלת ענק כלל־עולמית.

לראשונה מאז שהוסרו הגבלות התעופה הדרמטיות ברוב מדינות המערב, השמיים שוב נסגרים. הסיבה לבהלה הנוכחית היא וריאנט האומיקרון, הווריאנט האחרון שזוהה לנגיף הקורונה ואותר במעבדות הריצוף הגנטי בדרום אפריקה.

נכון לכתיבת שורות אלה מעט מאוד ידוע על הווריאנט החדש. הדבר העיקרי שידוע עד כה על האומיקרון הוא מספר המוטציות החריג שעבר לעומת הווארינטים הקודמים. כך לדוגמה, בעוד וריאנט הדלתא עבר כעשר מוטציות שונות באזור חלבון המעטפת של הנגיף, האומיקרון רושם לא פחות משלושים.

הנתון המטריד ביותר מגיע מהאזור הספציפי שעבר את עיקר המוטציות בווריאנט החדש. אם עד כה הווריאנטים השונים עברו מעט מאוד מוטציות באזור הקישור של חלבון המעטפת שלהם, כשבדלתא התגלו שתי מוטציות, באומיקרון מדובר על 15. הנתון הזה חריג מכל מה שציפו לו המדענים בעולם, שהעריכו שגם הווריאנט שיגיע אחרי הדלתא ירשום בין שניים לשלושה שינויים באזור שנקשר לתאי הגוף.

השינויים הרבים הללו הם אלה שהולידו את החשש הגדול בבירות העולם כולו והובילו לצעדים הדרסטיים שראשי המדינות מכריזים עליהם בימים האחרונים. הסיבה לכך היא שחלבון המעטפת הוא החלק שבאמצעותו הווירוס נתפס בתאים בגוף האדם. במילים אחרות, זאת הדרך שבה הווירוס מתרבה. החשש הוא שבגלל היקף השינויים הגדול אנו עלולים לראות מצד אחד ירידה משמעותית ברמת החיסוניות של מחלימים או מחוסנים ומצד השני נגיף שמשתכפל ומדביק ביעילות רבה יותר.

מנתונים ראשוניים שהתקבלו בישראל עולה שמי שקיבל מנת בוסטר מוגן בכ־90 אחוזים מפני הדבקה - ירידה קלה מהנתון בזנים הקודמים - ומוגן ממחלה קשה במידה זהה לזן הדלתא. גם גורמי בריאות אמריקניים מעריכים בימים האחרונים כי לחיסון השלישי תהיה השפעה גבוהה על רמת החיסוניות מפני האומיקרון, גם אם רמת היעילות של החיסונים השונים תיפגע לעומת הזנים הקודמים, ועל כן ממליצים לכל אדם שיכול - להתחסן במנה שלישית. לצד ההערכות והנתונים המעודדים הללו, חשוב לציין שהם ראשוניים בלבד, ויעברו עוד שבועיים עד לקבלת הנתונים של חברות החיסונים השונות.

בנוגע לפרטים נוספים על הזן החדש, אין בשלב זה די מידע אלא הערכות ברמות ביסוס שונות. הנחת המוצא היא שהנגיף מדבק הרבה יותר מאשר זן הדלתא, שהוא היום הדומיננטי בעולם. לפי הנתונים הראשוניים מישראל מדובר בקצב הדבקה של פי 1.3 לעומת הדלתא, שהיה בעל קצב ההדבקה המהיר ביותר מפרוץ המגפה. אלא שהנתונים שמגיעים מדרום אפריקה מלמדים על קצב גבוה בהרבה, עם זינוק דרמטי בתחלואה בשבועיים האחרונים. יחד עם זה, גם נתונים אלה טרם הוכחו וייקח עוד זמן עד שיהיו נתונים מדויקים.

בנוסף לכך, ישנם רמזים בשלב זה כי הווריאנט החדש פחות אלים מקודמיו, שכן עד כה לא התפתחו מקרים של תחלואה קשה מבין המאומתים בזן זה. יחד עם זאת, המומחים ברחבי העולם מדגישים שמכיוון שהמאומתים הם צעירים, שלרוב מפתחים מחלה קלה יותר, לא ניתן לקבוע מסמרות בנוגע לרמת הסיכון למחלה קשה בווריאנט החדש.

חשש, לא פאניקה

"החשש הוא דבר חיובי, אבל לצד זה לא בטוח שצריך להיכנס לפניקה רחבת היקף", אומר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטה תל אביב וחבר עמותת מדעת. "יש יותר ממקום להאמין שהחיסונים יהיו יעילים במידה מספקת, כי למרות שאנחנו מדברים על מצב חריג למדי של 30 מוטציות שעבר הנגיף, זה עדיין מתוך כ־1,500 חלקים שמרכיבים אותו. כלומר הרוב המוחלט עדיין דומה. עם זאת חייבים לזכור שהדבר הכי חשוב, לצד התחסנות, הוא שמירה על הבסיס: מסכות".

עד כמה חסר לנו מידע על האומיקרון?

"אני אגיד את זה בצורה הבאה. אנחנו לא יודעים כמה זמן לקח למוטציות האלה להיווצר, האם הן נוצרו אצל שורה של אנשים, ואז היקף המוטציות לא עד כדי כך חריג, או שכולן התפתחו בגופו של אדם בודד. אין לנו מושג כמה זמן הווריאנט מסתובב בשטח ואפילו לא באיזו מדינה הוא נולד. אנחנו יודעים שאיתרו אותו לראשונה בדרום אפריקה, אבל די ברור שלא שם הוא התפתח. במילים אחרות, אנחנו לא יודעים כמעט כלום".

כאמור, העובדה שמעט מאוד ידוע על הווריאנט החדש, לצד העובדה שמה שכן ידוע מעורר חששות רבים, הובילו ממשלות ברוב העולם לנקוט בשורה של צעדים כדי למנוע את התפשטותו, ובדגש על סגירת השמיים. מי שהייתה מהראשונות שנקטה צעד זה, והייתה זו שנקטה את הצעד החריף ביותר, היא ישראל.

אחרי כישלון ההתמודדות עם הגל הרביעי, ומדיניות שעלתה בחייהם של יותר מ־1,700 בני אדם, ממשלת בנט החליטה על שינוי כיוון והגיבה לאומיקרון במהירות. לא מדובר בעניין של מה בכך. הצעדים שישראל נקטה הם דרסטיים למדי, ומזכירים מאוד את צעדי ממשלת נתניהו בימים של פרוץ המגפה. ההחלטה העיקרית שהתקבלה היא סגירת השמיים לחלוטין למי שאינו אזרח ישראלי, למעט חריגים שיאושרו בוועדה מיוחדת. בנוסף לכך, כל ישראלי מחלים או מחוסן שחוזר מחו"ל יהיה מחויב בבדיקות PCR ובבידוד ביתי עד לקבלת תשובה לבדיקה השנייה שתתבצע ביום השלישי לבידוד. ישראלי לא מחוסן או מחלים ייאלץ להיכנס לבידוד ביתי של שבעה ימים מהנחיתה, ויוכל להשתחרר ממנו רק לאחר תוצאה שלילית בבדיקה ביום השביעי. מי שחוזרים ממדינות אפריקה יחויבו בבידוד במלוניות קורונה שחוזרות לחיינו לאחר חודשים ארוכים.

הצעדים הישראליים די חריגים. רק שתי מדינות נוספות סגרו את השמיים לחלוטין, למעט כניסה לאזרחי המדינה תחת מגבלות, והן מרוקו ויפן. שאר המדינות הטילו מגבלות ספציפיות על דרום אפריקה והמדינות הסובבות אותה. חלקן הגדילו את ההגבלות על יבשת אפריקה כולה.

"אם על הטיפול בגל הרביעי הממשלה מקבלת ציון נכשל, עד עכשיו לטיפול באומיקרון היא מקבלת ציון מאוד גבוה, קרוב למושלם", אומר מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "ההחלטה המהירה לסגור את השמיים היא הדבר הנכון לעשות כשאתה עוד לא יודע עד כמה מסוכן יהיה הזן החדש. אבל זה יותר מזה. אנחנו רואים שינוי תפיסה של ממשלת ישראל אחרי הכישלון הקודם, וזה להקדים את הנגיף ולא להיות מאחוריו".

לדברי רובין, לתרגיל שנערך ממש בשבועות האחרונים הייתה השפעה מכרעת על התגובה הזריזה. "מדינת ישראל הייתה היחידה בעולם שתרגלה תרחיש כזה בדיוק, של וריאנט שאנחנו לא יודעים עליו כמעט כלום ויש חשש גדול מאוד שהוא עלול לעבור את המערכת החיסונית. עשינו את זה לפני כמה שבועות. זאת הסיבה שישראל ידעה להפעיל את כל המערכות כדי לאתר באופן מיידי מאומתים בזן החדש ולעשות את מה שצריך כדי לצמצם את ההתפשטות שלו כמה שיותר מהר. בעיניי צריך להסיר את הכובע על ההתנהלות הזאת והסקת המסקנות מהגל הרביעי".

עד כמה מדובר בשינוי תפיסה דרמטי?

"מקצה לקצה כמעט. גם בגל הרביעי היינו הראשונים בעולם שנקטו צעד דרמטי. אז זה היה הבוסטר, אבל הסיבות היו שונות לגמרי. אז זה קרה כי התרשלנו ושמרנו על השמיים פתוחים למרות שהחלה עלייה בתחלואה, והיינו הראשונים בעולם שספגו דעיכה בחיסוניות. הפעם זה הפוך. היינו אחת המדינות הראשונות בעולם שאיתרו את הזן החדש לא בגלל רשלנות אלא להפך, בגלל שהגבנו מהר כדי לנתר את החולים הרלוונטיים".

בזמן כתיבת הכתבה אותרו בישראל 44 חולים בזן החדש, 29 מהם עדיין ברמת חשד נמוכה. לצד ישראל, יותר מ־12 מדינות נוספות כבר איתרו מאומתים באומיקרון. מהדורות החדשות ברחבי העולם מציינות כבר כמה ימים את הצעדים המהירים של ישראל ומציבות אותה כדוגמה להתנהלות העולמית באומיקרון. רובין סבור שהעובדה הזאת מעידה על כך שלישראל יש חלק חשוב בתגובות השונות בעולם לזן. "אגיד את זה ככה: כמו שזה נראה, בלי התגובה הישראלית המהירה והחדה היינו רואים עיכוב משמעותי בקבלת ההחלטות באירופה ובארצות הברית. יש לנו לא מעט נתונים שמלמדים על כך שבריטניה קיבלה את ההחלטה להטיל מגבלות על דרום אפריקה, למרות הקשר ההדוק בין שתי המדינות, בגלל ההחלטות שהתקבלו בישראל. וכשבעולם רואים שישראל מטילה מגבלות חמורות מבינים שיש כאן משהו שצריך לשים אליו לב. וכשבריטניה שלא נזהרה יתר על המידה לאורך השנתיים האלה עושה אותו דבר בנוגע לאפריקה, מבינים שמדובר באירוע עם פוטנציאל חמור. הפעם אנחנו אור לגויים".

לצד המחמאות שישראל מקבלת על הצעד המהיר, יש גם מי שמזהירים מהסכנות שבסגירת השמיים, במיוחד סגירה נקודתית לדרום אפריקה. בימים האחרונים בכירי הממשל במדינה האפריקנית כועסים על ההחלטה לעצור את הטיסות מהמדינה, שחלק בלתי מבוטל מהכלכלה שלה מושתת על תיירות, שגם כך נפגעה אנושות במהלך השנתיים האחרונות. נשיא דרום אפריקה, סיריל רמאפוזה, אף הגדיר את הצעדים הללו כ"עונש על המדינה שאיתרה את הזן החדש, למרות שהוא לא פרץ בה", והוסיף כי הוא מאוכזב מהמגבלות הללו. לצד זה הודיע שישקול להטיל חובת חיסון על אזורים שבהם יש התפרצות נרחבת, חלק ניכר מהם סובבים את העיר הגדולה במדינה, יוהנסבורג.

"אני לא בטוח שההחלטה להטיל איסור טיסה ספציפי לאפריקה ובעיקר למדינות הדרומיות ודרום אפריקה היא צעד חכם. המסר שאנחנו מעבירים לאפריקאים הוא שלא שווה להם לאתר את הזנים החדשים. צריך להבין, יש לדרום אפריקה מעבדות ריצוף גנטי ברמה של הטופ העולמי. לכן הם מאתרים מהר זנים חדשים. האמירה שאנחנו שומעים מראשי המדינה שם שהעולם מעניש את דרום אפריקה על הגילוי די נכונה. יש בזה המון בעייתיות", אומר קובילר.

אבל זה לא צעד יעיל? אנחנו יודעים שמקור הזמן באזור ההוא, וכמעט כל המאותרים בו הגיעו ממדינות באפריקה הדרומית או מאנשים שנדבקו על ידי חוזרים משם.

"נכון, אבל זאת בדיוק הבעיה. קצת איחרנו את הרכבת בנושא. הזן כבר נמצא בישראל, ובטח שהוא נמצא בהמון מדינות באירופה, כאשר כל יום אנחנו מגלים עוד ועוד מדינות שהאומיקרון שם. אם כבר הולכים על הצעד של סגירת השמיים, כדאי היה להפעיל אותו בצורה מוחלטת, על כל המדינות ולאורך כל השנתיים האחרונות. וכשמדברים על סגירת שמיים אין הכוונה שאין יוצא ואין בא. אלא שכל מי שמגיע לארץ מחויב בבידוד של שבוע במלון בישראל. ככה כל מי שיצא לחופשה היה יודע שהחופשה תהיה ארוכה בעוד שבוע, והיא תהיה בחדר מלון סגור. כתוצאה מזה היינו חוסכים גם את שלושת הגלים הקודמים ומקלים דרמטית על הכלכלה הישראלית".

ועדיין, ישראל הלכה בכיוון הזה, אם כי עדיין הטילה הגבלות חמורות יותר על אפריקה. זה לא יעזור למנוע התפשטות של הזן בארץ?

"זה יעזור, אבל בצורה מוגבלת משהו, כי הווריאנט כבר כאן. אנחנו רואים שהמספרים הולכים וגדלים. רק השבוע היו שני רופאים שאותרו בכנסים כחולים באומיקרון. ברור שזה עדיף על מצב שבו אין הגבלות על טיסות. אבל לדעתי כדאי להשאיר אותן לכל הזמן, ולא ספציפית כלפי האומיקרון. בסוף אנחנו חוששים שיבוא עוד זן, ואולי הוא יהיה גרוע יותר מאומיקרון. אבל שוב, החשש הכי גדול הוא מכך שנעודד את הדרום־אפריקאים לא לחפש זנים חדשים".

אפריקה תחילה

הסוגיה האפריקאית מקבלת בזן הנוכחי את הזרקור שהייתה אמורה לקבל לפני חודשים לא מעטים. כבר חודשים ארוכים במיוחד ברור שהיבשת מהווה מצע מושלם להתפתחותם של וריאנטים חדשים, כשאומיקרון הוא השני מתוך ארבעת הווריאנטים החמורים של הקורונה שנוצרו ביבשת. הסיבה העיקרית לכך היא נגיף ה־HIV הנפוץ כל כך באזורים הללו של כדור הארץ, שפוגע קשות במערכת החיסונית. לצד זה, אחוזי ההתחסנות באפריקה נמוכים למדי, כאשר אפילו בדרום אפריקה רק 26 אחוזים מהאוכלוסייה חוסנו לנגיף. בגלל הצורך לאתר נשאי HIV קיים בדרום אפריקה מערך ריצוף גנטי מתקדם במיוחד, מה שמאפשר איתור מוקדם של וריאנטים חדשים.

אלא שיחד עם זה, אין כרגע תוכנית להתמודדות עם התפרצות הנגיף ביבשת. "אני חושב שכולנו מבינים בימים האחרונים שכל עוד לא נפתור את בעיית אפריקה, אנחנו נמשיך ונקבל שוב ושוב עוד ועוד וריאנטים משם. וכל עוד זה יקרה לא נוכל להתגבר על המגפה הזאת", אומר קובילר.

מי אמור לעשות את זה? ארגון הבריאות העולמי?

"הוא זה שאמור לעשות את זה, אבל אין לו מימון לזה. אנחנו מדברים על שורה של פרויקטים שחלקם לא מאוד יקרים. היום טכנולוגיית ריצוף גנטי היא לא דבר יקר כל כך, ותיאורטית אין סיבה שלא תהיה בכל מדינה באפריקה מעבדה כזאת, במיוחד ששם זה מאוד נחוץ כדי למנוע מווריאנטים כאלה להתפתח ולהתפשט החוצה מאותן מדינות. הבעיה היא שאין לארגון כסף עצמאי, והוא תלוי במימון של המדינות החברות, וזה לא נמצא בסדר העדיפויות שלהן".

זה נכון גם למחסור בחיסונים ביבשת?

"כן ולא. לארגון הבריאות אין מספיק כסף כדי לרכוש חיסונים ליבשת. אבל זה לא כל העניין. לדרום אפריקה למשל אין מחסור בחיסונים. יש להם עודף של 15 מיליון. הם אפילו ביקשו שיפסיקו לשלוח להם חיסונים. הבעיה שלהם היא שינוע ושכנוע של אנשים להתחסן. אם אין לך דרך להביא את החיסונים לתוך הכפר העני או השכונה הענייה אנשים לא יתחסנו. במילים אחרות חסרה תשתית שתוביל לכך שהציבור באפריקה יתחסן".

יש לזה בכלל משמעות כשאצל רבים ביבשת יש פגיעה קשה במערכת החיסונית בגלל ה־HIV?

"בטח שיש לזה משמעות. נכון, החיסונים לא יעבדו כמו שהם עובדים על לא נשאי הנגיף, אבל עדיין יש להם משמעות. בעבר גם הצליחו לבנות תשתית שתמגר מגפות באפריקה. העולם הצליח לשכנע את הציבור באפריקה להתחסן נגד האבעבועות השחורות ונגד הפוליו, והצלחנו למגר את שתי המחלות הללו מהיבשת. זה אפשרי, רק צריך לרצות את זה. כיום לא רוצים וזאת בעיה. בסוף, מבחינה וירולוגית, הדבר הנכון לעשות הוא להשקיע משאבים באפריקה".

"הבעיה בארגון הבריאות עולמי היא שהוא גוף פוליטי מאוד שנגוע בשורה של מניעים שאינם בריאותיים", אומר רובין. "הוא מושפע רבות מסין ומארצות הברית שמושכות אותו לכיוונן שלהן. בנוסף לכך הוא נותן המלצות שאינן בתחום אחריותו ומומחיותו. ההתנגדות שלו לבוסטר מסיבות ערכיות בטיעון שזה לא מוסרי שאנשים יתחסנו פעם שלישית כשיש מקומות בעולם שלא התחסנו בכלל הוא לא טיעון רפואי, ולכן כשהוא מושמע על ידי הגוף הזה זה פוגע בו מאוד ובאמון שאנשים פרטיים ומדינות נותנים בו. לכן הוא לא באמת יכול לפתור את בעיית אפריקה".

אז איך כן נפתור אותה? הרי ברור שכל עוד לא נמצא דרך אנחנו נמשיך לסבול מווריאנטים שונים

"הפתרון לדעתי הוא כמו שעשינו עם החצבת, וזה שמירה על הגבולות. גם היום כל מי שמגיע ממדינות מסוימות, במיוחד ממזרח אירופה, מנוטר בכניסה למדינה וכך מונעים מהמחלה להיכנס לארץ. זה נכון לעוד מחלות. ברגע שהציבור ברוב העולם יהיה מחוסן לקורונה בבסיס, ונדע לאתר באופן מיידי מי חולה בנגיף, נוכל לחזור לשגרה. יכול להיות שנגיע למצב שמי שנוסע למקומות מסוימים יהיה חייב לקבל זריקת חיסון נוספת, בנוסף לזריקות חיסונים אחרות שהוא גם ככה מקבל".

האתגר החדש שמביא איתו האומיקרון הוא עידוד ההתחסנות. לאור העובדה שבשלב זה אין מידע על רמת היעילות, החשש הוא שרבים לא יגיעו להתחסן, לפחות עד שהתמונה תתבהר. בישראל עיקר החשש הוא בקרב מי שטרם קיבלו את הבוסטר, ובקרב ילדים בגיל 5 עד 11, שתהליך חיסונם החל רק לאחרונה ולא רושם היענות גדולה במיוחד.

"חשוב לומר שגם אם החיסון לא יגן בצורה מושלמת, זה עדיין עדיף עשרות מונים על מצב שבו אין שום חיסון. זה לא שהחיסון לא יהיה אקטיבי בכלל, אלא שאנחנו רק נראה ירידה ברמת היעילות, כשגם זה עוד לא ידוע. לכן הדבר הכי כדאי זה לרוץ ולהתחסן כמה שיותר מהר", אומר רובין.

יגידו לך אנשים שאולי עדיף לחכות שבועיים כדי לראות את התוצאות?

"ואז מה? בהנחה שרמת היעילות תהיה מספקת, בדומה למה שראינו עד עכשיו, מי שידחה את החיסון בשבועיים יאבד שבועיים של הגנה שבהם הוא עלול להידבק. ואם החיסון יהיה פחות יעיל, מה אותו אדם יעשה? יחכה שלושה חודשים לחיסון יעיל הרמטית ויסתכן בלהידבק עד אז? גם אם זה יהיה המצב, ברור שעדיף להתחסן עכשיו כמה שיותר מהר. זה כמו שחייל יגיד שאם אין אפוד קרמי הוא לא מוכן לקחת שכפ"ץ. ברור לכולם שזה לא הגיוני ועדיף לקבל הגנה חלקית מאשר לא להיות מוגנים בכלל. וחוץ מזה, ההגנה החלקית כאן עדיין תהיה די טובה".

"נכון שיכולה להיות ירידה ביעילות, אבל אם תהיה רמת התחסנות גבוהה זה יאזן את הירידה. כלומר, דווקא אם יש ירידה מסוימת ברמת היעילות, שכלל לא בטוח שקיימת, עדיף שכמה שיותר יתחסנו כדי לפצות על כך", מסכם קובילר.