בפסטיבל התיאטרון מבית היוצר של ניסן נתיב ירושלים עולה ההצגה "גיבור של אמא" המבוססת על סיפורו האישי של קובי ירחי, צעיר שחי עם אימו כל חייו בשכונת הקרוואנים הירושלמית "גבעת המטוס" אשר נאלצו לאחרונה להתפנות מביתם.
שלושים שנה עמדה גבעת המטוס בלב ירושלים, שטח שנוי במחלוקת בינלאומית ומבוקש על ידי יהודים וערבים, מלאה במשפחות שבנו בה את כל חייהן, כשמדי פעם מגיעים מודיעים להם כי הולכים לפנות את הקרוואנים ולבנות במקומם בנייני מגורים.
ההצהרות האלו לא התממשו עד שנת הקורונה האחרונה, כשלפתע האיום לפינוי הפך ממשי - יצא מכרז על בנייה בגבעה וכל הדיירים נדרשו להתפנות מביתם. דיירי השכונה וביניהם קובי, ניסו להילחם על זכותם במקום ופנו לעורכי דין. חלקם עוד שם כיום ומסרבים להתפנות, וחלקם, מפאת מחסור באמצעים, נאלצו לפנות את מקומם אחרי שנים בשכונה, ללא תמורה נאותה.
"כל מה שאני רוצה עכשיו זה להיפרד" מספר קובי, "להיפרד מהבית שלי. עשרים ושבע שנים, שישה חודשים ויומיים של ילדות ומשפחה, של אינספור זכרונות, של חיים שלמים, כווצו לשלוש שעות. שלוש שעות שעמדנו שם, צפינו ב״פינוי״ כאילו היה זה אירוע היסטורי, ״נפילתו בלי עלייתו של...״ כאילו היה זה אירוע משפחתי; לוויה או עלייה לקבר כמעט".
"עומד שם, מוקף בהמון אנשים, המון קולות, ובתוכי המון תחושות. אף אחת מהן לא ברורה לי. תחושת הרעב הייתה הכי מוכרת ואת השאר לא באמת עיכלתי. זה היה משעשע? זה היה מגניב? אולי זה היה אכזרי? מה לא? הרי אחד האחראים שם ירד מהג׳יפ המפואר שלו ובתנועת זלזול שאל: 'איזה מורידים, את זה?״
"כן, את זה מורידים. מורידים. מורידים. מורידים... ואולי זה לא אכזרי, כמו שאמר לי האיש על הטרקטור: ״אני מצטער, וזה לא נעים לי, אמרתי לאמא שלך שאני מבקש סליחה״ ואז הוא הוריד. הוריד. הוריד. הוריד... וזה היה משונה לראות איך הבית שלך הופך לגוש מתחת ובטון. זה היה משונה לדעת שאין לאן לחזור".
התמודדות של קובי ואמו עם הפינוי מהבית מציפה מורכבות במערכת היחסים בין השניים. קובי רוצה להציל את אמו ולנווט את חייה למה שבעיניו טוב עבורה, אבל עבור האם המעשה הזה משחזר מערכות יחסים שתלטניות ופוגעניות.
את מערכת היחסים של קובי ירחי עם אימו על רקע הפינוי המתקרב מביתם הוא הכניס ליצירה אישית שתעלה בפסטיבל התיאטרון מבית היוצר של ניסן נתיב ירושלים כחלק מפרויקט "חממת הבוגרים".