אודי טנא
אודי טנאצילום: יוסי זליגר

במציאות הפוליטית העכשווית הקואליציה אינה יכולה לחוקק חוקים שאינם בקונצנזוס בין חבריה, והאופוזיציה אינה משתפת פעולה עם שום יוזמת חקיקה שאינה עניין של הצלת חיים שיוזמת הקואליציה. מפלגות הקואליציה מצידן אינן מוכנות לאשר חקיקה שיוזמת האופוזיציה, וחברי הממשלה צמאים להטביע את חותמם בספר החוקים של מדינת ישראל, כי אף אחד לא באמת יודע כמה יאריכו ימיה של הממשלה הנוכחית.

נראה כי זו העת המתאימה לקדם אישור חוקים שמטרתם לשפר את ההגנה על הסביבה, שכן הנושא נמצא ברובו מחוץ למחלוקת הפוליטית ונראה שניתן להגיע להסכמות רחבות בין חברי הכנסת בתחום חשוב זה.

מדינת ישראל נמצאת בפער רגולציה משמעותי בהסדרת הטיפול בכמה זרמי פסולת. לפני כחמש עשרה שנים החלו המחוקקים להעביר חקיקה סביבתית על בסיס העיקרון "המזהם משלם". כך נולדו חוקי אחריות היצרן המורחבת, בהם חוק הפסולת האלקטרונית, חוק הפיקדון על הבקבוקים, חוק האריזות ועוד. לאחר דחיות חוזרות ונשנות של שנים ארוכות נכנס לתוקפו לפני כמה ימים חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים עוד טרם בירור אם היישום שלו יצליח, בשל היערכות לוקה בחסר של הגורמים הרלוונטיים בתחום.

תחומים אחרים של פסולת טרם זכו לחקיקה הולמת. כך למשל זרמי הפסולת החקלאית האורגנית והאי-אורגנית, הפסולת של גרוטאות הרכב ופסולת המצברים נמצאים בפיגור משמעותי בתחום החקיקה. בתחומים אלו ואחרים אין חובת מיחזור, אין סטנדרט מחייב של טיפול, והתוצאה בשטח היא שאיש הישר בעיניו יעשה. בשטח מדובר בריבוי השריפות של פסולת באזורים חקלאיים, גרוטאות רכב שמושלכות בשטחים פתוחים לשנים ארוכות וזיהומי קרקע ומקורות מים.

אנו בפורום לישראל ירוקה מאמינים כי שינוי כללי המשחק בכל זרם פסולת ויצירת תמריצים כלכליים נכונים יכולים ליצור פתרון אמיתי והוגן לטיפול נאות בפסולת, שתכליתו מקסימום מיחזור, מינימום הטמנה וכמה שפחות תלות בפיקוח ממשלתי. תמריצים כלכליים הוגנים לכל שחקן בשרשרת הטיפול במוצר, משלב הייצור או הייבוא שלו לישראל ועד להשלמת הטיפול המיטבי לסביבה בפסולת הנותרת ממנו בתום השימוש, יפחיתו באופן משמעותי את העבריינות שמנסה להפיק רווחים מטיפול לא מוסדר בפסולת לסוגיה השונים. במסגרת חוקי אחריות היצרן מעניקה המדינה גם רישיון פיקוח לגורם עסקי שתמיד יוכל להיות מהיר, גמיש ויעיל יותר באכיפה ממשרדי הממשלה המשוועים לתקני כוח אדם.

בימים אלו אנו מקדמים במסדרונות הכנסת חקיקה של כמה חוקים המבוססים על עקרונות אלו ועל מחקרים נרחבים שערכנו בשנים האחרונות בישראל ובעולם, ומקווים כי המשרד להגנת הסביבה יזהה את שעת הכושר, יאמץ את יוזמות החקיקה, ויחד עם חברי כנסת מכל סיעות הבית נצליח להוביל לאישור חוקים שנועדו לשמור על בריאות הציבור, נופי המולדת וניקיון האוויר, הקרקע והמים שכולנו משתמשים בהם. זו יכולה להיות שעתה הגדולה של הגנת הסביבה, למרות ואולי בגלל הסיטואציה הפוליטית הנוכחית. נקווה שחברי הכנסת ישימו את המחלוקות הפוליטיות בצד ויפעלו למען כולנו ולמען הדורות הבאים.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, הפורום לישראל ירוקה