חגי הוברמן
חגי הוברמן צילום: ללא קרדיט

היום לפני חצי שנה קמה הממשלה בראשות נפתלי בנט, והסקרים ממשיכים להיות ממש לא משהו לראש הממשלה. 6 מנדטים במקרה הטוב, פחות ממה שקיבל בבחירות האחרונות. לא מפתיע נוכח חשיפות ההקלטות, המסרונים והציוצים של חברי הכנסת של 'ימינה'.

אני לא יכול להתעלם מהעובדה שרוב מצביעי 'ימינה' בבחירות האחרונות לא נכללים במצביעי הסקר עבור המפלגה הזו. לפעמים יש לי הרגשה שאני המצביע היחיד של 'ימינה' שעוד תומך בממשלה הזו.

אני לא מתכוון להתווכח עם הציבור. גם כתומך הממשלה, אני מרגיש הזדהות עם חלק מהטענות נגדה, בעיקר של מצביעי 'ימינה' שטוענים שלא זו הממשלה עליה חשבו כשהצביעו בעד בנט, שהפר את התחייבויותיו הפומביות. זו היתה התחושה שלי לאורך שנים נגד ממשלת שרון שהובילה את חורבן גוש קטיף – בהיבט הדמוקרטי, לא המדיני (ממשלת בנט, ברוך ה', לא עקרה עד כה אף יישוב ולא נסוגה משום שטח, וגם אין לה כוונות כאלו).

כבר כתבתי בעבר שממשלת בנט אינה פיסגת החלומות שלי ושל רבים כמוני בימין התומכים בממשלה. גם אני הייתי מעדיף ממשלת ימין, עם רוב מובהק של מפלגות הימין, אם ממשלה כזו היתה אפשרות מציאותית. אבל לא היתה שום אפשרות כזו. לא הצלחתי עד כה להשתכנע שאפשר היה אחרי הבחירות האחרונות להקים ממשלה חלופית בראשות בנימין נתניהו שתקבל תמיכה של 61 ח"כים. לא ראיתי עד כה שום עובדה מוכחת, המוכיחה את הטענה הזו. אם למישהו יש הוכחה כזו – אשמח לראות אותה. אולי גם אשתכנע. אותי משכנעות רק עובדות.

גם אני מאמין ש'ממשלת בדיעבד' זו, גם אם תשרוד את ארבע שנותיה, תהיה חריג בהיסטוריה הפוליטית הישראלית, ושותפות של רע"מ בקואליציה, עם ראש מפלגה שמסרב לגנות פיגועים רצחניים, תירשם כאפיזודה חד פעמית. ועדיין – טוב שכרגע קיימת הממשלה הזו, כי טוב שלא נגררנו לבחירות ועוד בחירות ועוד בחירות, שיטרללו את המדינה יותר מהממשלה הזו.

אלא שרוב מתנגדי הממשלה מהימין, כשהם מתבקשים להסביר את התנגדותם לממשלה, 'תקועים' כבר חצי שנה בנימוקיהם נגד הממשלה בסיסמת 'בנט נוכל', בגלל הפרת הבטחותיו ערב הבחירות ובגלל הקמת הממשלה עם רע"מ, כי אין להם נימוקים נוספים. כי במבחן המעשה, אין באמת מעשים שליליים בממשלה הנוכחית.

חלק גדול מהנימוקים נגד הממשלה ששמעתי בחצי השנה האחרונה, התבססו לא על מה שהממשלה עשתה או לא עשתה, אלא על מה שהם היו משוכנעים שהממשלה תעשה או לא תעשה – ובהיבט הזה, חלק גדול מההאשמות והאזהרות מפני מה שהממשלה תעשה או לא תעשה, נשמעות היום כבדיחה.

כשבנט נסע לפגישה הראשונה עם ביידן, כל ה'מומחים' בימין ידעו לספר, שבנט הולך להיכנע למימשל בנושא הגרעין האיראני, ולהתקפל מההתנגדות לפתיחת קונסוליה בירושלים לרשות הפלשתינית. חצי שנה עברה – איפה הקונסוליה? מישהו ראה קונסוליה אמריקנית לפלשתינים בירושלים?

גם בנושא הגרעין האיראני ממשלת בנט לא מהססת להביע את עקרונותיה מול עמדת המימשל האמריקני, עם כל הרצון לצמצם ככל האפשר את העימותים בין המימשלים, ולמרות כל האזהרות ש'אסור להיכנס לעימות עם מימשל ביידן'. כל אלו המנופפים בהבנות שהיו בין ישראל וארה"ב בתקופת נתניהו מול היחסים כיום, שוכחים שלא רק בישראל התחלף המימשל אלא גם בארה"ב, וביידן איננו טראמפ. ביידן אכן לא סופר את מדינת ישראל בדרך להסכם עם איראן, אבל זה לא קשור לאדם העומד בראשות הממשלה. הוא לא סופר את מדינת ישראל. נקודה.

כששרי מרצ נסעו להיפגש עם אבו-מאזן ברמאללה, מעשה חסר כל היגיון בפני עצמו, ידעו כל ה'מומחים' לספר שמדובר בקצה קרחון של מו"מ מדיני חשאי להקמת מדינה פלשתינית ועקירת יישובים. בינתיים השינוי היחיד בנושא היה החלטה על 3,000 יחידות דיור ביישובים ביו"ש (וגם אלף לפלשתינים, אני לא מתכחש), וקידום, השבוע, של תוכנית בניית השכונה בעטרות שמצפון לירושלים. זאת בניגוד לממשלת נתניהו שבלמה בכל כוחה את קידום התוכנית הזו.

סיפרו לנו שפוטין כפה על בנט להפסיק את התקיפות הישראליות בסוריה. אני לא בטוח שאסד ונסראללה, מניסיונם האישי בשבועות האחרונים כולל הלילה, יחתמו על הטענה הזו – על פי מקורות זרים כמובן.
כשיו"ר ועדת הפנים וואליד טאהא שינה את נוסח 'חוק החשמל' (המסדיר חשמל לבניה הבדואית הבלתי חוקית בנגב) לחוק בלתי סביר בעליל, נשמעו מכל עבר בימין הקריאות ש'טאהא כופף את איילת שקד', אבל בסוף איילת שקד היא זו שכופפה אותו, והחזירה את הנוסח המקורי, הקובע כי יחוברו לחשמל רק מבנים לא חוקיים במגזר הערבי שנבנו לפני חוק קמיניץ, ויחוברו רק מבנים שנמצאים במקום בו המדינה הגישה תכנית הסדרה - בניגוד לדרישה המקורית של רע"מ.

שלא לטעות: חוק החשמל הוא חוק רע, פסול, שבא לעולם רק בגלל ההסכם הקואליציוני עם רע"מ ועדיף היה שלא יצטרף לספר החוקים. אבל גם ככזה, החוק הנוכחי נוסח בתיאום עם עמותת 'רגבים' שעיקרה חלק מהחסרונות שבחוק, כך שמדובר רק ב'חצי קטסטרופה'.

והממשלה הזו, להזכיר, הכניסה את תקציב החמ"ד לבסיס תקציב המדינה.

מה היא לא עשתה? היא לא מעבירה 53 מיליארד שקלים לתנועה האיסלמית, אלא למגזר הערבי והדרוזי בכללו, וגם זה לאורך תקופה של 10 שנים.

ולא נשכח את הדברים הטובים באמת: מתווה הגיור, מתווה הכשרות ומתווה הכותל – 3 מהפיכות שמדינת ישראל היתה חייבת לעבור כבר לפני שנים רבות. יכול להיות שיש מקום לבחון בכל אחד מהמתווים פרט כזה או אחר, אם הוא באמת חיוני או נחוץ, אבל בכללי, לו רק לצורך כך קמה הממשלה הנוכחית, דיינו.

יש רק שר אחד שפעילותו היא היחידה שמאיימת באמת על עתיד הממשלה – שר האוצר אביגדור ליברמן. אם יש איום אמיתי על הממשלה, זו המדיניות הכלכלית שמוביל ליברמן, עם המיסים המטורפים שהאוצר מקדם.

הטור המלא של חגי הוברמן יתפרסם בסוף השבוע ב'חמוש במקלדת' ב'מצב הרוח'

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו