מסלול הכותל- הגשר הגדול
מסלול הכותל- הגשר הגדול צילום: הקרן למורשת הכותל

מסלול חדש בירושלים. מסלול הגשר הגדול.

במסגרת החפירות הכוללת במנהרות הכותל מצאו הארכיאולוגים מבנה גדול. על פי ההערכות מבנה זה נבנה על ידי היהודים שגרו בירושלים, כארבעים שנה לפני חורבן בית שני.

החדר נבנה בבסיסו של הגשר הגדול שנמשך מאזור המגורים בגבעה המערבית עד לבית המקדש. מפלסו של המבנה שוכן למרגלות הר הבית ליד הרחוב הראשי של החנויות שהיו מחוץ לשערי המקדש ובו עברו העם לפני העלייה להר הבית.

במבנה זה השתמרו מרכיבים רבים המאפיינים את הבניה המפוארת מימי בית המקדש השני. המבנה כולו היה מעוטר בכרכרוב ועמודים מרהיבים, ובראשם כותרות, בחלקן חורים מהם יצאו המים ויצרו מזרקה ששימשה ככל הנראה לנוי ואפילו נמצאה אבן מרשימה בגודלה שככל הנראה שימשה למעקה. מימדיו של המבנה עומד על 29 מטרים אורך ו19 מטרים רוחב.

מספר שנים לפני החורבן עבר המבנה כמה שינויים. החלל הגדול של החדר חולק לאזורים קטנים יותר והגשר שמעל הורחב. בעקבות ההרחבה הקשתות של הקשר נשענו על קירותיו של המבנה. באחד מהחדרים החדשים נבנה מקווה טהרה מהגדולים שנמצאו בירושלים מתקופה זו.

על אף יופיו ופארו של החדר הגדול, לאחר החורבן המבנה נחרב חלקית ועל הריסותיו בנו הרומאים בית מרחץ גדול ומפואר. בית המרחץ של הרומאים המסמל נהנתנות עומד בניגוד מוחלט למקווה טהרה שהיה חלק מהמבנה עד אז וסימל את עבודת הקודש של בית המקדש. קירו של בית המרחץ חותך את המבנה מימי בית שני, תוך השארת שני חללים ומסדרון צר ביניהם.

סיפרו של הגשר הוא גם סיפורה של ירושלים כולה, פארה וחורבנה. אמת המים שעל הגשר היא פלא הנדסי. כדי להוביל את המים מברכות שלמה שבבית לחם יצרו החשמונאים אמה באורך של כ23 קילומטר שעוברת דרך ארמון הנציב, משכנות שאננים והרובע היהודי. פלא זה שנוצר בטכנולוגיה מתקדמת לתקופה מעידה על פארה של ירושלים. אמה זו שימשה כאחד ממקורות המים המרכזיים של ירושלים במשך כמעט 2000 שנה עד ימי המנדט הבריטי.

את חורבנה של ירושלים אפשר לראות דרך הריסתו של הגשר שהתרחש פעמיים במהלך ההיסטוריה. בפעם הראשונה היו אלו החשמונאים עצם שהחריבו אותה. בניה של שלומציון המלכה החריבו את הגשר במהלך מאבק ביניהם. ההרס השני של הגשר נעשה בזמן חורבן בית המקדש. חורבנו של הגשר הוא חורבנה של ירושלים בכלליותה, חורבן בית המקדש והיציאה לגלות.

הממצאים בשטח לא מספרים למה שימש מבנה זה והחוקרים חלוקים ביניהם. יש שסוברים כי מבנה זה היה חדר אירוח לאורחים חשובים שהגיעו למקדש וחוקרים אחרים טוענים שעל פי הצלבת זמן בנית החדר והארכיטקטורה שלה חייב לטעון שהיא נבנתה לשמש משהו קדוש. אפילו יש שטוענים שלא מן הנמנע כי מבנה זה נבנה כדי לאכלס את בית דין צדק העליון של ירושלים – הסנהדרין – אחרי שגלתה מלשכת הגזית בהר הבית

היכל התקופות שצמוד אל המבנה המפואר מסמל את הקשר המתמיד של עם ישראל לירושלים. למרות תהפוכות הזמן, לא היה דבר שהפריד בין עם ישראל לבירתו הנצחית בחלל אחד אנו מוצאים את הממצאים כמעט מכל התקופות של ירושלים. הממצאים העתיקים ביותר בחדר הם חרסים המתוארכים למאה ה-10 לפני הספירה – ימי דוד ושלמה, ורצפה מימי חזקיה מלך יהודה בימי בית ראשון. נוסף אליהם ניתן למצוא מתקן מים חשמונאי, קיר מימי בית שני, קשתות מהתקופות המאוחרות יותר – מוסלמית קדומה, צלבנית וממלוכית.

בצמוד למבנה המפואר נמצאו מספר מקוואות מימי בית שני, על כן האיזור מכונה "קומת המקוואות" במהלך עבודות השימור נעשו קידוחים בקיר הצפוני של המקווה, ובעקבות כך התגלתה נביעה פלאית. המים זורמים ממנה וממלאים את חלל המקווה במהלך כל השנה. אך פלא גדול מזה הוא שפתח הניקוז של מקווה בן יותר מאלפיים שנה עדיין פועל, וכך מימי המקווה מהמקור החדש ממשיכים הלאה אל מעבי האדמה ללא הפרע

קשת וילסון, הקשת האחרונה בבסיסו של הגשר הגדול, משמשת היום כאיזור תפילה מקורה ברחבת הכותל. הקשת התגלתה כבר בשנת 1867 אך הושמשה לתפילה רק אחרי מלחמת ששת הימים. הרב גץ תיאר ביומנו כיצד תהליך פינוי העפר התרחש בסרט נע על ידי אנשים ולא על ידי טרקטורים שהיו עלולים להרוס את הריצוף.

אחת ההפתעות הגדולות ביותר של החפירה הייתה גילוי מבנה דמוי תיאטרון מתחת לקשת. תיאטרון זה יכול להכיל מעל 200 איש ןבשל כן כנראה שימש להופעות מצומצמות (אודיאון), או לחילופין למקום מפגש של נכבדי העם לשם קבלת החלטות בהנהגה (בוליטריון) בנייתו של תיאטרון זה מעולם לא הושלמה ולכן יש חוקרים הסוברים כי הוא מעולם לא היה בשימוש בפועל. יש חוקרים הטוענים כי בנייתו הופסקה עקב פריצת מרד בר כוכבא.

החפירות המתמשכות באתרי מנהרות הכותל השוכנות בבסיסו של הכותל המערבי חושפות עוד טפח בהיסטוריה של ירושלים ובחיבור של כל הדורות אל עיר הבירה וממשיכה לספר את סיפורה של העיר שהיא טבורו של עולם.

בימים אלו של חנוכה ובפתח יום הקדיש הכללי ויום תחילת המצור על ירושלים, נדבך חשוב לבקר בו.