האמרגן הנסתר
האמרגן הנסתר צילום: שייע דייטש

א. התוועדות מרפאה

"אתה חייב לשמוע סיפור שקרה לי ואתה קשור לזה", פנה אליי ידידי היקר מר אפרים בנימינוב עם חיוך מסתורי, עת פגשתיו לפני מספר ימים.

"בשעות אחר-הצהרים של יום שלישי שעבר, מצאתי את עצמי בסיטואציה קשה ולא פשוטה. נסעתי לבקר יהודי בבית רפואה כאן במוסקבה, התעניינתי בשלומו ובצרכיו, והוא סיפר לי שבעוד כמה שעות הוא חוזר לביתו.

הבנתי שמשהו כאן לא בסדר, פניתי לצוות הרפואי, ומהם שמעתי שהאיש חייב להישאר עוד מספר שבועות להמשך טיפול, אך עקב מצב רוחו שנפל מאוד, הוא החליט על דעת עצמו לעזוב הכל ולחזור לביתו, דבר שיגרום חלילה להחמרת מצבו. חזרתי אליו וניסיתי לשכנעו להישאר להמשך החלמה, אך כלום לא הועיל, והאיש נותר נחוש בדעתו.

בלית ברירה עזבתיו, כשאני ממהר להתוועדות הגדולה שהחלה לכבוד חג הגאולה. התחלתי את הנסיעה ואני חושב לעצמי, איך אני הולך להתוועד כחסיד ומשאיר לבדו את היהודי במצבו הקשה?! עצרתי ליד חנות מזון, קניתי קצת פירות, דבש ושתייה כשרה, עשיתי 'פרסה' וחזרתי אליו. סיפרתי לו בקצרה על החג, איחלנו לחיים, ולפתע אני רואה על צג הטלפון הודעה שאתה שלחת אליי: קישור לראות און-ליין את החגיגה הגדולה.

שלוש שעות ברציפות ישבתי איתו, ראינו וחווינו את כל האירוע. השידור הופסק בסיום החגיגה הרשמית, ואני קמתי לעזוב ולהיפרד ממנו לשלום. 'אני אשאר כאן ככל שצריכים, כפי בקשת הרופאים' - לחש לי האיש בהתרגשות ובהפתעה גדולה, ואני ראיתי מה כוחה של התוועדות חסידית"!

ב. מוסיף והולך


יום ראשון, שעת אחה"צ. סיימנו את תפילת המנחה בבית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה' והתאספנו כולנו ליד ארון הקודש הפונה לירושלים, אך הוא עצמו נמצא בצד דרום, ולכן מעמידים את המנורה בצדו, כפי שהיה בבית המקדש, בו עמדה המנורה המסמלת את ה'חכמה', בצד הדרומי.

דקות ספורות לפני כן, סיימתי לתלות שלט יפה עם נוסח התפילה 'והדליקו נרות בחצרות קדשך', ולכסות את הבמה החדשה עליה הועמדה המנורה המפוארת. ידיד בית הכנסת והקהילה מר יהודה קנייבסקי מוזמן לעלות את גרם המדרגות הקטן, הוא מברך את שלוש הברכות ומדליק את הנר הראשון. תעודה יפה ומכובדת מוענקת לו על תרומת המנורה החדשה והמפוארת, המרהיבה ביופייה המרשים כל-כך, ומחדירה בנו געגועים למנורת הזהב בבית המקדש בקרוב ממש.

מנורה חדשה זו שיוצרה במוסקבה, החליפה את הקודמת, אותה הזמנתי במיוחד בארה"ב לפני כ-15 שנה, והשנה הועברה לקהילה יהודית אחרת ברוסיה.

הקודמת הייתה אומנם מנורה נאה, אבל החדשה יפה הרבה יותר, בבחינת 'מוסיף והולך'.

ג. חנוכה וחינוך

'נובי מוסקבה', 'סקולקובה', 'מוסקבה סיטי' - בשלושת המקומות הללו נערכו השנה בחנוכה, אולי לראשונה, הדלקה פומבית ומסיבת חנוכה ליהודי המקום.

אתמול בצהרים, כשאני אוסף כמדי שבוע את החומרים להכנת הקליפ המסכם של אירועי השבוע במוסקבה, אני מקבל הודעות בזה אחר זה. ר' שרולי לאזאר שולח לי עדכונים מנובי-מוסקבה, ר' דוד ברדה משגר מראות משכונת סקולקובה, ור' יוסי ויסברג עם גלריית תמונות מאירועי חנוכה בקניון 'אפי-מול' ומוסקבה סיטי.

'חנוכה' מסמל ומרמז על 'חינוך', וכשרואים את הרבנים הצעירים, השלוחים הנמרצים הפועלים במרץ וברוח צעירה, אתה מבין את כוחה של חינוך לשליחות שספגו, למדו וראו אצל הוריהם כאן במוסקבה הבירה, וכעת הם ממשיכים אותה בשכונות הגדולות, בסמוך לעיר, בהן מתגוררים כבר היום אלפי יהודים, שבזכות החינוך הטוב שקיבלו האברכים הצעירים האלו בבתיהם, הם מביאים את אור התורה והמצוות וממשיכים בעוז עוד דור של שלוחים.

ולתמונת השבוע: האמרגן הנסתר

שעה וחצי עברו בדיוק מאז תחילת האירוע. הוא יוצא מהאוהל הקטן והארעי שהוקם בסמוך לבמה הגדולה, וחיוך רגוע של מנצח על פניו. 'תודה לך' אני פונה אליו. 'כעת רק נשאר לחבוש את ראשו של קרל בכובע יהודי יפה', הוא אומר וצוחק, כששנינו מרימים את ראשנו ומביטים יחד אל עבר פסלו הגבוה של הפילוסוף היהודי הנודע קרל מרקס, מי שהניח את התשתית לשיטה הקומוניסטית, ולא הוא ולא אף אחד אחר חשב, שיום יבוא ובסמוך לדמותו יקימו במה ענקית עם מנורה גבוהה ובה ידליק הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א את נר החנוכה מעל גבי מנוף גבוה, והשמחה החסידית תרקיד את ההמונים שמתאספים יחד ורוקדים בכל מזג אוויר שיהיה, ועוד מיליוני צופים יראו זאת דרך כלי התקשורת השונים והרבים המסקרים את האירוע.

לאור הנס הגדול שהיה השנה בקבלת אישור לקיום האירוע, אני פונה אליו בידידות ותיקה שנרקמה בינינו: 'וועלוול, ספר לי בבקשה קצת על מה שהתרחש מאחורי הקלעים'. 'וולאדימיר מוטלביץ מוטרפרל' בשמו הרשמי, מספר לי בקצרה כיצד כבר קרוב ל-30 שנה שהוא אחראי בקהילה כאן עם האישורים מטעם הרשויות לקראת כל אירוע, ושנינו נזכרים במקומות שונים בהם הודלקו נרות חנוכה פומביים במשך השנים.

'עקב ההגבלות שנוצרו בתקופת הקורונה, לא הגיע השנה אישור לערוך את הטקס, וכל מה שניסיתי לפעול נכשל, הרב לאזאר פנה למי שפנה בדרגים הממשלתיים הגבוהים והצליח להביא כאן נס גלוי, כפי שכולנו ראינו כאן רק לפני שעה קלה'.

אני ממהר לצלמו על רקע הבמה המפוארת וליד הפסל הגבוה. קר מאוד, ואני ממהר הביתה עם משפחתי כדי להדליק את נר החנוכה, ואילו הוא ממהר לחזור לאלמוניותו כאמרגן הנסתר, השקט והצנוע, העומד מאחורי הקלעים, בחנוכה כמו בכל השנה, במסירות ובהצלחה, שנה אחר שנה.

גוט שבת, חודש טוב וחג חנוכה שמח
שייע

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו