כבר מרגע הנסיעה דרומה בואכה המדבר, הרוגע משתלט עליך. אויר ואוירת המדבר מורגשים כאן בכל עבר. הכביש היורד לעבר הר ורמת הנגב סלול היטב. ארבעה נתיבים, כשמימין ומשמאל רק חול וחול.

לא סתם בחרו כאן הנבטים הקדמונים את מקום מושבם. 6 ערים הם בנו להם במרחב הנגב ומה שהם עשו אז, אנו עושים היום. יין משובח, זיתים, חפירת בארות (זה גם מקור שמם נבט- חופר בארות), מאגרי מים ומקום ללין .

לכל אלו נגיע בטיול המיוחד לפתחת ניצנה.

כבר מהרגע הראשון ועוד לפני שהגענו לאזור, הפיתוי להגיע היה גדול. כשאתה שומע שתבקר ב'קדש ברנע', המקום המיועד לכניסת בני ישראל לארץ או לבאר מילכה (שרק לאחרונה קראנו אודות מילכה בתורה), או לבאר הגר ולבארות אברהם ויצחק במרחב, אתה מבין שאתה נוגע בהיסטוריה. התנ"ך זה כאן.

מלחמות ישראל התרחשו כאן. מלחמת השחרור עם קרבות עוג'ה אל חפיר, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים עם קרב ההבקעה שהחל כאן ועד ימינו אלו, בצמוד לכביש 10 ולגבול ישראל מצרים. הושט הים וגע בהם, באדמת סיני, באדמת הנגב, בארץ ישראל.

ויש גם את החלק השמיימי. כשאברהם מוצא מאוהלו לספור את הכוכבים אנחנו יוצאים מהאוהל הנפלא בגלמפינג במדבר ובועז מנהל המקום מראה לנו את הכוכבים. קרן לייזר מחברת בין הכוכבים לביננו.

מתרגשים? גם אנחנו היינו כאלו. מתרגשים, סקרנים ומלאי צפיות, ארזנו מעט דברים וירדנו למדבר. שעה וחמישים ממרכז הארץ ואנחנו בחבל הארץ המיוחד הזה 'פיתחת ניצנה'.

כדי להכיר את חבל הארץ הזה שכולל את היישובים באר מילכה, קדש ברנע וכמהין ולצידם את היישוב עזוז, הערים הנבטיות ניצנה ושבטה, כולל בסיס הקבע במקום, חברנו למורה הדרך והיזם, בועז שר שלום.

קבענו בכניסה לגלמפינג. קסם של מקום. בתוך שמורת דיונות מחנה אהלים.

אנחנו בתוך אזור קסום ובתולי בנגב - פיתחת ניצנה שכולה עשירה בנופי מדבר מגוונים.

דיונות חול מרהיבות, משטחי סלע ומחשופי קירטון, אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים, חקלאות ענפה ואנשים לבביים שבחרו ללכת עד הקצה (גם של המדבר) בשביל להגשים חלומות.

נתחיל דווקא בלינה. גלמפינג 'הרפתקה במדבר'.

המילה גלמפינג אולי לא מדברת לכולנו. זה שילוב מרתק בין קמפינג כלינה בשטח לבין הדבר האמתי. הקסום. הגלם. השמש שוקעת, ואלפי כוכבים מנצנצים בשמי המדבר באחד האזורים היפים בארץ. מסביב דיונות ודיונות. חול וחול. אבל לא חול הים. חול נקי, זך וטהור. וזהו היופי.

גלמפינג במדבר
צילום:קובי פינקלר

מורה הדרך ואיש באר מילכה בועז שר שלום, מראשוני הגלמפינג בארץ, מזמין אותנו לחוויית שטח מדברית לילית, באוהלי גלמפינג לזמן איכות אמיתי. השקט עולה מכל עבר. המתחם מבודד ואפילו להגיע עם הרכב לא ניתן. זה היופי.

במתחם עצמו, הכל בטבע. שירותים נקיים ומריחים, מקלחות נקיות עם ענפי דקל ומסביב האוהלים. מיטה נוחה, פוך טוב, קמין משובח ומסביב פעילויות שטח מדבריות – גלישת חולות, תצפיות כוכבים עם הדרכה מרתקת אל שמי הלילה, סיורי ספארי לילה בעקבות בעלי החיים הליליים וגם ארוחות שטח משובחות עם סירי פויקה על המדורה ( כמובן עם תעודת כשרות) וארוחות בוקר מתוצרת מקומית.

אוהלי הלוטוס, העשויים בד קנבס בדומה לאוהלי הפעמון, מרווחים ביותר ומאפשרים להתארח בנוחות מקסימלית בתוך האוהל.

עכשיו כשמזג אויר מושלם - לא קר מדי בלילה ולא חם מדי ביום פשוט נהדר לבלות במדבר "כי כל אחד צריך קצת מדבר בחיים... " אומר בועז. והוא מוכיח זאת. למידע נוסף info@desertadventure.co.il

בארות במדבר

התאקלמות קצרה לפני שיורד הערב, ואנו יוצאים לדרך. ממרום אחד התילים נצפים כל נופי הסביבה. נחל לבן ונחל ניצנה נראים היטב. באחד החיבורים באר מילגה.

באר מילגה
צילום:קובי פינקלר

בנקודת המפגש של שני הנחלים נמצאת באר עתיקה, "ביר-מלגה" או "ביר-מלקה" באר המפגש. כאן היו נפגשים הרועים ומדברים. ממש כמו אצל יעקב ומשה. התורכים והבריטים הבינו את פוטנציאל המקום וקירו את הבאר שעומקה כ-19 מטר. דיבורי הרועים היו כר נרחב למידע. בחלקה התחתון היא חצובה בסלע גיר ובחלקה העליון היא חצובה ומדופנת באבני גיר. על פי הבאר יש תקרה מקומרת עם פתח מלבני מחושק בפסי ברזל 'מהשם מילגה נקבע השם באר מילכה שמו של היישוב הסמוך', מסביר לנו בועז.

נסיעה קצרה ואנו בכביש 10 הכביש המערבי בארץ לאורך גדר המערכת. דרך נופית משגעת.

כבישים יפים יש בישראל, אבל מעטים משתווים לכביש 10, הנמתח לאורך הגבול עם מצרים והמציע נוף קדומים בראשיתי, שיופיו צובט את הלב. בשנים האחרונות הכביש סגור לתנועת אזרחים מסיבות ביטחוניות, אולם לאחרונה הוא נפתח מידי פעם (בעיקר בחגים וגם פעם בחודש בימי שישי) – ומומלץ בחום ( תרתי משמע) לנצל את ההזדמנות לטייל לאורכו.

הכביש, שנסלל בראשית שנות השמונים בעקבות הנסיגה מסיני, הוא אחד הכבישים הארוכים בישראל 182) ק"מ). לאורך תצפיות מרהיבות אל עבר הר הנגב ולכיוון סיני.

גם בלי שהכביש פתוח, בקטע הסמוך לקדש ברנע ובאר מילכה ניתן לנסוע בחופשיות. במקטע הכביש בואכה המרכז החינוכי ניצנה ע"ש לובה אליאב ניתן להבחין ב- 100 עמודים.

זהו, נתיב השלום – פסל סביבתי, יצירתו של האמן דני קרוואן, העשוי ממאה עמודי אבן מלאכותיים, המזכירים במראם עמודים מהתקופה הביזנטית. טור העמודים, הניצבים במרחק של כ-30 מ' זה מזה, מתחיל את דרכו ליד אנדרטת חטיבה 8 שלמרגלות תל ניצנה ועובר בקו ישר לגבול מצרים, סמוך למסוף ניצנה. בראש כל עמוד כתובה המילה שלום בשפה אחרת.

נסיעה קצרה ואנו בגן הלאומי תל ניצנה.

גרם המדרגות המפואר העולה מדרום אל האקרופוליס נבנה בין התקופה ההלניסטית לתקופה הרומית הקדומה (מאה 2 לפנה"ס-מאה 1 לספירה). אורכו המקורי היה כ-101 מטרים והיו בו כ-103 מדרגות. בבסיסו, בנחל עזוז, נמצאת רחבת כניסה מרוצפת. קשה לדעת על המקום המדויק שבו היה קצה גרם המדרגות, משום שהמצודה הביזנטית שניצבת עתה בראש הגבעה נבנתה על שרידיו הקדומים. מתחת לשרידי אחד החדרים המזרחיים של המצודה נחשפו שרידי מבנה נבטי קדום, שייתכן כי היה מבנה מקודש.

תל ניצנה
צילום:קובי פינקלר

בראש התל בית החולים הטורקי-גרמני – בית החולים, שבנייתו נשלמה בשנת 1916, שנבנה בשטחה הצפוני של המצודה הביזנטית. עשרת חדריו, הערוכים מסביב חלל מרכזי, יוצרים מבנה מלבני (31×11 מטר). באגף הדרומי-מערבי בנוי מחסן תת-קרקעי בעל גג מקומר. ממערב לפתחו הצפוני של בית החולים בנוי מתקן אבן מתומן שרק שניים מנדבכיו שרדו.

בראש התל באר עמוקה ולצידה במרחב ניתן להבחין בשלוש בארות מים בועז המדריך המנוסה, מסביר שקשה לדעת מתי נחפרו הבארות לראשונה. לאחר שנחפרו דופנו הבארות באבנים מסותתות. הבארות היו בשימוש בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה ושבו לשימוש במאה ה-20, משלהי התקופה העות'מאני עד שנות -50 של המאה ה-20.

ירידה בגרם מדרגות מסותת ויפה מוביל אותנו לאנדרטה לחללי מלחמת העצמאות.

אנדרטה לזכר 22 נופלי חטיבה 8, שנהרגו בקרבות עוג'ה אל-חפיר במלחמת העצמאות. האנדרטה כוללת זחל משוריין משנת תש"ח ולוח ובו שמות הנופלים. האנדרטה נמצאת ליד רחבת החניה הדרומית, בחלק הצפוני-מזרחי של גרעין היישוב הקדום, והיא בנויה על באר קדומה.

שרידי עוג'ה אל-חפיר – ממזרח ומדרום לגבעת ניצנה נמצאים שרידי העיר ותחנת הרכבת שבנו הטורקים והגרמנים בראשית המאה ה-20. שרידים אלה כוללים, בין השאר, את סוללת מסילת הברזל, שרידי גשר מסילת הברזל על נחל ניצנה ורציף תחנת הרכבת. בולט במיוחד מגדל המים שהזין את דוודי הקטרים. המגדל נמצא 37 מטר מדרום לרציף, צורתו אליפטית והוא מתנשא לגובה 11 מטר. שרידי תשעה מבנים מהעיירה נמצאים מדרום למגדל.

חמוקי ניצנה

הטבע בהדרו. מסלול קצר בין מחשופי קירטון ושונית אלמוגים שהתאבנה. פשוט מעין מגרש משחקים שהטבע יצר המתאים לכל המשפחה.

חמוקי ניצנה
צילום:קובי פינקלר

ועכשיו לתיירות המדברית.

מספר משקים חקלאיים חברו כאן יחדיו ליצירה של הכרת התיירות המדברית. לכל אחד סיפור. קחו את הזמן. כאן זה זמן המדבר. לא ממהרים לשום מקום.

על שולחן מרובע כשמסביב מאוורים, אנו פוגשים את בני הזוג דרייר שעלו מדרום אפריקה והתאהבו במקום. המשק של בועז ורינה דרייר בבאר מילכה – הינו משק שמגדל כרמי יין בשיטת הדליה חדשנית (שתי קומות) כדי להתמודד עם תנאי המזג אוויר המאתגרים במדבר. 2500 גפנים כולל המשק והביקור כולל טעימות יין וגבינות. במשק בין היתר גם גדלים תבלינים לטובת הפקת שמנים אתרים.

לפרטים : https://www.shefaisrael.com/

תיירות מדברית
צילום:קובי פינקלר

שירה במדבר. עץ האפרסמון שריחו משרה רוגע

גולן כהן הגיע לבאר מילכה מהצפון. בעודו צועד בין חולות המדבר הוא למד להכיר את תכונות החול והסביבה לטובת גידולי צמחי תבלין. כדי שגם אנחנו נכיר יצר כאן גולן,משחק הרפתקאות הבנוי על הרעיון של חדר בריחה שמתקיים ברחבי חוות שירה במדבר. הולכים בין בוסתני פרי וערוגות צמחי מרפא ופשוט לומדים על הצמחים. לפתע מתכופף גולן ומבקש ממני להניח את האצבע על אחד השיחים ' זהו עץ האפרסמון המקראי.' הוא מגלה. סיור מרתק על צמחי תבלין ושימושיהם השונים.

שירת המדבר
צילום:קובי פינקלר

תוך כדי גילוי עולם מופלא של צמחי מרפא בחוות שירת המדבר.
רוצים עוד ללמוד? גולן מספר על פרי הקובו הגדל מתוך הקקטוס ועל הזוטה הלבנה. צנועה ועדינה אך טעימה ומפתיעה ביכולותיה.

'הזוטה הלבנה' הוא מספר, 'היא צמח ממשפחת השפתניים, היא בעלת עלים קטנים בצבע ירוק אפרפר ופרחים קטנים לבנים.
טעמה של הזוטה הלבנה נפלא והיא נחשבת לאחד הצמחים הטעימים ביותר בחליטה, על כן כינויה בערבית הוא “עישבת אל שי” – עשב התה.
היא צומחת בקלות בכל אזורי הארץ וזהו אחד הצמחים שאנו ממליצים לשתול בכל בית, אם זה בגינה או בעציץ'. ומי שלא טעם חליטה שלה הפסיד תה משובח…. info.shirat@gmail.com

מרכז חינוכי חקלאי -חוות שבעת המינים. משק תושיה

הסיפור של גל תושיה מרתק. כמי שהיה במאי קולנוע מוצלח ביותר, עם הצעות מפתות ומרחיקות לכת עם הרב כסף בצידן, החליטו גל ואשתו לעזוב את עולם ההבל וללכת למדבר. חזרו בתשובה ובנו בפיתחת ניצנה את ביתם. נשאיר להם את הסיפור. יושבים על גזע אשל, טועמים בחינם (שנת שמיטה) ולומדים על שבחה של ארץ ישראל.

'כאן בין הדיונות, שהן ממש חלק ממדבר סהרה,אנחנו מגדלים על אדמה בתולית שלא עובדה מעולם' מספר לנו גל בעיניים נוצצות.

הכל הם מגדלים כאן. גפנים, זיתים ותמרים מפירות שבעת המינים והשנה אפילו שתלו אננס. הכל מתוך מטרה ליישב את ארץ ישראל עם חקלאות נקייה, מקומית וקהילתית. זהו מיזם חקלאי חינוכי מרתק ומרגש. לא להחמיץ.

הזמן טס כשנהנים ויש עוד המון מה לעשות בחבל הארץ הזה. אבל המולת המרכז דוחקת וצריך לחזור. עוד נחזור אלייך פיתחת ניצנה.

איך מגיעים לכל היופי וההוד הזה?

מדרימים על כביש 40 לכיוון מצפה רמון ובצומת טללים ממשיכים ישר על כביש 211 עד שמגיעים. (כ -45 דקות מבאר שבע). לגלות את פתחת ניצנה וסודותיה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו