קצת יותר משישה חודשים אחרי שיצחק הרצוג זכה בתפקיד שייחל לו במשך שנים רבות נראה שבפרק הזמן הזה הוא הספיק להפוך לאחד האנשים החשובים שפועלים לצד הממשלה בציר המדיני.
זה החל ממש ימים ספורים אחרי שהרצוג נכנס באופן רשמי לתפקידו כנשיא מדינת ישראל. בלשכתו התקבלה שיחה לא שגרתית בכלל, לא לראש ממשלת ישראל ובוודאי שלא לנשיאה. על הקו הייתה לשכתו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, איש שיחסיו עם ישראל ידעו עליות מתונות וירידות חדות. זו לא הייתה סתם שיחת נימוסין. 40 דקות דיברו השניים בשיחה שהחלה בברכות לבביות של הפוליטיקאי הטורקי להרצוג.
השיח יוצא הדופן הזה, עם אחד האנשים שנחשבו מבחינה מדינית כעוינים לישראל, היה הסנונית הראשונה להבנה שהיושב בבית הנשיא יכול להיות פתח גדול לכל מי שמתקשה לעבור בדלת הקדמית של המערכת המדינית הישראלית – ראש הממשלה או שר החוץ – ומעדיף ערוץ אחר.
כשהתבקש לסייע בטיפול בשחרורם של בני הזוג אוקנין מטורקיה, הרצוג לא פנה באופן מיידי לארדואן למרות הערוץ הפתוח ביניהם. הוא פנה בקשריו לדרגים דיפלומטיים נמוכים יותר ושם הובהר לו שארדואן, שככל הנראה ניווט בעצמו את כל המשבר, דווקא מעוניין בשיחה עמו ואחר כך עם ראש הממשלה בנט שעיקריה יצאו לתקשורת ויתפרסמו. בין הרצוג וארדואן נרקם ציר שיח, שלא היה בין ישראל וטורקיה בשנים האחרונות ומטרתו לייצב את יחסי שתי המדינות, והכול בברכת ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד.
ואם אצל נשיא טורקיה מדובר בקשר טלפוני בלבד, הרי שבמקרה של מלך ירדן יצר לו הנשיא קו פתוח עם המלך עבדאללה שאירח אותו לפני כחודשיים וחצי בארמונו שבעמאן. גם מלך ירדן זיהה בהרצוג שחקן אסטרטגי מדיני וביקש להזמין אותו לפגישה שכולה הייתה סביב עניינים אסטרטגיים ומדיניים. הרצוג כמובן נסע לעמאן בברכת בנט ולפיד וגם עדכן אותם עם שובו בדברים החשובים שנאמרו בשיחה.
גם עם המדינות המעורבות בהסכמי אברהם מקיים הנשיא קשרים ישירים הכוללים קשר טלפוני עם מנהיגים וסביר להניח שגם יבקר באזור.
הרצוג גם הספיק לשוחח עם נשיא סין, שי ג'ינפינג. מדובר במדינה שמצד אחד נמצאת בעימות מתמשך עם ארצות הברית, הידידה הגדולה ביותר של ישראל בעולם, ומצד שני בירושלים מעוניינים בקשרים הטובים שהתהדקו בזמן כהונתו של ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו. השיחה בין הרצוג לנשיא הסיני הייתה חמה, יחסית לשיחות עם דיפלומטים סיניים שנחשבות מעונבות ורשמיות באופן קיצוני, והוא הוזמן לבקר במדינה. גם במקרה הזה נפתלי בנט אינו מעוניין להרגיז את האמריקנים בשיח ישיר עם הסינים. הציר של הרצוג, שעושה שימוש דומה לציר אחר שיצר נתניהו באמצעות שמעון פרס ז"ל בעבר, הוא הציר השקט וככל שעובר הזמן הוא מתגלה כיעיל יותר ויותר.
סוד ההצלחה - השקט
הרצוג, שמקפיד שכל פגישה עם דיפלומט, שר או מנהיג ממדינת העולם תוגדר לתקשורת כפגישה מדינית, מכוון למקום הזה. אין שום דבר מקרי במדיניות שהוא נוקט בהבינו את תפקיד הנשיא בשני אופנים: פעולה למען עם ישראל בזירה המקומית ופעולה בצד הבינלאומי לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל.
גורם מדיני מספר ל'בשבע' כי הפעילות של הרצוג במישור יחסי החוץ של ישראל משמעותית מאוד, מתוך הבנה הן אצל ראש הממשלה והן אצל שר החוץ שקשריו הענפים בזירה הבינלאומית, ובעיקר הדיסקרטיות שבה הוא יודע לשמור את פעילותו, הפכו אותו – אולי בלי משים – לאחד השחקנים המשמעותיים, אם לא המשמעותי שבהם, בזירה המדינית הישראלית.
"אחד הדברים שהכי חשובים להרצוג הוא שמהלכים שמתבצעים יישארו מתחת לפני השטח ולא יקבלו פומבי ואכן, ניכר מאוד שכל צעד שיש צורך לעשות אותו באופן שקט בזירה המדינית, מתפרסם רק לאחר שמושג היעד. ייתכן שדווקא בגלל זה שיתוף הפעולה שלו עם בנט ולפיד מוצלח מאוד. הוא גם לא מחפש את הקרדיט על כל צעד ושעל, ודווקא בגלל זה מעריכים אותו יותר והוא דווקא זוכה לפרגון גדול יותר", מסביר הגורם.
לדעתו, האופן שבו פועל הרצוג בזירה הבינלאומית משרת היטב את כל הצדדים. "בסופו של דבר, לא נפתלי בנט ולא יאיר לפיד הם בעלי ניסיון רב או קשרים בינלאומיים יוצאי דופן. הרצוג טווה רשת קשרים לאורך השנים, יש אליו הערכה גדולה גם בישראל וגם בעולם ולהרבה מקומות יעדיפו לשלוח אותו למשימות מיוחדות".
אחת הזירות שבהן קולו של הרצוג נשמע פחות עד לשבוע הנוכחי היא יחסי ישראל וארצות הברית. הוא ידוע כמי שמנהל קשרים מצוינים הן עם הרפובליקנים והן עם הדמוקרטים. בתקופת הממשל הקודם אירח אותו סגן הנשיא מייק פנס כאורחו האישי, והנשיא האמריקני ג'ו ביידן שבירך אותו עם כניסתו לתפקידו הוא חבר ותיק והם מנהלים מערכת יחסים ענפה במשך שנים ארוכות.
למרות זאת, ייתכן שהרצוג מעדיף שלא להכניס רגל עמוק מדי ליחסי ישראל וארצות הברית בגלל אחיו, מיכאל (מייק) הרצוג, שנכנס רק באחרונה לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון.
אחת הסוגיות שבה הוא דווקא כן משמיע את קולו כמעט מיום כניסתו לתפקיד ובקול רם יותר בשבועות האחרונים היא הגרעין האיראני. בביקורו הרשמי והמתוקשר מאוד בדאונינג 10, מקום מושבו של ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, חזר והזהיר שהמעצמות לא צריכות להיכנע בפני איראן וזכה לאוזן קשבת ולשיח מעמיק בנושא.
הרצוג מיישר קו עם המערכת המדינית ומסונכרן איתה היטב בנוגע לניואנסים של הסוגיה האיראנית. כשנדרש שקט יחסי בזירה הבינלאומית הוא לא דיבר. השבוע, כשאירח את שגרירה החדש של ארצות הברית בישראל תום ניידס לטקס קבלת כתב ההאמנה שלו, הרצוג ידע להעביר היטב את המסר כדי שייקלט.
הוא פתח בדברים שכוונו לליבו של האורח. "אני יודע, השגריר ניידס, כמה אכפת לך מהקשר בין ארצות הברית לישראל וכי אתה מתכוון לפתח ולהעמיק אותו בתקופת שירותך. ישראל מצפה לעבוד ביחד בהרמוניה ובשיתוף מלא. אתה מגיע לאזור שבו יותר תקווה. הסכמי אברהם שינו לחלוטין את המצב האסטרטגי והאזורי. עלינו לממש את הפוטנציאל של ההסכמים ההיסטוריים הללו לצד ארצות הברית. שמחתי לשוחח על כך עם יורש העצר של האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, בשיחת הטלפון החמה והידידותית שלנו בסוף השבוע האחרון".
כאן עבר הרצוג למסר שלו. "בלי ספק האתגר הגדול העומד בפני ישראל וארצות הברית הנו האיום המשותף של איראן. אנו עוקבים מקרוב אחר המשא המתן של הקהילה הבינלאומית עם איראן. ישראל תברך על פתרון דיפלומטי מקיף שיפתור אחת ולתמיד את סוגיית איום הגרעין האיראני. במקרה שלא יושג פתרון כזה ישראל שומרת את כל האופציות על השולחן, ואם הקהילה הבינלאומית לא תנקוט בצעדים נחרצים בנושא זה - ישראל תעשה זאת. ישראל תגן על עצמה בעצמה".
בימים שבהם ראש הממשלה נפתלי בנט מחריף את הטון כלפי האמריקנים כשהוא בעצם קורא להם למנוע מאיראן להחזיק בנשק גרעיני, קולו הברור של הרצוג בפגישת פתיחה כזו עם השגריר האמריקני החדש היה משמעותי מתמיד.
הקשר הסיני
אלון פנקס, מי ששימש בעבר כקונסול ישראל בניו־יורק ומכיר היטב את מארג יחסי החוץ של מדינת ישראל, חושב שהרצוג אומנם פעיל מאוד בזירה המדינית אבל לא באופן שחורג ממנהגם של חלק מקודמיו, והוא גם פועל בתיאום רב יותר בהשוואה אליהם. "הנשיא, פרט להיותו ראש המדינה הרשמי הוא גם כלי מדיני, לכאורה א-פוליטי. כמה נשיאים, חיים ויצמן, עזר ויצמן, שמעון פרס, היו פעילים בתחום המדיני. במובן זה אין מניעה".
פוליטיקאים הם חשדנים מטבעם וכאן הם סומכים על הרצוג לגמרי.
"כרגע הוא פועל במינון דומה לקודמיו וגם מתואם מאוד. השאלה מה יקרה אם נשיא נוטל לעצמו מרחב מדיני שלא בתיאום או בשליחות. אלא שהרצוג זהיר מכדי ליפול לבור הזה".
לדעתך השימוש המודע של ראש הממשלה ושר החוץ בנשיא הרצוג נעשה בין היתר כדי לפצות על חוסר ניסיונם בזירה המדינית והדיפלומטית?
"השימוש שעושה ראש ממשלה בנשיא, לשליחויות, פגישות או הצהרות מדיניות, ייחודי: מצד אחד, הנשיא נפגש ומשוחח עם מנהיגים, ומצד שני הוא נטול סמכויות ביצועיות ולכן אינו מבטא מדיניות. יתרה מכך, הממשלה יכולה להרחיק עצמה ולהתכחש להבטחות או הצהרות שנתן. בוודאי שבמקרה של הרצוג הוא מפצה בניסיונו העשיר על חוסר הניסיון של הממשלה".
אפרת דובדבני, מנכ"לית מרכז פרס לשלום וחדשנות ומי ששימשה כמנכ"לית בית הנשיא בעת כהונתו של שמעון פרס ז"ל, חושבת שפעילותו של הרצוג בתחום המדיני רק מוסיפה. "מוסד הנשיאות הוא אחד התפקידים המשמעותיים שיש במדינה, הנשיא הוא אזרח מספר אחת במדינה, זו זכות גדולה אך גם חובה משמעותית לשרת נאמנה את הציבור ככל שיידרש, וככזה הוא יכול לתרום הרבה מאוד לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם".
במקרה של הממשלה הנוכחית הוא לא רק תורם אלא מאוד מעורב, לבקשת הממשלה עצמה.
"הרצוג, בנט ולפיד עובדים באופן מתואם ובשיתוף פעולה ועושים זאת בצורה מוצלחת מאוד. אני מזהה ציר עבודה משמעותי בין ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון והנשיא. ציר העבודה, ככל שיהיה חזק יותר ויעבוד בצורה עקבית ושוטפת, יניב עשייה משמעותית יותר לאינטרסים של ישראל בעולם".
"אין ספק שבזירת יחסי החוץ הנשיא עובד בצורה נפלאה ומשתמש בקשרים הבינלאומיים שלו כדי לסייע לממשלה. הרבה מאוד מנהיגים ברחבי העולם מייחסים חשיבות גדולה מאוד לנשיא ולעיתים הם פונים אליו דווקא משום שהם רואים בו סמכות".
התיאום הזה, של ראש ממשלה ושר חוץ עם נשיא מדינה לגבי עשייתו בזירה המדינית, הוא ייחודי או חריג?
"לא, גם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ביקש לא אחת מפרס להשתמש בקשריו האישיים כדי לפתוח דלתות שהיו נעולות בפני מדינת ישראל. זה קרה, לדוגמה, מול סין שלפרס היו קשרים טובים מאוד עם נשיאה. פרס גם היה מעוניין כנשיא שייעזרו בו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, דווקא בגלל שהבין לעומק את צרכיה".
"לא אחת ביקשו מפרס גופי הביטחון ובתוכם ראש הממשלה שישתמש בקשריו הטובים עם ראשי מדינות כדי למנוע מכירת כלי נשק ואמצעי לחימה למדינות אויב, לדוגמה מכירת נשק רוסי לסוריה".
הזכרת את סין בתקופת פרס ונראה שגם בעת הנוכחית השמירה על היחסים מגיעה לפתחו של הנשיא המכהן.
"היחסים שלנו עם סין חשובים מאוד ואנחנו יכולים רק להרוויח מערוץ השיח הישיר שיש בין הרצוג והנשיא הסיני. בתקופה של פרס כנשיא כל הרשויות – מהממשלה, דרך גופי הביטחון וארגונים כלכליים – פנו אליו כדי להסתייע בקשריו, כולל עם סין, וכך לדעתי זה צריך להיות".
המעמד והאמון שמקבל הרצוג בקרב ההנהגה הנוכחית של מדינת ישראל נובעים בין היתר משתי עובדות: הרצוג הוכיח בעבר שהוא עומד במילתו, וכפי שכבר הזכרנו הוא אחד האנשים היחידים במערכת הפוליטית שיודע לבצע צעדים אסטרטגיים בלי שהם ידלפו החוצה. שתי התכונות הללו מעמידות אותו – הן בזירה הפנים־ישראלית והן בזירה הבינלאומית – כמי שאפשר מצד אחד לדבר איתו על סוגיות הרות גורל ומנגד להמתיק סוד, מבלי שיועבר הלאה.
הוא גם לא מזלזל באף משימה. כשעמד בראש הסוכנות היהודית והיה מנהיג שרצה להשמיע לו דברים, הוא כיתת את רגליו בכל רחבי ארצות הברית כדי לשמוע. הוא נתן לכולם את ההרגשה שיש להם כתובת. עכשיו, כשהוא יושב במקום שבמשך שנים קיווה להגיע אליו ועם ממשלה שזקוקה ליכולות שלו, הרצוג יכול לקצור את הפירות. היו כבר מי שקראו לו "שר החוץ האמיתי", אבל מי שמנסה להבין לעומק את פעילותו של יצחק הרצוג מבין שהוא מונע בעיקר מאכפתיות ואחריות לעם ישראל ולמדינת ישראל.