הנשיא יצחק הרצוג
הנשיא יצחק הרצוג צילום: Yonatan Sindel/Flash90

לשכת נשיא המדינה יצחק הרצוג מפרסמת אחר הצהריים (חמישי) את נתוני החנינות שהעניק מאז כניסתו לתפקיד לפני כארבעה חודשים.

מתחילת כהותנו קיבל הנשיא הרצוג 431 בקשות חנינה ואישר 104 מתוכן. 76 בקשות למחיקת רישום פלילי אושר, לצידן 24 חנינות מקנסות ו-4 קיצורי עונשי מאסר.

בהשוואה לאורך כל כהונת הנשיא הקודם, ראובן ריבלין, הוגשו כ-7,000 ואושרו 1872 - מרביתן של מחיקת רישום פלילי.

הרצוג שלדעתו החנינות הן 'כלי נכון להרגעת המתח הלאומי' קבע לעצמו כלל שלא לאשר בקשות חנינה של עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה, רופאים ועורכי דין שרישיונם נשלל, של עברייני תנועה ובקשה לקציבת עונש מאסר עולם - ובקשות מסוג זה שהגיעו לפתחו בחודשים האחרונים - נדחו.

הנשיא כן מבקש להקל עם מי שנקלעו למצב כלכלי קשה עקב משבר הקורונה, מחיקת רישום פלילי לחיילים או משרתי שירות לאומי על עבירות שנעברו לפני גיוסם, מחיקת רישום פלילי לעידוד היציאה ממעגל הזנות וכן מוביל מתווה חנינה מיוחד למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה.

הוא רואה את החנינה כסמכות מיוחדת של חסד, שלא באה להחליף את מערכת המשפט, אלא לעשות צדק במקום שהמערכת לא יכולה לפעול. בעוד בית המשפט יכול להתסכל רק נקודתית על המקרה, לנשיא יש את היכולת להביט על המכלול, במיוחד לאור התהליך הארוך והקפדני שעוברת כל בקשה שמגיע לשולחנו של הרצוג - ומדובר בארגז עד שניים של בקשות מדי חודש.

אחרי שהנשיא מאשר בקשת חנינה היא זקוקה לחתימה סופית של שר המשפטים - אם מדובר בנושא אזרחי, או של שר הביטחון - כשהנושא הוא צבאי. במקרה שיש אי הסכמות בין הנשיא והשר - נדרשת לעתים הכרעה של בג"ץ.

נכון להיום, ממתינות כאלף בקשות חנינה שהנשיא צריך ומתכוון לטפל בהן בתקופה הקרובה.

בשנים האחרונות צומצמו והוצרו יכולותיו של הנשיא לגבי סמכות החנינה שבעבר היתה גדולה משמעותית ואין ספק שהרצוג מעוניין להחזיר לעצמו סמכות רחבה יותר, מתוך רצון לסייע בעיקר לאוכלוסייה שנפגעת מרישום פלילי שרודף אחריה ופוגע ביכולותיה להתנהל ככל אזרח.