עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

ישראל והעמים - זקיפות קומה או כפיפות קומה? מחד נאמר, '... וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת' – אומר רש"י: בקומה זקופה. 'וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם' – בקומה זקופה. כך הן הברכות בסוף ספר ויקרא. מאידך, אמר רבי יהושע בן לוי, בגמרא בקידושין, אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנאמר: 'מלא כל הארץ כבודו'. וכך גם נפסק בשולחן ערוך שאסור לילך בקומה זקופה, אלא שזקיפות קומה המביעה את תודעתו היהודית בפני זרים הינה חיובית, ולעומתה זקיפות קומה הנחזית כיהירות, התרפסות או כהתייוונות, היא שלילית ושתיהן נלמדות בפרשתנו.

זקיפות קומה תודעתית בפני הגויים מצינו אצל יוסף בראשית הפרשה, על הפסוק 'וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי', אומר המדרש: אמר משה: ריבונו של עולם, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס? אמר לו הקב"ה: 'מי שהודה בארצו, נקבר בארצו, מי שלא הודה בארצו, אינו נקבר בארצו'. יוסף הודה בארצו, גבירתו, אשת פוטיפר אומרת: 'רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי', ולא כפר אלא הודה ואמר: 'גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים', ולא עוד אלא שיוסף בזוכרו את ארץ מולדתו, גם כשהיה משנה-למלך קורא למצרים 'אֶרֶץ עָנְיִי'. לפיכך נקבר בארצו, 'וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף ... קָבְרוּ בִשְׁכֶם'. אתה, על שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, שכן כשבנות יתרו אומרות לאביהן 'אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים', משה שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו.

משה שלא הודה בעבריותו נענש ב'לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן', ונצטווה: 'עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים... וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ', ולבסוף ו'ַיִּבְכּוּ... אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב' - עברים וערבות תחת עבריות, לשון נופל על לשון שהראני הרב ישראל רוזן עליו השלום, בגלל שלא זקף קומתו.

זקיפות קומה תודעתית, כזו של יוסף, כזו של המכבים וכזו של חנה ושבעת בניה, היא הדרך להיותנו אור לגויים שאותו מסמלים אורות המנורה המגרשים את חושך יוון. אך זקיפות קומה הנראית כשחץ ויהירות, או התבטלות כמתייוונים, פסולה. יעקב אבינו אומר לבניו: 'לָמָּה תִּתְרָאוּ?', מסביר רש"י, שבאותה שעה הייתה להם תבואה! אך יעקב למוד הניסיון עם ארסנל הכלים שכלל דורון, תפילה ומלחמה- עוד מפגישתו עם עשו, אומר לבניו: 'אַל תִּתְגָּרוּ', למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאילו אתם שבעים? למה כולם יהיו מסתכלים בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים אוכל, עוד טרם שיכלה מה שבידכם? כל העולם כסערה אחר מזון, אל תפרשו מהציבור בקדחת החיפושים שתפש אותו, כי יש בכך משום יהירות. רדו אף אתם מצרימה לשבור אוכל. למרות שהעברים שנואים אצל המצרים, הוו אור לגויים ואל תוסיפו להם סיבה לשנאתם.

יחס דוּ-עֶרְכִּיּ, אַמְבִּיוָולֶנְטִי, זה של 'כבדהו וחשדהו', נלמד במסכת דרך-ארץ. מחד , לעולם יהיו בני-אדם חשובים לפניך כליסטים, וכל שכן אם מדובר באומות העולם, ומאידך, הוי מכבדם כרבן גמליאל. לימוד מציל על 'כבדהו וחשדהו' למד אבי מורי ורבי בצעירותו על בשרו מפרשתנו. וכך כתב: בליל ט"ז חשון ה'תרצ"ט התרחש הפוגרום הנורא באירופה, "ליל הבדולח", בו נשרפו ונחרבו למעלה מאלף ושש מאות בתי-כנסת, חנויות ללא ספור, יהודים רבים התאבדו ואלפים נאסרו על-ידי הנאצים והוחזקו שבועות רבים במחנות הריכוז דכאו ובוכנוולד. 'ראיתי להבות בוקעות עד לב השמים...כשהגעתי לבית-הכנסת שלנו, מצאתי שם למעלה ממניין יהודים מפוחדים. אבי הי"ד אמר לי שהנאצים בפנים הורסים ושוברים הכל. אמרתי להיכנס ולהציל את הטלית והתפילין שלי, אך כשהגעתי לדלת, יצא איש אס אס במדים וגרזן בידו וצעק עליי: 'אם לא תסתלק מיד, אשבור לך את הראש'... ברחתי, ורצתי לביתו של חבר להניח תפילין. בדרך בא אלי אדם מבוגר והציע לי להיכנס לחנות המאפיה שהייתה שם. מכיוון שדיבר באדיבות רבה, לא חששתי והלכתי אחריו. כאשר עלה שלש מדרגות שהוליכו לחנות, וראיתי שבפנים ריק ושלשה שוליות עומדים מאחוריו, עלה חשד בלבי. או אז נזכרתי בדברי מורי רבי אליעזר ורהפטיג, שכאשר לימדנו את הפסוק, 'וַיִּגְּשׁוּ אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָּיִת'. הסביר לנו את דברי רש"י, שבני יעקב דחפו את האיש אשר על בית יוסף אל מחוץ לבית, לדבר עמו: משום שידעו, שקל יותר להיאבק מחוץ לבית מאשר בתוכו. שאלתי אפוא את הגוי שעמד למעלה: 'למה בעצם אכנס לכאן?' כתשובה, פשט ידיו וניסה למשוך אותי. תפסתי אומץ ודחפתי אותו בכל כוחי, כך שידיו החליקו ממעיל הגשם החלק שלי, כשהוא נופל על אחוריו ואני רצתי מהר ככל שיכולתי לחבר להניח תפילין ולהודות לקב"ה על שניצלתי. כבדהו וחשדהו.

'הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב' אין הכוונה שעליו להתעלם מהם, אלא אדרבה, יש להתייחס אליהם בכבוד, בזקיפות קומה ובלי יהירות, אך כתרגום הירושלמי, בנימוסי אומות העולם ישראל לא יתערבב.

הכותב הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו