יואל שילה
יואל שילה צילום: ללא קרדיט

אם להתחמק מדיון הביצה והתרנגולת, מה יצר את מה, ערכים או תנועות נפשיות, עדיין נכון לומר שבכל ציבור יש תנועה נפשית מרכזית מאפיינת.

אין כוונתי לומר שזה כל התוכן שיש בציבור או באנשים שלו, לכל ציבור כזה יש מיליון גוונים ויש ערכים פנימיים ענקים וחיובים, אלא לומר שזו התנועה הנפשית הציבורית, העיקרית שלו.

החרדיות בולטת ביכולת לשמור על הקיים ולבדל את עצמה מקלקולים, אם נשאל מי הוא חרדי, כמובן שנאמר שקידת תורה ומסירות נפש על התורה, אבל מה עושה אותו במיוחד חרדי? לא מתגייס לצבא, לא שינה את מלבושו, לא מאמין במדינה, לא נכנע למודרנה, הוא יודע לפסול את הפסול לטעמו.

מול המשבר הלאומי אמוני שעם ישראל נמצא בו מאז הקמת הממשלה, בקבלתו של הנרטיב הפלסטיני כשותף לעיצוב דמותה של המדינה, ונתינת הגה זהותה של המדינה בידי תומכי מדינת כל אזרחיה, הציבור החרדי מתגונן היטב בדרכו, על ידי מכתבי החרמה ותפילות בבתי הכנסת.

מגדילה לעשות תנועת ש"ס, שחיה בתחושת אחריות לציבור המסורתי ותמיד הייתה שותפה מלאה בעיצוב דמותה היהודית של המדינה ממרום כסאי הראשונים לציון, ש"ס קידשה מלחמת רעיונות ללא שום רתיעה וללא התחשבנות של רווח והפסד.

גם החופש החילוני עובד חזק בעת הזאת, חילונים שכן חפצים במסורת ובלאומיות מרגישים את הסכנה למדינה שלהם ויוצאים נגד הממשלה ב-200 קמ"ש, בלי לדפוק חשבון בלי לחסוך בקללות ובסימון אויב מדויק וברור.

אבל מה הוא אופייה של הציונות הדתית? לברך. הנקודה הארכימדית של התנועה הזאת היא היכולת לברך, מבחינה היסטורית רעיונית, היכולת לברך על הציונות החילונית והתעוררות הגאולה ושיבת ציון, אבל התנועה הנפשית הזאת מלווה ומאפיינת אותה לאורך כל הדרך.

לא בא לתת ציונים, לפעמים זה מדהים לפעמים לא, ככה גדלתי, גם אני כזה, אבל בכל מקרה בעיני, זאת פשוט עובדה.

למעט קצה מנותק, וחסר רעות, בתוך הציונות הדתית שתמך בהקמת הממשלה הזאת הציונות הדתית כולה היתה נגד הקמתה, חברי הכנסת שלנו עומדים בראש המלחמה הפוליטית בה, אבל עדיין הציונות הדתית כתנועה אידאולוגית, עם נוער, עם מוסדות, עם מחנכים, עם ישובים, עוד לא (ואני בטוח שזה קורה ויקרה) התגייסה כולה.

למרות שהממשלה הזאת מנוגדת לערכי חיינו, לא נמצאו הרצון ומקורות הרוח להרים מולה התנגדות ערכית חזקה ובהירה, כי בלתקוף, אנחנו חלשים יותר. התמונה הזאת משתנה כעת.

עם התבהרות המצב, התמונה מתבהרת, וברור לכל שברכה גדולה יש בה, בהתנגדות לממשלה הזאת.

כל הכוחות הבריאים והחיים בעם ישראל מתגלים בה, אהבת המסורת וכבוד התורה של הציבור המסורתי, הרעות והמעורבות בחיי עם ישראל של הציבור החרדי, וגם לציונות הדתית היא מעניקה הזדמנות פז, לחזור ולרענן את ערכי חייה, קדושת העם והמדינה.

המברכים בעם, אל תעסיקו את עצמכם בהכשרת השרץ שכל כך מנוגד לאמונות שלכם, להכשרתו של נרטיב פלסטיני וערכים פוגרסיבים, בק"נ טעמים. ברכו את המחאה!

אולי תשמעו שם גם קצת קללות שבאות מלב משוחרר וכואב, אבל שם, דווקא שם בכיכר, תהיו עם הקול של העם, שרוצה מדינה יהודית, שרוצה שלטון שמחובר לעם ולא שבוי בידי אליטות, ברכו את העם, ברכו את ה'.

הכותב הוא ראש מטה מחאת הקו האדום

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו