1
האמת, צודקים אנשי השמאל שטענו שמערת המכפלה איננה המקום הכי מתאים להדלקת נר ראשון של חנוכה על ידי נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג. יותר מתאים היה שאת הנר הראשון הנשיא ידליק בהר הבית.
כידוע, האירוע שלזכרו עם ישראל לדורותיו מדליק את נרות החנוכה במשך שמונה ימים הוא נס פך השמן הקטן והטהור, שהספיק לפרנס את נרות המנורה במשך שמונה ימים. וכידוע לא פחות, אותה מנורה הודלקה בבית המקדש אשר על הר הבית, לאחר שהוא שוחרר וטוהר על ידי החשמונאים. אז אם למרבה הצער בית המקדש חרב ואת מנורת המקדש עצמה איננו יכולים להדליק, מה יותר טבעי מכך שנשיא מדינת ישראל, כנציג העם היהודי, ידליק לפחות את נרות החנוכה במקום שבו נעשה אותו נס היסטורי מופלא?
גם אנשי השמאל אמורים לכאורה להסכים לכך. הרי אחת הטענות שלהם נגד הדלקת הנר הנשיאותית הייתה שמערת המכפלה נמצאת מחוץ לשטחה הריבוני של ישראל. טענה מוזרה אומנם, שהרי אין לשער שהם היו מוחים אילו החליט הנשיא הרצוג להדליק נר ראשון על מדשאת הבית הלבן או בבית הכנסת בג'רבה או בכל מקום אחר בעולם שיש בו סמליות של מורשת יהודית – אפילו באושוויץ. אז מדוע ייגרע חלקו של מקום קבורת אבותינו ואמותינו? אבל גם לשיטתם, הרי מאז שחרור ירושלים העתיקה ואיחוד ירושלים, הר הבית הוא שטח הנתון לריבונות ישראל מלאה, אז בטח הם לא יתנגדו לכך שהנשיא ידליק נר חנוכה במקום הישראלי הריבוני הזה.
2
אך כל עוד האפשרות של הדלקה בהר הבית אינה יוצאת אל הפועל, בין אם מחמת עכבות הלכתיות ובין אם בגלל חשש לתקרית מדינית או להתפרעויות אסלאמיסטיות, אין ספק שמערת המכפלה עומדת במקום מאוד גבוה ברשימת המקומות הבאים בתור. הלוא כך השיב שמעון החשמונאי, נשיא המדינה היהודית לפני כ־2,160 שנה, לדרישת אנטיוכוס השביעי למסור לידיו שטחים וערים בארץ ישראל: "לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא על נוכרים השֹתררנו, אלא על נחלת אבותינו, אשר נכבשה בידי אויבינו באחת העיתים בלי צדק. ואנחנו, כאשר הייתה לנו שעת כושר, השיבונו אלינו את נחלת אבותינו". מלחמת החשמונאים ביססה את צדקתה על כך שארץ ישראל היא נחלת אבותינו, ואין מקום שמבטא את מעמדה זה של הארץ יותר ממערת המכפלה, המקום הראשון שהיה לנחלה לאבינו הראשון אברהם, לאחר שקנה אותה בכסף מלא מידי עפרון החיתי.
הנשיא הרצוג לא נבחר לתפקידו כנציג מחנה השמאל, למרות שבעבר עמד בראש מפלגת העבודה. הוא נבחר ברוב עצום, בתמיכת 87 ח"כים מכל מפלגות הבית, לאחר שעזב את המערכת הפוליטית וכיהן מספר שנים כיו"ר הסוכנות היהודית. שורשיו הציוניים והיהודיים של הנשיא הרצוג נטועים עמוק במורשת היהודית והציונית שספג מאביו, האלוף והשגריר והנשיא חיים הרצוג, ומסבו שעל שמו הוא נקרא – הרב יצחק אייזיק הרצוג, הרב הראשי לישראל. החיבור שלו למערת המכפלה הוא לגמרי טבעי ומתבקש, גם מכוח תפקידו הממלכתי וגם מתוך הביוגרפיה האישית שלו.
3
תעמולת ההשמצה משמאל התייחסה גם לכך שהנשיא הרצוג בא להדליק נר חנוכה "עם ברוך מרזל והכהניסטים". ברוך מרזל הוא יהודי רב זכויות, אבל הוא רק אחד מבין אלפי יהודים המתגוררים בעיר האבות, במועצה המקומית קריית ארבע וביישוב היהודי בחברון. במסירות נפשם היומיומית על ארץ ישראל ועל קודשי ישראל יהודי חברון הם סמל של גבורה יהודית, ממשיכי דרכם של בני חשמונאי. אין ראויים מהם לחבור לנשיא מדינת ישראל בברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" על הדלקת נר ראשון של חנוכה.
4
ואם כבר עסקנו ביהודי חברון, אי אפשר לשתוק ולא לגנות את דברי הנאצה שפרסם נגדם השבוע מו"ל עיתון הארץ, עמוס שוקן.
שלהבת פס, תינוקת בת עשרה חודשים מהיישוב היהודי בחברון, נרצחה לפני כ־21 שנים בידי מחבל ערבי בעת ששכבה בעגלת התינוק שלה סמוך לבית הוריה בחברון. זה לא היה עוד מקרה שבו ילדים יהודים רכים נרצחים באופן אקראי בפיגוע המוני בידי מחבל שאינו בורר את קורבנותיו. במקרה הזה מדובר בתינוקת שנורתה ממרחק רב בידי צלף פלשתיני, שכיוון את נשקו באופן מדויק, צפה בכוונת צלפים וידע היטב במי הוא יורה. אבל שוקן, בציוץ פרובוקטיבי ומביש בטוויטר, הרשה לעצמו להאשים את הוריה ברצח בתם. מבחינתו, "שלהבת פס נהרגה בגלל חוסר האחריות של הוריה שחשבו שאפשר לגדל ילדים בסביבת לחימה". האשמת הקורבן הזאת היא לא פחות מהתרת דם. הרי אם מישהו היה אומר שהאשמים ברצח התינוקת הם יצחק רבין ושמעון פרס וחבריהם, שחתמו עם הפלשתינים הסכמים שהפכו את גבעת אבו־סנינה בחברון שממנה נורתה שלהבת לחממת טרור, אין ספק ששוקן וחבריו היו מאשימים אותו בהסתה. אבל על מתנחלים מותר לומר הכול, גם כשרוצחים אותם. איך אמר איש השמאל חיים בר־לב על הרוגי הפיגוע בבית הדסה? אם הם לא היו חיים בחברון, זה לא היה קורה להם.
5
אגב, ראש העיר הנוכחי של חברון הוא תייסיר אבו־סנינה, אחד המורשעים ברציחתם של שישה ישראלים סמוך לבית הדסה, אשר נידון למאסר עולם אך שוחרר לאחר שלוש שנים בלבד במסגרת חילופי שבויים. נראה לי שלא יהיה מוגזם להניח שנשיא המדינה היה סופג הרבה פחות ביקורת מיריב אופנהיימר וחבריו מהשמאל אם במקום להדליק נר חנוכה "עם ברוך מרזל והכהניסטים" הרצוג היה בוחר להיפגש עם הרוצח הזה, שאנשי הפת"ח בחברון מצאוהו ראוי לעמוד בראש עירם. הוא יאה להם והם לו.
גם רוצחה של התינוקת שלהבת פס, מחמוד עמרו שמו, היה איש תנועת התנזים המשתייכת לפת"ח, ארגונו של מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלשתינית. הוא נעצר לאחר הרצח בידי אנשי הרשות, אך שוחרר לחופשי בתוך זמן קצר. כי הרשות הפלשתינית והחברה הפלשתינית לא מתנערים מרוצחי תינוקות ובטח שלא מענישים אותם. להפך, הם משלמים להם משכורת חודשית נאה. רק לאחר שנלכד בידי השב"כ הועמד רוצח התינוקת למשפט צבאי ונידון לשלושה מאסרי עולם.
אז יכול להיות שעיתון הארץ מתעלה לרמה מקצועית גבוהה, אבל ההתבטאות המחליאה של המו"ל שלו היא ביטוי אופייני לרמתו הערכית והמוסרית הירודה. מי שמאשים את הקורבן ונמנע מלהפנות אצבע מאשימה אל האחראים האמיתיים לרצח מזעזע של תינוקת בעגלתה, מאבד את זכותו להטיף על כל אחד מהנושאים שלגביהם עיתונו וכותביו מלקים דבר יום ביומו בשבט לשונם את מדינת ישראל, צבאה ואזרחיה.
לתגובות: eshilo777@gmail.com