בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ' צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחי היקרים בני הציונות הדתית, שותפים לדרך.

לא בכל יום מתרחשים שינויים חברתיים שיש בהם בכדי לשנות את פניה של המדינה. מפצים שמאפשרים לאתחל מחדש את הסדר החברתי ואת ערכי היסוד.

כזה למשל היה הרגע של עליית המחנה הלאומי לשלטון במהפך של 1977. היתה זו תוצאה של יכולת לזהות את הרגע, לפעול נכון, להחליף שותפות נוחה של עשרות שנים עם מפא"י החילונית בשותפות חדשה שיצרה את המחנה הלאומי, ולשנות את פניה של המדינה.

מהצד השני ניתן לסמן את חוסר תשומת הלב בשנות התשעים להשלכותיו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שאיפשר את חקיקתו ושינה את מדינת ישראל לבלי היכר.

לתחושתי אנחנו עכשיו ברגע כזה. רגע של משבר שיכול להפוך לצמיחה אדירה. זה יקרה בעזרת השם אם נזהה נכון את הרגע ואת תהליכי העומק שמניעים אותו, נתפוס אותו ולא ניתן לו לחמוק בין אצבעותינו.

הקמת ממשלת בנט-עבאס טלטלה את המחנה הלאומי כפי שהכרנו אותו עד כה, והיא תובעת מאיתנו להגדיר אותו מחדש. וההגדרה המחודשת הזו הולכת ומתגבשת לנו מול העיניים. רק צריך לפקוח אותם, לראות את זה קורה, ולהיות שם כדי להיות חלק.

במשך הרבה מאוד שנים הרגשנו שאנחנו נושאים על גבינו כמעט לבד את האחריות לזהותה היהודית של המדינה.

לא עוד.

אני פוגש לאחרונה המונים המונים של מצביעי ימין מסורתיים, יהודים בכל עמקי נשמתם, שיהדותה של המדינה מדירה שינה מעיניהם. אנשים שרואים בשותפות עם הערבים תומכי הטרור ועם הגורמים הפרוגרסיביים ביותר סכנה להיותה של המדינה מדינה יהודית. והם לא מוכנים לשתוק ולתת לזה לקרות. הם מרימים את הדגל ויוצאים למאבק.

ההפגנה שהתקיימה לפני כחודש ברחבת תיאטרון הבימה, זו שכונתה בבוז ובזלזול ״הפגנה נחותה״, הבהירה לי: זה לא רק שאנחנו לא לבד, אלא זה שעד היום לא הצלחנו לראות טוב מספיק את הערכים המשותפים של הציונות הדתית והציבור המסורתי. הערכים האלה נמצאים שם כל הזמן וברגע משברי כזה הם יוצאים אל הפועל ומניעים כח אדיר.

זה נכון, סוציולוגית יש כאן אולי שני ציבורים שונים. שתי שפות שונות. אבל ערכית יש כאן שותפות שאסור לנו לוותר עליה. יש כאן דרך ערכית עמוקה, ארוכה ומשותפת, שהיא - וככל הנראה רק היא - יכולה להפיל את הממשלה הרעה הזאת ולהקים ממשלת ימין לאומית ולשמור על מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

בשעה הזו אנו נקראים לכריתת ברית אמיצה וכנה עם הציבור המסורתי ועם חלקים מהציבור החרדי שחשים אף הם אחריות גדולה למדינת ישראל כולה.

ד״ר אבישי בן חיים הגדיר את הציבור המסורתי ״ישראל השניה״. אני מבקש לכרות ברית של ״ישראל המאמינה״.

ברית שתהיה המחנה של מיליוני יהודים מאמינים, שלא מתביישים להודות באהבה שלהם לקדוש ברוך הוא, לתורה, לארץ ישראל ולעם ישראל.

ברית שתדע לכבד את השונות שבין הציבוריים השונים שמרכיבים אותה, להכיל את הסגנונות השונים, אך תתכנס ותתאחד סביב המכנה המשותף הרחב והקריטי לעתידה של המדינה.

ברית שתוביל את המחאה נגד הממשלה הזאת, ברית שתביא במוקדם או במאוחר להחלפתה, ברית שתוודא שכשנחזור בעזרת השם להנהיג את מדינת ישראל נעשה את הדברים טוב יותר ונכון יותר. ברית שתבטא את עוצמתו של הרוב, שלצערי היה עד היום דומם והיום מחוייב לצאת אל הרחובות והצמתים.

חברים, ישראל המאמינה היא ישראל היפה. זהו הציבור שמביא לידי ביטוי בצורה הטבעית והכנה ביותר את הערכים והאמונה להם שותפים רוב מוחלט של החברה הישראלית.

ישראל המאמינה היא העתיד של מדינת ישראל.

בימי החנוכה אנו נוהגים לשיר: ״כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן״ זה הזמן לא רק לשיר אלא גם לעשות בפועל. לכונן את ברית ישראל המאמינה ולפעול להשיב את מדינת ישראל האהובה אל המסלול.

השבוע נוכל לעשות עוד צעד מעשי בכיוון הזה ולהשתתף יחד בהפגנה ביום שלישי בתל אביב. אני רואה בעיניי רוחי אלפים ורבבות עם כיפות סרוגות, כיפות שחורות וכיפות שמים, מרימים על נס את מדינה היהודית ומוחים על הפגיעה בה על ידי מי ששואפים להפוך אותה למדינת כל אזרחיה ולאומיה, והפכו משוליים סהרוריים בקצה השמאלי של המפה הפוליטית לשותפים בכירים לממשלה ולעיצוב דמותה של מדינת ישראל. אלפים ורבבות שיאירו ביחד אור גדול.

אני אהיה שם בעזרת השם ואני מצפה לראות שם גם אתכם. בהמוניכם.