יועז הנדל
יועז הנדל צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כמה מילים על יחסי המדינה והשטייטעל ולמה אני נגד משל החזון איש לבן גוריון על עגלה ריקה ומלאה.

מה שומר על עם ישראל? ולמה אסור שיהיו פה אוטונומיות.

השבוע נפגשתי עם שורה של אדמורים, ראשי ישיבות ומנהיגים של הציבור החרדי.

הם ביקשו להיפגש בנושא של דיון מקצועי על קווים כשרים. אחרי החלטה שלי שאין לחסום מספרים שרירותית ועיסוק בנושא התחרות בקווים הכשרים.

כך הגיעה אליי משלחת של רבנים ובמשך שעה שלמה ישבתי והקשבתי לטענותיהם.

הרבנים ישבו לצד השולחן, המשמשים שלהם עמדו מאחוריהם, כי כך נהוג.

היו שם אמירות רבות על הסכנה באינטרנט, על הרצון לשמור על גטו משלהם, על הדאגה שלהם לילדיהם ועל יחסי החילונים- דתיים. היו גם כמה דברי תורה ברוח החג וגם שיח על החפץ חיים.

בסיום הפגישה עניתי במשך כמה דקות. הודיתי להם על המאמץ להגיע. איחלנו איש לרעהו חג שמח ולהרבות אור בעם ישראל.

אלא שאז התברר שיש מי שלא מבין את נקודת המבט של מדינה מול אזרחיה ולכן רגע לפני שבת אני רוצה לחדד את הויכוח. הוא חשוב בעיני לחיים שלנו במדינה הזאת.

נתחיל בתפאורה: לא חבשתי כיפה בפגישה כי אני לא חובש כיפה בפגישות במשרד התקשורת. הרבנים המכובדים ביקשו להפגש איתי. מי שיראה אותי בשבת עם חולצה לבנה בדרך לבית הכנסת יראה כיפה. כך גם אם אגיע לישיבה או טקס דתי אצל אחד האדמורים.

נמשיך בדבריי:

אני לא מאמין בדרך הכחש ובמריחת נתונים. לכן אמרתי לרבנים את האמת.

לפחות 50% מהחרדים (יש כבר אינדקציות על 65%) מחוברים לאינטרנט. זו המציאות, אי אפשר להתעלם ממנה.

אי אפשר להוביל את המדינה, להתערות בכל תחום, להוביל משרדים ממשלתיים ואז לבקש שהמדינה לא תתערב, כי זה גטו. זה פשוט לא עובד.

ויותר חשוב מכך אני לא יושב עם האדמורים המכובדים ברוח המשל של החזון איש. זו היתה טעות היסטורית בעיני. אני מאמין שאני גם עגלה מלאה.

בעיני ביאליק, רחל המשוררת לצד דף גמרא, ספרי המקבים, תנ"ך ועגנון, לימודי הלכה, היסטוריה הם מרכיבים הכרחיים בעגלתו של יהודי.

שירות צבאי כדי להגן על המולדת (מלחמת מצווה).

אני דואג לנפשם של ילדי (ומנהל דיונים על סינון תוכן לא ראוי שעובר לילדים בטלפונים) לא פחות מהדאגה שלהם לילדיהם.

זו האמת שלי, תפיסת העולם שלי.

כשאומרים לי שאי אפשר להתפשר, אני מכבד זאת מכיוון שכך גם אני חונכתי.

עם ישראל שאותו תיאר אחד המשתתפים כמי שיעלם (אם יתקבלו החלטות מסוימות במשרדי) יפרח ויצמח כי יש לנו צבא ומדינה ריבונית וכן גם לימוד תורה.

ויש לנו גם פולמוס. כך היה וכך יהיה בעם היהודי.

אנחנו לא בגולה אלא בארץ ישראל ולכן המדינה מחליטה ולא המגזר.

צר לי על התגובות מצד חרדים מסויימים (ברשתות החברתיות, באינטרנט שבו אסור להשתמש) היו מהצד השני תגובות אוהדות רבות מחרדים אחרים.

תפקידי כשר ממלכתי לוודא שלכל אזרח בישראל ללא קשר לדפוסי הצבעתו, דת, גזע ומין יש שירותים זהים.

אני מכבד את הרבנים. עיניהם היו טובות, ואני יודע שהם רוצים טוב. גם אני רוצה טוב. דלתי תמיד תהיה פתוחה.

גם אם היה הרגל מסוים בפוליטיקה הישראלית לחנופה שקרית, הרכנת ראש ומריחה (כי הם ״לא מבינים״ בזה). לי אין שום כוונה לנהוג כך במנהיגים של ציבור גדול כל כך. מגיע להם את הכבוד הראוי וזה להתייחס אליהם בענייניות ורצינות.

חנוכה שמח לכל עם ישראל.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו