כל בוקר של איתן פסקר, מנהל קבוצת "צריכים משו???" בפייסבוק, עשוי להיפתח בסיפור כזה: "מורה הגיע לבית של אחד התלמידים ונחרד מהמצב של בית עם חמישה ילדים ובלי אבא, מצב מאוד קשה, הזדעזע ממש עד עמקי נשמתו. הוא ביקש לעזור לבנות ארון, ובזכות הקבוצה לא רק שבנו ארון אלא מילאו שני חדרים ענקיים במיקרוגל, תנור, שטיחים וצעצועים. אנשים הגיעו עם קונגו ותיקנו את השירותים, צבעו את הבית ותרמו כספים בצורה מבוקרת. זה היה מדהים לראות תמונות של הבית לפני ואחרי, הם עשו שם מהפכה. מאוד מרגש".
"צריכים משו???" היא קבוצת חסד שעוזרת לכל מבקש, מטרמפ לירושלים ועד מילון אנגלי־עברי. הרציונל של הקבוצה גורס שאם כולם יפרסמו לכולם ככל שיוכלו, כל אחד יוכל להיעזר כמו גם לעזור. "הקמתי את הקבוצה לבד לפני יותר מעשר שנים ובהמשך צירפתי עשרה אנשי צוות מתנדבים שאני מנהל אותם, כי סביב הקבוצה יש המון עשייה שאנשים כלל לא מודעים אליה", מספר איתן פסקר, מייסד ומנהל הקבוצה. "יש כיום כ־253 אלף חברים בקבוצה שיכולים לפרסם בכל רגע נתון מה שהם רוצים, אבל כדי לשמור על החזון להרבה אחווה ואהבת חינם סביב המאחד החיובי יש המון עשייה שמעסיקה כל הזמן אנשי צוות שנמצאים במשמרות, מהבוקר עד הלילה, כמו בצבא. והכול במטרה להיטיב עם הקבוצה, לפי נהלים מאוד ברורים בכל משמרת".
פסקר מדגים את פעילות המתנדבים שמנהלים את הקבוצה. "מדי יום עולים לקבוצה כ־600 פוסטים בממוצע, ובמקרה שבו פוסטים שביקשו עזרה לא נענו, המתנדבים שלנו עושים 'הקפצות חסד' ומקפיצים למעלה את הפוסטים שירדו למטה בדף הפייסבוק. בזכות ההקפצה, לדוגמה, סבא שנתקע בחו"ל מקבל תשובה ממי שצריך, כי עוד אנשים יכולים עכשיו לראות ולעזור. ויש גם הקפצות 'טוב על הלב', פוסטים בפייסבוק שמאוד כיף לראות אותם ועושים טוב בלב - אנחנו מקפיצים אותם. למשל כשאנשים כותבים שבזכות הקבוצה הם שימחו בבת מצווה שלא היה מי שיגיע אליה או שעזרו לאיש פלוני, אנחנו מקפיצים ועושים טוב על הלב.
פסקר מתאר אפקט נוסף של פרסום מעשי החסד בקבוצה. "הקבוצה עושה הרגשה שיש אנשים טובים שחושבים אחרת ולא רואים רק חדשות שחורות. הקבוצה גורמת ממש לאחווה, להרגשה נפלאה שיש בין כולם, ובעיקר הקבוצה גורמת לאנשים לעוד עשייה של טוב כי הם יודעים שהם טובים, וכך נוצר כדור שלג חיובי".
איך אפשר לבדוק אמינות של 600 פוסטים ביום ולמנוע מצב של נוכל או מטריל?
"אצלנו אומנם אפשר לפרסם חופשי, אבל בכל משמרת המתנדבים שלנו סורקים את כל הפוסטים בקבוצה ומוחקים פוסטים שעוברים על הכללים. החבר'ה מוזמנים לכתוב כל מה שעולה להם בראש, אך בכפוף לכללי הקבוצה. למנהלי הקבוצה יש שיקול דעת חופשי בנוגע לצירוף חברי הקבוצה ולהסרתם, בלי כל צורך במתן נימוק או הסבר, וחברי הקבוצה מסכימים לכך בעצם בקשתם להצטרף לקבוצה הסגורה. המתנדבים לרוב שולחים בצורה נעימה הודעת מחיקה ומסבירים שהם באים לשמור על החזון החיובי שמאחד, בלי פוליטיקה, תרמיות ואפילו בלי תרומות. למעט אישור מיוחד, אין תרומות, וגם אם אנחנו נפרסם זה יהיה רק אחרי בקרת אמון, כדי שחלילה חברי הקבוצה לא יתרמו לנוכלים. אני מרגיש שחברי הקבוצה הם כמו ילדים שלי ואני מאוד חרד לכל דבר שיכול לפגוע בהם".
הצלת חיים בחצות
איתן פסקר (37) הוא יזם חברתי, רווק, שמתגורר בדירת שותפים בשכונת קטמון בירושלים. להקמת קבוצת הפייסבוק "צריכים משו???" שנהפכה למעצמת חסד הוא הגיע מתוך תודעה ברורה. "התודעה היא סופר חשובה בעיניי, עם ישראל חי לא כסיסמה אלא כעובדה, כמו שרואים זאת אצלנו. אנחנו אולי קבוצת האהבת חינם הגדולה בעולם שמאחדת את הכול, לא רק אבות או אימהות אלא את כל עם ישראל".
פסקר התייתם מאביו כשהיה בן שש, ודמותו מלווה אותו לאורך חייו, אך כשהקים את הקבוצה לא זכר במפורש שנהגו לומר על אביו שהיה עוזר למי שהיה צריך משהו. "כשהקמתי את הקבוצה המשפט היה כנראה בתת המודע שלי. לא כל כך הכרתי את אבי אבל הייתי ניזון מאזכרות. חבר של אבי בשם דוד אשל היה מספר לא פעם שמי שהיה צריך עזרה במשהו באמצע הלילה מוישה היה בא ועוזר, ואני לקחתי זאת כצוואה של אבא שלי, הדמות שלא הכרתי ואני רוצה להיות כמוה. לאורך כל השנים אתה לומד תורה, מתחבר לתורת חיים ש'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום' ול'עולם חסד ייבנה' באהבה אחדותית, ואנחנו פה על ידי בחירה חופשית מעצימים את הטוב, מגלים כמה טוב יש בתוכנו. אמרתי לעצמי: בוא נעשה מקום שכל אחד יראה את הטוב שלו ושל אחרים, כמו ימות המשיח, כולם אחד עם השני בטוב, בלי מסחרה - שזה לא רע, אבל פה זה משהו טהור. אחרי התיכון זכיתי ללמוד במכינת קשת יהודה ושם קיבלתי המון רוח ותכלית של התורה הקדושה עם הרבה שיח על כלל ישראל, כלל העולם ואיך אני יכול להביא את המשיח. הרב קוק אומר שעל ידי שנאת חינם נחרב הבית ועל ידי אהבת חינם הוא ייבנה, וכל הזמן התבשל לי בלב: מה אני הקטן יכול לעשות כדי להשפיע ולקרב את הגאולה שתבוא על ידי אהבה ואחווה? מפה זה נוצר, מתוך שליחות מה אני יכול לעשות למען האנושות".
אחרי עשרות אלפי סיפורי החסד שאתם שותפים אליהם, אתה עדיין מתרגש בכלל?
"הגרסה שלי היא שאין עזרה גדולה או קטנה, כל עזרה היא כמו בחנוכה עוד אור שאתה מוסיף בעולם. כל אחד מדליק את האור שלו באחווה ונתינה. אותי מרגש תמיד כשמסתכלים בעין כזאת בקבוצה, שום דבר לא ברור מאליו".
יצא לך לעסוק במקרים קשים?
"הקבוצה שלנו הצילה חיים", מפתיע פסקר. "לילה אחד, בשעה שתים עשרה בלילה, מישהי שולחת לי הודעה: 'תודה על הקבוצה, כיף שיש מקום שעוזר אחד לשני ויש הרגשה טובה, שיהיה לך לילה טוב'. במקרה הייתי ער ועניתי: 'תודה גם לך, כיף לשמוע פידבקים, בשביל זה אנחנו פה'. פתאום היא התחילה לכתוב דברים אובדניים עליה, 'אני כבר לא אהיה פה יותר', והשיחה הלכה לכיוון שלילי מאוד. שאלתי מה הטלפון שלה והצעתי לה לדבר. התקשרתי אליה והיא סיפרה לי סיפור חיים קשה. בלי להעמיק בפרטי הסיפור, היא עזבה את הבית ונקלעה לקשיים ואף עברה תקיפה מינית. היא שאלה אותי: איפה האלוקים שלך? שאלה קשה, מי אני שאגיד?! התפללתי לקב"ה שיהיו לי את המילים הנכונות ותהיה לי סייעתא דשמיא. לא יכולתי לנתק ודיברתי איתה עד חמש לפנות בוקר. לא יכולתי להפסיק כי כל הזמן היא אמרה ש'יכול להיות שלא אהיה'. בסוף השיחה היא סיפרה לי שכבר הייתה עם סכין לחתוך את הוורידים, אבל אמרה לעצמה שאם תעזוב את העולם לפחות היא צריכה להגיד תודה למי שבעולם אכזר הוא נקודת אור. בעולם אכזר, נקודת האור שהיא ראתה זו קבוצת הפייסבוק 'צריכים משו???', היא זכרה שיש אור טוב כזה, 'בזכות השיחה והקבוצה, אני נשארת בחיים'". פסקר הפנה אותה לאנשי מקצוע ושנים אחר כך, כשהיה במילואים, קיבל שיחת טלפון מפתיעה: "איתן, התארסתי, וזה בזכות הקבוצה, נשמח שתבוא לאירוסין". הגעתי גם לחתונה ואפילו שמעתי ממנה שהתחילה לכתוב ספר על סיפור חייה, והכול בזכות האור של עם ישראל שראתה בקבוצה. אלו הפנים האמיתיות של עם ישראל, לא הלכלוכים מלמעלה שתמיד קל להישאב אליהם ולהיתקע בהם".
צריכים חתונה?
הנערה שניצלה היא לא הראשונה שמתחתנת בזכות הקבוצה. "מחקתי פעם פוסט למישהו כי הוא עבר על הכללים והוא התחיל להתווכח איתי למה מחקתי. לבסוף הוא הבין וחתם במילים: 'בזכותך התחתנתי עם אשתי. ראיתי שהיא צריכה עזרה, התחלנו להכיר והיום אנחנו נשואים בזכות הקבוצה'. באישורו פרסמתי צילום מסך של הדברים בלי השם, ובתגובות גיליתי שיש עוד כעשרה אנשים שכתבו שהתחתנו בזכות הקבוצה שלנו. יש לפחות עשרים זוגות שאני יודע עליהם היום, ואני מעריך שיש עוד זוגות. מי שעוזר מקבל הרבה בחזרה".
יש עזרה קולקטיבית ולא רק עזרה פרטית?
"עזרנו להרבה ארגונים כמו ידידים כשהיו בהתחלה, כולל בגיוס כספים, אחרי שעברו את בקרת האמון. אפילו היו שהשיגו ספר תורה בזכות הקבוצה, אחד כתב שהוא רוצה לתרום ספר תורה לזכר אשתו ומישהי אחרת כתבה שבמקום שלה יש בית מדרש אבל חסר ספר תורה. יותר מכך, יצאנו החוצה במיזם בשם 'צריכים' ועשינו דוכני אהבת חינם ולשון הטוב, בשיתוף עם אופטיקה הלפרין שמריצים את האמרה 'לשון הרע לא מדבר אליי'. מורי ורבי הרב יעקב פיגנבוים, נשיא המכינה בקשת שאני בקשר איתו עד היום, אמר שטוב ללמוד את הלכות לשון הרע שתדע מה כן ומה לא לשון הרע, לכן חילקנו את הצמידים וספרוני 'נצור לשונך'".
מבחינת פסקר הוא לא צריך את יום המעשים הטובים, כל יום בשבילו הוא כזה. "לא רק בעת צרה, אצלנו זו עדות חיה 24 שעות שישה ימים בשבוע לכך שיום המעשים הטובים מבורך כל השנה. לראות נר אחד דולק זה דבר אחד יפה בפני עצמו, אבל לראות אבוקה של אש אחת גדולה שמתחברים אליה כל עם ישראל ביחד זה כבר דבר אחר לגמרי. אור לגויים זה מי שאנחנו, אור שחוזר אלינו כל הזמן".