הן בישראל והן בעולם חברות בבעלות משפחתית מציגות תשואה עודפת לעומת סוגי בעלות אחרים. במחקר שהתפרסם על ידי פרופסור דן וייס וד"ר נאווה מיכאל צבארי נמצא כי חברות משפחתיות מציגות צמיחה חזקה, שולי רווח גבוהים יותר, תמורה גבוהה יותר לבעלי המניות וסיכון נמוך יותר.
לחיכוך עסקי עם בן משפחה יתרונות רבים בגלל מערכת היחסים והאמון שכבר קיימים ואינטרסים משותפים שאינם קיימים בכלל, או לפחות לא באותה עוצמה, בחברות שאינן משפחתיות. חברות משפחתיות רבות הן ציבוריות ומתנהלות מצוין.
על רקע זה קשה להבין את ההדים התקשורתיים העולים אחת לתקופה, הפעם האחרונה כזכור סביב החלטת בעלת השליטה בחברת כנפיים להשקיע בסוכנות התיירות "מויה" הנמצאת בשליטת בנה. במגמה להרחיב את פעילות החברה לתחום התיירות הקמעונאית בוצע קשר עסקי עם בן משפחה. לאף אחד אין הוכחה כי השיקולים היו זרים לחברה, לא מעצם ההחלטה ולא מהסכומים שזרמו לצורך העסקה. העובדה שהפעולה מיטיבה עם בן המשפחה אינה גוררת את המסקנה שהדבר מנוגד לאינטרסים של בעלי המניות. ייתכן מאוד העסקה שעמדה לצאת אל הפועל הייתה מצב של win win לצדדים הנוגעים לדבר, כולל הציבור.
המקורות לחשדנות של חלק מכלי התקשורת נובעים מהבעייתיות האינהרנטית הקיימת בכל חברה ציבורית, באשר היא ובטח בלי קשר להיבט המשפחתי. ההפרדה בין הבעלות לשליטה היא דבר מתבקש. כשם שניהול המדינה מופקד בידי קבוצה מצומצמת של פרטים, כך לא כל בעלי המניות של חברה ציבורית יכולים להיות מעורבים באופן פעיל בניהול.
הסיטואציה המתוארת יוצרת את בעיית הסוכן (The principle agent problem), מצב שבו האינטרסים של בעלי המניות וההנהלה אינם בהכרח מתלכדים. במבנה כזה קשה עד בלתי אפשרי ליצר תמריץ נכון וחוזה שיבטיח כי המנהלים יפעלו על פי האינטרסים של בעלי המניות. הפתרונות שמדע הכלכלה מציעים כדי לנסות ליצור מנגנון שיפתור את הבעייתיות האמורה לא צלחו עד היום.
דוגמאות לכשל זה הינן רבות ומגוונות. מחקרים, למשל, מעידים כי השכר של מנכ"ל חברה ציבורית הינו גבוה ככל שמועצת המנהלים, או הוועד המנהל, מונה מספר חברים גדול יותר וקשה לארגן אופוזיציה למנכ"ל, או לחילופין כאשר הדירקטורים מונו על ידו וחשים מחויבות כלפי מי שמינה אותם, או כאשר הדירקטורים משרתים בכמה מועצות מנהלים ובשל כך דעתם מוסחת.
מחקרים נוספים מעידים כי הפיצוי למנהלים עשוי לסבול מחוסר שקיפות בצורה של תשלומים עקיפים אחריהם קשה לעקוב, דוגמת תשלומי פנסיה עתידיים, הלוואות בריבית מתחת לריבית השוק ותשלומים המשולמים עם העזיבה ללא קשר לרמת הביצועים.
הבעייתיות בכל הסדרי תשלום אלו היא ההתניה החלשה בין השכר הכולל לביצועים, ואכן מחקרים מראים שקיים מתאם חלש בין שכר המנכ"לים לביצועים בקרב חברות ציבוריות, כאשר בחלק גדול מהמקרים שכר המנכ"ל מקטין בצורה מובהקת את הרווחים של החברה. חשוב להדגיש ולחדד את ההפרדה בין הבעייתיות שיש בכל חברה ציבורית, באשר היא, לבין עסקים עם בני משפחה שעשויים להועיל לבעלי המניות.
לא לעבר חברת כנפיים, או כל חברה משפחתית עלינו לכוון את החיצים אלא אל עצמנו, שלא השכלנו עד היום לייצר מערכת תמריצים נכונה, שגם אם לא תיצור זהות אינטרסים בין המנכ"ל לבעלי המניות, לפחות תקטין את הפערים ביניהם וכפועל יוצא גם את החשדנות שלנו.
ד"ר צבי וינר הוא מרצה בכיר לכלכלה וניהול במכללה האקדמית גליל מערבי